שתף קטע נבחר

ביהמ"ש: להחזיר הילדים מאמם בישראל לשבדיה

2 הילדים הקטנים גדלו בשבדיה, ובשנה שעברה נלקחו לישראל ע"י אמם, ששבה ארצה אחרי 20 שנה. ביהמ"ש קיבל את גרסת האב השבדי, ושלח את הילדים חזרה. משפחת האם: "לא ייאמן שילדים יהודים מגורשים, וילדי זרים נשארים בארץ". והילדים עצמם? הם מעדיפים שיחליטו בשבילם - רק שזה ייגמר כבר

עוד מקרה מצער של תא משפחתי שהתפרק, הופך לקרב משפטי מכוער וחוצה מדינות. בית המשפט המחוזי בפתח תקווה הורה השבוע להחזיר לשבדיה את שני ילדיה של אשה ישראלית שהתגוררה שם שנים ארוכות, ושבה באחרונה לארץ יחד עם הילדים, בן שבע וחצי ובת חמש וחצי. בית המשפט קיבל במלואה את גרסתו של אביהם השבדי של הילדים, וקבע כי האם חטפה את ילדיה לארץ ושיקרה בגרסה שמסרה לבית המשפט. את ההחלטה קיבל בהתאם להוראות חוק אמנת האג הבינלאומית להחזרת ילדים חטופים.

 

למרות ההחלטה החד-משמעית, בני משפחתה אינם מתכוונים לוותר, ובכוונתם לערער לבית המשפט העליון. הם קיבלו את ההחלטה באופן קשה ביותר: "היא לא חטפה את הילדים, אלא בן זוגה התחרט על העלייה לישראל. זה לא ייאמן שילדים יהודים מגורשים מישראל. אפילו ילדים של עובדים זרים נשארים בארץ, ואותם מגרשים".  


אהבה של אמא (צילום: דנה קופל)

 

האשה שעומדת במרכז הסיפור, בת 40, חיה בשבדיה ב-20 השנים האחרונות, מאז סיום שירותה בצה"ל. בשנים האחרונות אף קיבלה אזרחות שבדית. לפני מספר שנים הכירה את בן זוגה, ולשניים נולדו שני ילדים. מערכת היחסים בין השניים ידעה עליות ומורדות, והם למעשה נפרדו, אך המשיכו להתגורר עם הילדים בשבדיה.

 

באוגוסט 2008, הגיעה האשה לישראל כתושבת חוזרת, יחד עם שני ילדיה. מספר שבועות לאחר מכן הצטרף גם בן הזוג. כחצי שנה לאחר מכן חזר לשבדיה, ואילו האשה נשארה בארץ עם הילדים, שהשתלבו במערכת החינוך בעירם.

 

הגרסה שלו, הגרסה שלה

עד לנקודה זו, מסכימים שני הצדדים על העובדות, פחות או יותר. אלא שמכאן החל המאבק המשפטי - שבמהלכו צוירו שני ציורים שונים לחלוטין של העובדות. לאחר עזיבת בן זוגה, פנתה האשה לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה לעכב את יציאתם של הילדים מהארץ בעקבותיו. היא נענתה מיד בתביעה נגדית של האב, שטען כי הילדים נחטפו על ידה, ודרש להשיבם אליו.

 

בכתב התביעה טען האב כי על פי ההבנות שהיו בינו לבין האם, המשפחה מעולם לא התכוונה לעבור לישראל, אלא רק לשהות בה במסגרת חופשה. הוא עצמו, לטענתו, ניצל לשם הגעתו לארץ "חופשה הורית" לה הוא זכאי ממקום עבודתו, כאב לילדים, בהתאם לחוקי הרווחה הנדיבים של שבדיה. לדבריו, הוא שב לשבדיה בגפו לאחר שנעתר לבקשת האם להאריך את שהותם של הילדים בארץ עד לסיום שנת הלימודים. אולם כל אותה עת, טען, פעלה האם מאחורי גבו כדי להשתקע בישראל עם הילדים - בלעדיו. לדבריו, רק לאחר שובו לשבדיה, שינתה האם את גרסתה ודרשה להשאיר את הילדים בישראל לצמיתות, אך הוא סירב. למרות זאת, החליטה להישאר עם הילדים בארץ - ובכך, למעשה, חטפה אותם.

