ביטוח שומרה מציג: לא רוצים לשלם

מה עושה חברת ביטוח כאשר אינה מצליחה לגלות מי אשם בתאונה בין שני כלי רכב שמבוטחים אצלה? ניחשתם נכון. דוחה את תביעת שני הצדדים. וכדי להוסיף חטא על פשע, מכיוון שלא הצליחה לוודא מי משני הנהגים דובר אמת ומי משקר, החליטה בטעות לייחס לצד הצודק ניסיון למרמה, קנוניה וביום תאונה. למרבה המזל, בתי המשפט בארץ לא ממש אוהבים את התנהגותן הכוחנית של חברות ביטוח כלפי מבוטחיהן, ולעיתים קרובות עושים צדק.

הפעם אנחנו מספרים לכם על חברת הביטוח שומרה, שעוררה את זעמו של השופט אלי ספיר, מבית משפט השלום בתל אביב. זה האחרון מתח עליה ביקורת חריפה, וחייב אותה בריבית עונשין ובתשלום עבור עוגמת נפש. מדובר בתאונת דרכים שהתרחשה סמוך לצומת גינתון, בחודש ינואר 2008. אחד ממבוטחיה של חברת שומרה פגע עם רכבו באחורי מכונית של מבוטח שומרה אחר. שני הנהגים, באופן טבעי, תבעו את החברה.

שומרה החליטה למנות חוקר מטעמה, וזה גילה סתירות בין עדויות הנהגים. כמו-כן קיבלה חוות דעת מבוחן תאונות, לפיה הנזק שנגרם לשני כלי הרכב, אירע בנסיבות שונות. להערכתו, הנזק שנגרם לחלקה האחורי של המכונית, נגרם כתוצאה מפגיעה בעמוד, ולא מכונית אחרת. לכן החליטה חברת הביטוח כי שני המעורבים בתאונה שיתפו פעולה,כדי להונות אותה. עוד טענה כי לאור קביעתו של בוחן התאונות, היא אינה יכולה לבצע "הפרדה מלאכותית", ולקבוע חד-משמעית מי משני המבוטחים דובר אמת ומי משקר, ולכן דין שתי התביעות להדחות.

אלא שהשופט ספיר לא אהב - בלשון המעטה - את הנימוק. עוד פחות אהב את הטענה כי בעל המכונית הפוגעת מאחור, ניסה להונות או סרבו לשתף פעולה, בכך שלא הסכים למסור את שמו של מכונאי שטיפל ברכב לפני התאונה. גם ממצאים "מחשידים" שהעלתה חברת הביטוח נגד הנפגע בתאונה, העלו את חמת השופט. הממצאים: בעל הרכב הנפגע לא ידע למסור את מספר הבית, בו נמצאת החנות ברחוב הרצל ברמלה, שם רכש חלקים לרכבו. כמו-כן לא זכר בעל-פה את מספר הטלפון של בתו (אליה הוא מתקשר בחיוג מהיר מהסלולרי). שלא במפתיע, בית המשפט לא מצא בעובדות אלה הוכחה לתרמית או קנוניה.

"לאחר שבחנתי את כל החשדות, הסתירות ותמיהות עליהם התבססה שומרה, הגעתי למסקנה כי התמיהה היחידה העולה מאותה חקירה, היא אופן התנהלותה של שומרה מול מבוטחיה", קובע השופט. על דו"ח החוקר הוא אומר: "קבלתי רושם שהחוקר סימן קודם את המטרה... והקיף אותה בעגול של חשדות... שאם בודקים אותם אחד לאחד ואת כולם ביחד, אינם מגלים כל חשד ממשי ואינם יכולים להוות כל בסיס ראייתי לקנוניה או לביום התאונה".

השופט ציין עוד כי החברה נהגה בחוסר תום לב מול המבוטחת שלה, אילצה אותה להגיש תביעה ולהתייצב לבדה מול התביעה שהגיש נגדה בעליו של הרכב שנפגע, למרות שידעה שאין בידה כל ראיות ממשיות לאותו ביום ולאותה קנוניה. "לא ברור כיצד סברה שומרה שהיה על בעלי המכונית הפוגעת מאחור להוכיח את מה שנדרש מהם, זאת כאשר ידעה כי הרכב הנפגע כבר אינו בנמצא, פורק ואפילו שרידיו כבר אינם בנמצא... כיצד העלתה שומרה על דעתה לדחות את התביעה, רק משום שאינה יכולה לעשות הפרדה מלאכותית ולקבוע חד-משמעית..." מקשה השופט.

בסופו של יום חויבה שומרה לשלם לבעלי הסיטרואן את מלוא הנזק: ערך רכב של 30 אלף שקל, בצרוף ריבית והצמדה ובנוסף, ריבית עונשין מיוחדת של 12%. סכום נוסף של 5,000 שקל תשלם שומרה בגין עוגמת הנפש ונזקים תוצאתיים שנגרמו בגלל הפרת חובתה של שומרה לשלם במועד. בנוסף חויבה החברה לשלם 10 אלפים שקל הוצאות משפט ושכר טרחה לעו"ד. תביעת בעל הרכב השני נדחתה, והוא חויב לשלם לשומרה 5,000 שקל והוצאות משפט.