המצוד הגדול: 100 שוטרים בעקבות האנס הסדרתי

זה היה ביום חמישי בלילה. בלשי המשטרה היו פרושים במארבים בתוך פחי האשפה, מאחורי לוחות המודעות ועל צמרות העצים של האיזור הנגוע בצפון תל אביב. מפקח מיכאל (וילקו) וילקומירסקי, ראש צוות החקירה, המתין לדיווחים מהשטח.

ההערכה, על פי ממצאי החקירה, היתה שהלילה הוא הלילה: האנס צריך להופיע. הוא יתקוף את ענת אדלר בת ה-20 שגרה ברחוב יחזקאל 34, בדירת קרקע. כל הסימנים הראו כי האדם שאחריו התנהל מצוד במשך חצי שנה, הוא זה שניסה שבוע לפני כן לפרוץ לדירתה דרך החלון, וגם השאיר שם את טביעות הנעל שלו.

וילקומירסקי היה בטוח שהאנס שלו יחזור לשם בסוף השבוע שלאחר מכן. "הוא נוהג לאנוס כל שבועיים, ובין חמישי לשישי זה הלילה שלו", הסביר.

היה חם מאוד והזמן לא עבר. בשעה 2:30 בלילה התקשרה דבורה גולדפרב משדרות נורדאו למוקד 100 של המשטרה, וסיפרה שבחצר הסמוכה מישהו מנסה לפתוח את התריס של קומת הקרקע. מפקדי המארבים שבשטח, הקצינים אלי ארזי וסגנו יעקב (בונו) איש ימיני, דהרו למקום אבל איש לא היה שם. אחרי חצי שעה התקשרה גולדפרב ואמרה שאותו אדם שוב מנסה לפתוח את התריס ממול.

ארזי: "נתתי באלחוט הוראה לכל הכוחות שאף אחד לא יתקרב. אמרתי לבונות שאו שזאת שמתקשרת היא סתם נודנינקית, או שאולי היא צודקת. ומכיוון שאין לנו בין כה וכה מה לעשות, אז ניסע לשם.

"החנינו בשקט ברחוב דיזינגוף והתחלנו להתקדם לשם בזחילה בין החצרות. פתאום ראינו מול העיניים, בחצר, מישהו שמנסה לפתוח תריס.

"קפצנו עליו. מיד הוא התיישב על הריצפה, הוריד את המכנסיים ואמר שבסך הכל עצר שם לעשות את צרכיו. תפסנו אותו והפכנו אותו ובדקנו לו את הנעליים - תוצרת "אליס", מס' 42, עם פגם ייצור בסולייה. הסתכלנו אחד על השני ודיווחתי בקשר 'הבן זונה בידינו'".

כך, ב-4 ביוני 85', נלכד יוסף מחאג'נה, שכונה "האנס מצפון תל אביב", ונשלח ל-21 שנות מאסר. מחאג'נה הוא האנס הסדרתי הקודם שפעל בעיר. 13 שנים לאחר מכן הופיע גל מקרי האונס הנוכחי.

השבוע בדק רב פקד אפרים (קרמשניט) ארליך, קצין המודיעין והבילוש של מרחב הירקון, במחשב שירות בתי הסוהר, אם מחאג'נה עדיין בכלא ומה התאריכים שבהם היה בחופשות. קלסתרונו של האנס, שהופץ בימים האחרונים, דומה מעט לתווי פניו של מחאג'נה. יש דמיון גם בשיטה.

שם המשחק - סבלנות ועבודת נמלים. החיפוש אחר האנס (צילום: שאול גולן)

הסבל, הדם, הבכי 

עכשיו אחראים ארליך וברונו שטיין על העבודה בשטח ללכידת האנס או האנסים. במקרה הזה, אומר ארליך, הוא "מוכן ללכת למח"ש על הראש שלו". זה משפט בשפת שוטרים. תרגום לעברית: אחרי שיפוצץ את האנס במכות הוא מוכן ללכת בראש מורם למחלקת לחקירות שוטרים, באשמת שימוש בכוח מעבר לסביר. ארליך לא יכול לשכוח את סבלן של הנאנסות המוכות שראה בחודש האחרון, את הדם על הרצפה, את הבכי.

