זה הכל או כלום. משחק העונה של יובה מול אינטר
רגע לפני המפגש הגורלי מול באיירן בצ'מפיונס, יובנטוס חייבת ניצחון על יריבתה השנואה כדי לא להיפרד ממאבק האליפות כבר בדצמבר. אקורד הסיום של עידן המאמן צ'ירו פרארה? הערב נדע (21:45, תקציר ב-ynet)
האכזבה הגדולה נובעת מכך שהיכולת של הקבוצה מזכירה את ימי קלאודיו ראניירי, אם לא גרוע מכך, חרף סכומי העתק שהושקעו בקיץ (יותר מ-50 מיליון יורו על רכש). ערב פתיחת העונה זה נראה מבטיח - מאמן צעיר א-לה פפ גווארדיולה, שלד ותיק עם צעירים מבטיחים וכמובן - השלישייה הברזילאית דייגו-אמאורי-פליפה מלו, היו אמורים להקנות ליובה את השליטה בליגה האיטלקית, ולסיים את רצף האליפויות של אינטר השנואה.
בינתיים, הפער מהנראצורי עומד על 8 נקודות, כשיובה רואה גם את הגב של מילאן, שניצלה את ההפסד האחרון בקליארי ועקפה בדרך למקום השני. אז מה בדיוק השתבש? אי אפשר להצביע על אשם בלעדי, אך אשם עיקרי יש גם יש, ושמו צ'ירו פרארה.
פרא-רע
בביאנקונרי של ימים אלו לא מורגשת טביעת אצבע של מאמן. כבר שבעה חודשים נמצא הנפוליטני על הקווים באולימפיקו, ובינתיים הוא רחוק מלהוכיח את עצמו. אין אף שחקן שרשם התקדמות משמעותית או פורח תחתיו, לקבוצה אין סגנון משחק מוגדר והבעיה הגדולה ביותר היא הרוטציה הבלתי פוסקת בין המערכים 4-2-3-1 ו-4-3-1-2.
ה-4-2-3-1 בעייתי מבחינת צ'ירו משתי סיבות. הראשונה היא שקשה לעלות עם חלוץ אחד כשחלוץ המטרה הכשיר היחיד שלך, אמאורי, נמצא בכושר זוועתי כבר חודשים ארוכים. השנייה היא שבמערך זה אי אפשר לשלב את אלסנדרו דל פיירו. כשניסה לעשות זאת, מול בורדו, דל פיירו פשוט לא תפקד בצד שמאל של הקישור (אף על פי שאיכשהו יצר את ההזדמנות הטובה במשחק).
פרארה או פרא-רע? צ'ירו לא פוגע ביובה (צילום: AFP)
ה-4-3-1-2, מאידך, עוד לא ממש הוכיח את עצמו, מלבד בניצחון 1:3 על רומא באוגוסט האחרון. ייתכן כי פרארה היה שמח לנסות 4-4-2 כמו ראניירי, עם שני קשרים אחוריים ושני קשרים בצדדים, אבל כשיש לך את דייגו, שחייב לשחק במרכז, זו פשוט לא אופציה.
דייגו, אגב, כמו גם אמאורי ומלו, מאכזב בינתיים והשאלה הגדולה היא מה חלקו של המאמן בכך. שני שחקני רכש נוספים שלא בדיוק מספקים את הסחורה הם פאביו קנבארו, שמתקרב בצעדי ענק לפרישה, ופאביו גרוסו, שלא נראה קליל ומאיים כבעבר. ואם בקלילות עסקינן, בעיה קולקטיבית בקרב שחקני הגברת היא הכושר הגופני, או סתם האמביציה. מאיזו סיבה שלא תהיה, הביאנקונרי פשוט נראים כבדים ואיטיים יותר מרוב קבוצות הליגה. יש שיאמרו עייפים יותר.
בחזרה לפרארה. אחת הבעיות הגדולות של המאמן היא שהוא, איך לומר בלשון המעטה, פחדן, וגם לא ממש יודע לנהל משחק. בואו נעיף מבט על ההרכב של יובה בהפסד לקליארי לפני שישה ימים. השחורים-לבנים עלו ב-4-2-3-1, אולם אל תתנו למספרים להטעות אתכם.
מול הקבוצה הצנועה מסרדיניה פרארה עלה עם שלושה קשרים אחוריים, לא פחות. הוא אמנם הציב את קלאודיו מרקיזיו כקשר שמאלי, אבל מרקיזיו, מה לעשות, הוא קשר דפנסיבי, ולא לחינם הוא נראה כמו שהוא נראה באותו משחק. בכלל, מתוך עשרה שחקני שדה שפתחו ב'סנט'אלייה' רק שלושה (!) - דייגו, קאמורנזי ואמאורי - נחשבים לבעלי אוריינטציה התקפית. את החילופים פרארה 'מביא מהבית', על החזקת כדור מסודרת אין בכלל מה לדבר, והתוצאה ידועה.
