אבי שילם מחיר על זקיפות הקומה
לאחר שנפל בשבי הסורים נחלקו הדעות במשפחתי בין אלו שרצו להפעיל לחץ כדי לזכות במידע אודותיו, ובין אלו שהאמינו באיפוק. מאז הוכיח הממשל חולשה פעם אחר פעם
במלחמת יום הכיפורים נפל אבי, סגן אלוף אבי לניר, בשבי הסורי. הוא שירת כמפקד טייסת מיראז'ים וביום השמיני למלחמה נפגע מטוסו בפעולה מבצעית מעל שטח סוריה. חיילינו היו עדים לכך שצנח, הגיע בשלום לקרקע ונאסף על־ידי חיילים סורים. ידוע כי נפל בריא בשבי האויב, עבר חקירות קשות ושילם בחייו על עמידתו בהן. תשעה חודשים לאחר תום המלחמה הוחזרה גופתו המעונה והוא הובא לקבר ישראל.
בני משפחותיהם של השבויים והנעדרים באותה מלחמה התארגנו עם סיומה לקבוצת־לחץ על הממשלה, כדי לקבל פרטים על קרוביהם ולסייע לשחרורם. כבר אז היה האויב מודע לבטן הרכה של הציבור בארץ, והסורים מנעו במשך חודשים ארוכים כל מידע על מי שבידיהם. פעילותן של אותן קבוצות־לחץ הייתה תופעה חדשה באותה תקופה.
שנים לפני כן, כשמלחמת ההתשה התחוללה במלוא עוזה ורבים משכנינו הטייסים נפלו בשבי מצרים, נפגשו נשות השבויים לא פעם עם שר הביטחון משה דיין. הן דרשו להתגמש, לוותר ולמצוא דרך להחזרת בעליהן. דיין נהג לשלח אותן כלעומת שבאו, וביקש מהן להתרכז בגידול הילדים. הוא, כך הבטיח, ידאג לביטחון.
אחרי מלחמת יום הכיפורים השתנה אופי דיבורו ושפת גופו. הכל השתנה. אך כאז, כן היום - היו בפניות אלה ובמענה להן משום עדות לחולשת הממשל, לסדק שנפער בציבור ובאמון שנסדק בדרך הממשל.
במשפחתי נחלקו הדעות בין אלה שהצטרפו למפעילי הלחץ ומרעישי העולמות, לבין מי שהאמינו כי האיפוק יפה להם ומטרתם שלהם וזו של הממשלה - זהות.
אמו של יוסקה גרוף כבר לא שאלה שאלות. כלביאה נלחמה להשבת בנה, גם במחיר מופקע. טראומת עסקת ג'יבריל והביקורת הציבורית שהיא עוררה, מנעו שנים ספורות אחר כך מיצחק רבין להשלים עסקה מהירה לשחרורו של הנווט רון ארד.
בהמשך - טראומת היעלמותו וקמפיין מוצלח של בני משפחת טננבוים הביאו לעסקה הזויה לשחרורו של סוחר הסמים במחיר מופקע. איש לא נתן את הדין בהמשך, לאותם נרצחים ובני משפחותיהם שנרצחו בפיגועים שביצעו לאחר מכן המחבלים המשוחררים.
וכך, מאז מלחמת יום הכיפורים, אנו עדים להתנהלות ממשלות שנחלשות מול לחץ של קרובי משפחה וטראומות העבר. הן פועלות ללא ראייה לאומית רחבה ובחוסר קור רוח בבואן לדון בחילופי שבויים.
טבעי ואנושי שכל משפחה שבנה נפל בשבי תזעק ותעורר שמיים וארץ למען שחרורו. אך תפקידה של ממשלה למשול, לקבוע מדיניות ודרך, לראות בעין מפוכחת את טובת הכלל, בשילוב מצוות פדיון שבויים.
ראש הממשלה מבין היטב את העניין. הוא בנה קריירה פוליטית על מלחמה בטרור: כתב ספרים, פרסם מאמרים והרצה בפני עולם ומלואו.
אך לצערי, קיומו של הדיון הציבורי הנוכחי, היקפו ותחושת שלטון הרייטינג הם שיקבעו את גורל המו"מ. תקוותי כי הממשלה הנוכחית תזכור את עקרונות ממשלת רבין מיולי 1976 עת נשלחה סיירת מטכ"ל עד אנטבה כדי לשחרר חטופים, אז הוכיחו לעולם שלא נכנעים לטרור, אף אם הדבר כרוך בחיי לוחמים. סא"ל יוני נתניהו ז"ל הוביל את הכוח ושילם בחייו. הוא ייזכר תמיד כגיבור.
אחיו, ראש הממשלה, ייזכר לדראון עולם כמי שנכנע לאכזריים שבמנהיגי הטרור - אם יבצע את העסקה כפי שפרטיה מפורסמים כעת.
לפנייה לכתב/ת 