אבל בינתיים סביר יותר שארליך, ביחד עם יותר ממאה שוטרים שעסקו השבוע בחקירת מקרי האונס של תשע הנשים בעלות האזרחויות הזרות בתל אביב, יגיעו בימים הקרובים למצב של אפיסת כוחות. במשטרה עדיין לא מודים בזה באופן רשמי, אבל בפרסום הקלסתרון שהצליחו להוציא מהתיירת מאיטליה שנאנסה השבוע ברחוב החשמונאים - המשטרה ירתה לעצמה כדור ברגל. הקלסתרון הזה דומה לחצי מדינת ישראל מאחורי משקפי שמש.

לכן, מאז הפרסום טובעים צוותי המשטרה בים של פניות. מתוכן עשרות ואולי מאות אנשים כבר נבדקו ונגבתה מהם עדות ראשונית. בשלב זה אף אחד מהם לא הפך לחשוד. גם עשרות נשים טענו שהאדם המופיע בקלסתרון רדף אחריהן בחודש האחרון וניסה לאנוס אותן. אחרי שיחות קצרות, מרביתן נשלחו הביתה. "כמו בכל מקרי ההיסטריה בעבר", מסבירים במשטרה את התופעה, "גם הפעם נשים לא יציבות בנפשן מפנטזות שלפני חמש דקות האנס אנס אותן".

תל אביב של השבוע האחרון היא לא תל אביב של לפני שבועיים. העיר בהיסטריה. אפשר לצפות שכמה אנשים יגיעו בימים הקרובים לבתי החולים בגלל תופעות הלוואי של המרדף אחרי האנס. ב-85', למשל, אושפזו ארבעה תושבים בגלל המבצע ללכידת "האנס מצפון תל אביב". כולם ירדו בלילה לזרוק אשפה. כשנכנסו לחדרי האשפה, או פתחו את פחי הזבל, ראו שם אנשים מסתתרים. עוד לפני שהספיקו הדמויות המסתתרות להסביר "אנחנו מהמשטרה" קיבלו הארבעה התקפי לב.

רס"ר הוא רכז צוות החקירה המיוחד של משטרת מרחב הירקון. כשלצח"מ יש עצור, הוא האיש שעולה על דוכן בית המשפט ומספר לשופט את סיפורו. בימים כתיקונם בצח"מ הזה יש קצין אחד וחמישה חוקרים. מיום שני הוא תוגבר ל-20 איש.

בן-הרוש ושאר חוקרי הצח"מ יודעים שקצה החוט לפענוח הפרשה יכול להגיע אליהם כתוצאה מעבודה קשה. אפשרות אחרת היא שפתאום יקרה מה שקורה ברוב המקרים: האנס ינסה לאנוס, שכן עם אקדח יקלע למקום, האנס ינסה לברוח ולגמרי בטעות באותה השנייה תעבור שם ניידת והוא ייפול לידי השוטרים.

עד שהמזל יגיע, שם המשחק הוא סבלנות ועבודת נמלים. בודקים במחשבים אם עברייני מין שיושבים בבתי הסוהר היו בחופשות כשאירעו המקרים האחרונים, או השתחררו מהכלא. מפיצים קלסתרונים בין פועלי זבל, שליחי פיצות, מחלקי עיתונים ושאר אנשים שמסתובבים ברחובות ועשויים היו לפגוש את האנס בשלב המעקב, החדירה לדירה או הבריחה. מחכים לתוצאות מהמעבדה של בדיקות שארי הזרע שנלקחו מהנאנסות. לפעמים המכון הפתולוגי או המעבדה לזיהוי פלילי עושים הפתעה לצוותי החוקרים. הם מתקשרים ומספרים ששכלולי המדע מראים, שהמבוקש שלהם הוא אדם זה וזה שגר בכתובת זאת וזאת.

בשלב זה אין הרבה מאפיינים של חוט מקשר בין המקרים. גם אין אזור מסויים שכדאי להציף במארבים, כיוון שאזור הפעולה של האנס או האנסים הנוכחיים הוא כדול מאוד ומתפרש על פני כל צפון ומרכז תל אביב. אפילו אין יום ושעה קבועים, כמו במקרה של "האנס מצפון תל אביב". כך שהעבודה קשה יותר.

כרגע המשטרה נכנסה לחקירה מאסיבית בפרשה. מבחינת החקירה אין חשיבות לשאלה אם מדובר באנס סדרתי אחד שביצע את כל המקרים או בתשעה אנסים שונים. אבל עדיף שיהיה אנס אחד שאפשר להתמקד בו, ולאחר לכידתו ייפסק גל מעשי האונס וההיסטריה. אם מדובר בתשעה אנסים המשטרה בצרות צרורות, כי גם אם אחד מהם ייתפס שמונה נוספים עלולים להמשיך לפעול.