 

האשה, מנגד, טענה בבית המשפט כי המשפחה כולה עברה משבדיה לישראל למטרות השתקעות ומגורים. היא וילדיה נקלטו בארץ - הילדים השתלבו במוסדות חינוך, והיא עצמה מצאה עבודה כגננת. לטענתה, רק במאי 2009, כמעט שנה לאחר המעבר, חזר בו האב מהסכמתו, ודרש את החזרת הילדים לשבדיה לאחר שלא הצליח להשתלב בארץ. היא הוסיפה כי הופתעה לשמוע ממנו כי הוא אינו מתכוון לחיות בישראל.

 

האלבומים והמשחקים הושארו בשבדיה

פסק הדין הראשוני, בבית משפט לענייני משפחה, קיבל באופן מלא את גרסת האב, והורה להשיב את הילדים לשבדיה. בין היתר, הסתמך בית המשפט על בקיעים שנפלו בטענותיה של האם. למשל, התברר במשפט כי היא לא עידכנה איש בשבדיה על כוונתה, כפי שהיא טוענת, להשתקע בישראל: היא לא הודיעה למקום עבודתה שהיא עוזבת, ולא הודיעה על הגירה. זאת ועוד - בבית המשפט הוצג מכתב שכתבה האשה מישראל לבעל הדירה שבה התגורר הזוג בשבדיה, ממנו עולה כי הם מתכוונים לחזור. הם אף השאירו בדירה חפצים אישיים רבים, בהם, בין היתר, אלבומי תמונות ומשחקי ילדים. הילדה אף הייתה רשומה לשנת הלימודים בגן ילדים בשבדיה, לתקופה שלאחר השהות המתוכננת בישראל.

 

עוד התברר, כי במהלך השהות בארץ, ערכה האם את כל הסידורים לקבלת זכויות מהמדינה רק עבורה ועבור ילדיה, תוך שהיא מציינת שהיא רווקה ולא מזכירה את בן זוגה - חיזוק משמעותי לטענת האב כי פעלה מאחורי גבו.

 

בפסק הדין, הורה בית המשפט להחזיר את הילדים לשבדיה, על פי הוראות אמנת האג, משום שנחטפו לישראל על ידי אמם. האמנה, שעליה חתומה ישראל, מגדירה כי יש להשיב ילדים לארץ שבה הם מורגלים לחיות. בית המשפט קבע כי עבור שני הילדים, ארץ זו היא שבדיה. לא הועילו טענת האם, כי הילדים כבר התרגלו בינתיים לישראל, לאחר שהות של יותר משנה. הילדה הקטנה, טענה האם, כבר שכחה את השפה השבדית.

 

"הפכו אשת חינוך למפלצת"

האם ערערה על ההחלטה לבית המשפט המחוזי - אך זה, כאמור, אישר השבוע את החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה. במהלך הליך הערעור הורה בית המשפט לשלוח את הילדים לבדיקה אצל שירותי הרווחה, בניסיון לברר היכן היו מעדיפים לחיות. אך אלו התקשו לגבש דעה בנושא, משו שהילדים עצמם לא נקטו עמדה. העובדות הסוציאליות דיווחו כי הילדים מדברים על ה"מלחמה" המתנהלת בין הוריהם, והיו שמחים אם מישהו היה מחליט בעניין מבלי לערב אותם.

 

גם בית המשפט המחוזי קיבל בסופו של דבר את גרסת האב, וקבע כי השניים הגיעו לישראל לתקופה קצובה לאחר שנולדו בשבדיה והתגוררו בה, ולכן זהו מקום מגוריהם הקבוע. בית המשפט הורה לאם לחזור עם ילדיה לשבדיה, בתוך שבועיים.

 

בני משפחתה של האם, כאמור, זועמים על החלטת בית המשפט ומתכוונים להגיש ערעור לבית המשפט העליון. לטענתם, בית המשפט קיבל במלואה את עלילת השקרים שנרקמה נגד האם: "הפכו אשת חינוך, גננת במקצועה, למפלצת חוטפת ילדים. עשו לה רצח אופי סיסטמתי. בית המשפט לא האמין לה והם, לא נתנו לעובדות ולאמת לצאת. לצערנו כל החלטת בית המשפט מבוססת על שקר". כעת, הם מוסיפים, האם חוששת לחזור לשבדיה כפי שהורה לה בית המשפט, משום שהיא מפחדת מבן הזוג.


פורסם לראשונה 02/12/2009 23:57

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
המשפחה נקרעת
צילום: דנה קופל
מומלצים