שתף קטע נבחר
75
הכי מטוקבקות
    שפיגלר הדהים את שבדיה
    ה"קפטן" הישראלי הישווה ל-1:1 שתי דקות אחרי שער היתרון של טורסון. קרב נוקשה ורצוף פגיעות.

    סוף סוף זה קרה.

     

    נבחרת הכדורגל שלנו מתוסכלת מהפסדה לאורוגואי וממריבות פנימיות לעגה אתמול לכל מספידיה וזכתה באחד מהישגיה הגדולים: תיקו 1:1 עם שבדיה.

     

    לתיקו בטורניר הגמר על הגביע העולמי נילווה עוד הישג בכורה שער ישראלי ראשון בטורניר. חשיבותו היתה לא רק טכנית, שהרי היה זה מרדכי שפיגלר שמחק בכך את הפיגור של 1:0.

     

    השער היה חשוב לכדורגלנים הישראלים גם מבחינה מוראלית. המערכים ההגנתיים שנכפו עליהם - ובצדק! - על-ידי מאמנם עמנואל שפר - דיכאו את

    יכולת הביטוי שלהם בהתקפה. בשבוע האחרון הם דיברו במרירות על רצונם להבקיע שער, ולו גם במחיר של הפסד גבוה יותר.

     

    והנה אתמול, דווקא מול נבחרתה השאפתנית והיומרנית של שבדיה מולאו כמעט כל הציפיות.

     

    קבוצת האוהדים של הנבחרת, מקרב הקהילה היהודית במכסיקו-סיטי, הבטיחה 200 דולאר לכל אחד משחקני הנבחרת אם יצליח לחלץ לפחות תיקו. האוהדים לא שיערו, בוודאי, כי הם מניחים את כספם על קרן הצבי. אבל אין לי ספק קל שבקלים שכל אחד ואחד מיהודים אלה, שמח אתמול להיפרד מכספו - כשם שלא שמח לכך מעולם.


    (צילום: גלעד קוולרצ'יק)

     

    "לגיון הזרים"

    שעה קלה לפני המשחקה נראתה הנקודה שהשגנו נגד שבדיה מרוחקת מאיתנו לפחות כמו אולוקה מתל אביב. לאחר שבוע של משברים חברתיים, אווירה עכורה והאשמות הדדיות במחנה הישראלי לא האמין כאן איש כי נצליח לחולל את הבלתי יאומן. הרגשה זו חזקה עשרות מונים, כאשר עלו שתי הנבחרות למגרש.

     

    מאמן הנבחרת השבדית ארבאר ברגמארק, שאוכזב כנראה ממשחק הבכורה של חניכיו, החליט להמר הפעם על הכדורגלנים המקצועניים, המשחקים כל ימות השנה מחוץ לגבולות שבדיה. אותו "לגיון-זרים", שהוזעק אל הדגל שבועות אחדים לפני הטורניר.

     

    בעוד שבמשחק עם איטליה שיתף רק ארבעה מהם - שינדוואל, גראהן, אקסלסון ואולסון - העלה אתמול בהרכב הפותח של נבחרתו שישה מבין שבעת המקצועניים שלו: קורט אקסלסון, יאן אולסון, תומס נורדהאל, טום טורסון, אובה שינדוואל ואוריאן פרסון. ברגמרק החליט כנראה להמר על המקצוענים שלו - רק על גראהן ויתר. כך שדקות אחדות לפני שריקת הפתיחה נראה מצבנו רחוק מלהיות מעודד.

     

    נבחרת ישראל לא הציגה אמש משחק גדול. את הברק, השטף והאיכות "השאירה" לנבחרות בראזיל ואנגלית, שהתמודדו אותה שעה בגואדלחארה. תחת זאת חשפו הבחורים בתכלת-לבן את הקלף הנושן והטוב שלהם: רוח הלחימה.