התחושה היא שבעקבות הכשלונות האחרונים השחקנים מאבדים אמון באיש שמדריך אותם. תחילה היה זה דייגו שתקף והכריז: "משהו לא עובד, פרארה צריך לפתור את זה". המאמן הגיב: "הוא לא ממלא אחר ההוראות שלי". מספר ימים לאחר מכן התבטא ג'יג'י בופון בדומה לברזילאי כשטען כי 'זוהי אחריותו של המאמן להוציא אותנו מהמצב הזה'. השבוע גם ג'ון אלקן, נציג משפחת אניילי המחזיקה במועדון, גילה סימנים של אובדן סבלנות והצהיר: "אנחנו לא רוצים עוד מעידות. פרארה צריך להחליט כבר על מערך ושחקנים קבועים".
"משהו לא עובד ביובנטוס". גם דייגו לא מבין את פרארה (צילום: AFP)
אם כן, אין זה פלא שהתקשורת האיטלקית עוסקת במחליפים אפשריים לנפוליטני, כששמותיהם של חוס הידינק ולוצ'אנו ספאלטי כבר הוזכרו. זאת ועוד, מרצ'לו ליפי, שפרארה שימש כעוזרו בנבחרת במונדיאל 2006, מועמד לחזור לטורינו בעונה הבאה. בקיצור, כפי שזה נראה כרגע, אם בלם העבר יסיים את העונה הנוכחית זה בהחלט יהיה מפתיע. על עונה נוספת, כמו שאתם מבינים, אין בכלל מה לדבר.
הדם הרע רק מתחמם
ובחזרה למשחק הערב. זה 11 שנה שהיריבות בין הקבוצות נמצאת במגמת עלייה, מאז מקרה יוליאנו-רונאלדו (פנדל שלא נשרק לטובת אינטר במשחק העונה) שגרם לנראצורי לטעון כי יובה גנבה להם את הסקודטו של 1998. כמה שנים לאחר מכן נולדה פרשיית הקאלצ'ופולי המפורסמת, בעקבותיה נרשמו שיאים חדשים של שנאה, וההתמודדות זכתה לכינוי 'דרבי ד'איטליה'.
השנאה הגדולה בין אינטר ליובנטוס רק הולכת וגוברת (צילום: AP)
השבוע, באופן מפתיע, אותה פרשיית שחיתות שבה לכותרות וחיממה עוד יותר את המפגש הטעון. זה התחיל עם אלסנדרו דל פיירו, שהשיק אתר חדש ובין תאריו כלל גם את האליפויות של 2005 ו-2006, אותן העניק בית הדין רטרואקטיבית לאינטר. ג'אנלוקה פאליוקה, שעמד בשער הקבוצה המילאנזית בסוף העשור הקודם, דווקא גילה הבנה: "אחרי הכל, הוא מבחינתו נתן את כל כולו על הדשא".
אתמול הקאמבק של הקאלצ'ופולי הושלם, ובגדול. בשימוע שנערך בנאפולי במסגרת המשפט המתוקשר, העיד רוזאריו קופולה, שופט עבר בסרייה A, כי גם אינטר לא נקיית כפיים. לטענתו, לפני מספר שנים ניסו אנשי המועדון להשפיע עליו ולגרום לו להעיד בוועדת משמעת לטובת הבלם איוון קורדובה, כדי שזה יזוכה מעונש, אף על פי שחבט בשחקן ונציה.
עורך דינו של לוצ'אנו מוג'י, האשם העיקרי בפרשה מבין אנשי יובה, ניצל את העדות והצהיר: "זוהי הוכחה נוספת שמטרת הקאלצ'ופולי היא לפגוע ביובה ומוג'י".
התקשורת האיטלקית עסקה השבוע בהרחבה גם בעניינו של מריו באלוטלי, שבביקורו האחרון בטורינו ספג נהמות וקריאות גזעניות (בין היתר: "אין איטלקי שחור"). ז'וזה מוריניו כבר סיפר כי לדעתו, כתוצאה מאותם אירועים, המפגש צריך היה להתקיים במגרש נייטרלי. קפטן האלופה, חאבייר סאנטי, כבר איים כי במידה וקריאות אלו יישנו הוא יוריד את חבריו מכר הדשא. באלוטלי, בכל אופן, צפוי לפתוח על הספסל.
ניצחון על יובה ואינטר תהיה בדרך הבטוחה לאליפות 18 (צילום: רויטרס)
הנראצורי יופיעו להתמודדות ללא מייקון המושעה ו-ווסלי סניידר הפצוע,
כשכריסטיאן קיבו יחליף את הברזילאי באגף שמאל ואת מקומו של ההולנדי ימלא דז'אן סטנקוביץ'.
מנגד, ה'וקיה סניורה' תתייצב בהרכב כמעט מלא (מלבד יאקווינטה הפצוע), כשאפילו דויד טרזגה שב מפציעה מהר מהצפוי ונכלל בסגל. פליפה מלו ופאביו גרוסו בספק, אולם צפויים להיות כשירים. על פי הדיווחים האחרונים הביאנקונרי יעלו במערך 4-3-1-2, כשאלסנדרו דל פיירו ואמאורי מאיישים את החוליה הקדמית.
הרכבים משוערים
יובנטוס: בופון; קאסרס, קנבארו, קייליני, דה צ'לייה (גרוסו); סיסוקו, מרקיזיו, קאמורנזי, דייגו; דל פיירו, אמאורי.
אינטר: סזאר; קיבו, סמואל, לוסיו, סאנטי; מוטה, קמביאסו, מונטרי, סטנקוביץ'; מיליטו, אטו.