ההיסטריה גוברת  

וילקומירסקי, שניהל את החקירה ב-85', הוא היום בעל משרד חקירות. כבר כמה שנים, בשעות הפנאי, הוא כותב במחשב שלו ספר על חקירת "האנס מצפון תל אביב" שבראשה עמד. מה שקרה אז הוא בדיוק מה שקורה היום. אותם מקרי אונס, אותה חקירה, אותה ההיסטריה הציבורית.

אבל מאונס לאונס רמת ההיסטריה הציבורית עולה. העיתונים כתבו עשרות עמודים לאחר כל אונס על ההיסטריה והמרדף הכושל של המשטרה. עיתונאים הלכו עם מצלמות בין פחי זבל וחשפו את השוטרים האורבים. אלפי נשים שגרו לבד בדירות קרקע בתל ביב ברחו לבית ההורים עד יעבור הזעם. בעלי חנויות לאמצעי ההגנה חגגו, כמו השבוע, ומכרו אלפי מכלים של גז מדמיע, שוקרים חשמליים ושאר כדורי הרגעה.

היחידה המרכזית אספה אז פרט לפרט ובנתה פאזל לפיו "האנס מצפון תל אביב" פועל רק בימי שישי לפנות בוקר, בקומות קרקע באזור מצומצם מאוד בצפון העיר. כשנלכד התברר שהוא עובד כצבע בתל אביב ובדרך לסוף שבוע בבית באום אל פאחם מבצע את זממן. במשך השבוע, בלילות, חצי משטרת ישראל שכבה על הגגות ובתוך פחי זבל. טכנאי המחלקה לזיהוי פלילי גילו בכל זירות האונס, בעיקר בחול שמתחת לחלון ממנו נכנס האנס, עיקבה של נעל ספורט מסוג "אליס" (פעם היתה חברה כזאת). המספר היה 42. בסוליית הנעל הימנית היה פגם ייצור.

וילקומירסקי הלך ל"אליס" ולמד היטב את הנעל. כששמע שעל הסוליה הפגומה הזאת של מספר 42 הרכיבו אלפי זוגות משמונה דגמים שונים שהופצו בכל הארץ, הבין שאין טעים להתחיל לרוץ בין החנויות ולשאול מי קנה. את הפרט החקירתי הזה השוטרים הסתירו, וחיכו לתפוס אותו בזירת האונס.

בתחילת השבוע המשטרה טענה שאין אנס סדרתי ואין קשר בין המקרים. לאחר מכן אמרו שאולי יש קשר בין שני המקרים. וילקומירסקי פרש מזמן מהמשטרה, אבל לא שכח את כל מה שלמד ב-85' על אנסים ומקרי אונס אחרי חקירה של חצי שנה, שיחות עם עשרות עבריני מין, פסיכולוגים ושאר מומחים. בעקבות הפרשה ההיא של האנס מצפון תל אביב, המשטרה לקחה את תיק החקירה וכתבה על פיו ספר לימוד על תורת חקירה - "כיצד לוכדים אנס סדרתי".

ברדיו, במהלך השבוע, אמר וילקומירסקי שכל אנס הוא אנס סדרתי, ושהמשטרה אינה יכולה לטעות אחרי תשעה מקרים בלתי מפוענחים שלא פועל בתל אביב אנס כזה. אחריו הועלה לשידור נצ"מ אבי בן-חמו, מפקד מרחב הירקון. בן-חמו יישר קו, ולמרות ההכחשות הקודמות אמר שבודקים אם האנס הוא סדרתי או לא סדרתי, אם יש קשר בין המקרים ואם יש חשיבות לעובדה שבכל המקרים האחרונים נאנסו עולות חדשות או תיירות.

משרד החקירות של וילקומירסקי נמצא בבניין הצמוד למשטרת מרחב הירקון. כבר באותו היום עלו אליו כמה מחוקרי הפרשה הנוכחית כדי לקבל עצות.

בשלב זה אין מאפיינים רבים שיקשרו בין מקרי האונס, מלבד כמה פרטי חקירה חסויים לגבי גופם של האנסים. עכשיו חוקרים את כל הנפגעות שוב, בסיבוב שני, ומחפשים חוטים מקשרים. אולי כולן קנו בחנות מסויימת בימים שלפני האונס ושם החל המעקב אחריהן. אולי כולן התרחצו באותו חוף ים ושם החל המעקב. ואולי כולן רשמו בטופס רשמי את כתובת מגוריהן.

בכמה מהעדויות דיברו על כך שהאנס הביא איתו חבלים או צעיפים. כשיימצאו סימנים לצעיפים האלה ינסו לחקור היכן קנה אותם. אולי מוכר הצעיפים הוא זה שיתן למשטרה את קצה החוט.

הנחת העבודה היא שפסיכופת שכזה אינו אדם מושלם הפועל בחלל ריק בו הוא רואה ואינו נראה. ודאי שעשה טעויות, השאיר חפצים או סימנים ואנשים נתקלו בו בבואו או בבריחתו. עכשיו מחפשים את הטעויות האלה על ידי חקירה חוזרת של הנאנסות, שכנים וכל מי שהיה בסביבה ואולי ראה משהו.

בחלק מהמקרים כנב האנס כסף מזומן ואת תיקה של הנאנסת שהכל חפצים נוספים. ייתכן מאוד שהוא ניסה למכור תכשיטים או מסמכים. חקירת שטח מודיעינית עשויה להביא את החוקרים אל מי שהברנש הזה ניסה למכור להם חפצים שנלקחו מהנאנסות, ודרכן להגיע אליו.

לכל הנאנסות הראו השבוע את אלבום תמונות העבריינים של המשטרה, כדי שאולי מישהי תזהה אותו. אחת מהחנות העבודה של חקירות מסוג זה היא שמישהו מכיר את האנס. בידי אדם כזה יש קצה חוט שיוכל להוביל אליו, גם אם איננו יודע על כך.

גם עבודת סרק 

חלק מהפעילות של צוות החקירה של רב פקד אבי נוימן של כוחות השטח בפיקוד ברונו וארליך מתברר כעבודת סרק. מאמצע השבוע, כל לילה, עשרות בלשים מעכבים לחקירה חשודים שמסתובבים בלילות ברחובות. וילקומירסקי מספר שבחקירת "האנס מצפון תל אביב" חיכו לו כל בוקר במשרד חמישה-שישה עצורים מהלילה שחלף. התצפיות והמארבים לוכדים כל מיני טיפוסים מוזרים, מציצנים וסתם פורצים שנתקלים בעין המארב. יש בהם מטורפים, שרגע אחרי המעצר הם מודים בכל מקרי האונס הבלתי מפוענחים.

בעבודת האיסוף המפרכת הזאת צפויות גם תקלות. התקלה הכי מפורסמת מפרסת "האנס מצפון תל אביב" הוא זו של מוקדנית 100. למשטרה יש נוהלי עבודה. אם מדווח למשל על כך שפורץ נמצא בתוך דירה, המשטרה מפעילה סירנות ומגיעה מיד בכוחות גדולים. אם הוא כבר עזב את המקום, מזמינים את מי שהודיע עליו לתחנת המשטרה כדי שיישה מול כל החוקרים ויגיד תלונה. זה נוהל ברזל.

ביום חמישי אחד ציפו שהאנס מצפון תל אביב יפעל והציפו את השטח הנגוע במארבים. בארבע לפנות בוקר, השעה החביבה עליו, התקשרה למוקד המשטרה אישה שדקות קודם לכן נאנסה על ידו. בבכי מר היא סיפרה למוקדנית את מה שקרה. המוקדנית שאלה אותה אם הוא כבר עזב. הנאנסת השיבה בחיוב, וקיבלה את התשובה: "תבואי מחר בבוקר למרחב הירקון להגיש תלונה". כך החמיצו המארבים את האפשרות ללכוד את האנס באותו הלילה.

בינתיים כל מיני מופרעים מתקשרים ל-100 ומעסיקים את המשטרה בסיפורים כוזבים. אלה רק מקשים על ההגעה אל המידע, שיכול להוביל אל האנס או אל חבורת האנסים. השוטרים הם רק בני אדם. טיפול בהרבה מידע חסר ערך ואירועי סרק במשך היום, לאחר לילה של מעט מאוד שעות שינה, גורם להם להישחק. עלול לקרות מצב, שכאשר המטבע תהיה בדיוק מתחת לפנס הם יחפשו אותה בחושך הרחק משם.