     

    רוח זו, יחד עם ה"חוצפה" היהודית, שגילו אתמול כל 12 השחקנים, ששותפו במשחק, הן שהביאו סופו של דבר את ההישג הגדול. אותה העזה לנסות ולתקוף את היריב, הגם ש"על הנייר" הוא עדיף עליך - העזה שחסרה כל כך במשחק הראשון נגד אורוגוואי - היא שגרמה לבחורים שלנו להתייצב לקרב ללא רגשי נחיתות, שווים מול שווים כנגד המקצוענים השבדיים.

     

    קרב? אכן זוהי המילה המתאימה להגדרתן של 90 הדקות אמש, על כר הדשא בטולוקה. קרב אמיתי, מלווה בתיקולים נוקשים, עבירות שלא אחת חרגו מעבר לספר החוקים ומאבק, בשיניים חשוקות, בין שתי קבוצות, ששמו לנגד עיניהן מטרה שונה. האחת שאפה לנצח. השניה רצתה שלא להפסיד. ובסיומן של 90 הדקות היתה זו הנבחרת הישראלית שהשיגה את מטרתה.


    (צילום: ראובן שוורץ)

     

    הרגשה ביתית

    השאיפה העזה, הלהט והלחימה הנוקשה הביאו גם לכמה תקריות בין שחקני שתי הקבוצות. כך, למשל, נאלץ היה השופט החבשי טארגקאן לשלוף מכיסו את הפתק הצהוב, המסמן אזהרה. נגד שפיגלר ובר במחנה הישראלי, ונגד שינדוואל ופרסון אצל השבדים. פאלסון החליף את פרסון בדקה ה-74 וכאשר האחרון ירד מן המגרש צעד לעבר ספסל קבוצתו הנחית לפתע מכת אגרוף חזקה בפניו של ישעיהו שווגר, שניצב בדרכו. השופט האתיופי לא ראה את המתרחש ולאחר שהתייעץ בקוון החליט להסתפק באזהרה.

     

    שמונת-אלפים צופים, מרביתם יהודים ממכסיקו-סיטי, נוכחו במגרש בעת שריקת הפתיחה. יהודים אלה הניפו את הדגל הישראלי וקראו שוב ושוב את הקריאה המסורתית "אל-אל ישראל". במשך כל המשחק הישרו הצופים הרגשה ביתית על הבחורים הישראליים. שאגות העידוד שלהם הלכו וגברו ככל שהמשחק קרב לסיומו ואין ספק, כי עידוד זה היה אחד הגורמים החשובים להישג של הישראלים, ששאפו להוכיח הפעם, כי השיגו את הכרטיס למכסיקו בזכות ולא בחסד.

     

    הנבחרת הישראלית שיחקה אמש במערך ה3-3-4 והפגינה גמישות רבה בהתפרסותה בשדה. כאשר נאלצה להתגונן עשתה זאת עם שבעה ושמונה מגינים וכאשר עלתה לעבר השער השבדי תקפה עם ארבעה וחמישה חלוצים. היא הדגימה אתמול משחק פתוח הרבה יותר מאשר נגד אורוגוואי ומילאה כיאות אחר הוראות המאמן שפר, לפני המשחק, שהחליט כנראה להתבסס גם על התקפה.

     

    שרגא בר ויצחק שום, שהוסטו לאגפים, במקום רחמים טלבי ודניאל רום, הוכיחו כי הם מחליפים טובים לשני האחרונים. השניים נסוגו בעת הצורך אך ידעו גם לעלות כדי לתמוך בחלוצים, מרדכי שפיגלר, בתפקיד האהוב עליו של חלוץ בונה בחולית הקישור הפגין כושר גופני מזהיר והיה ראוי, ללא ספק, להיות כובש השער לזכות ישראל. גם שאר הבחורים מילאו היטב את המשימה שהוטלה עליהם. שרגא בר הציג משחק גברי ונוקשה וסחף עימו בפתיחה, את האחרים. שוואגר, רוזן, רוזנטל ופרימו היטיבו לשמור על החלוצים השבדיים ויוחנן וולאך שמר בהצלחה על שינדוואל המסוכן. שפיגל ושום החזיקו בכדור במרכז המגרש ואיפשרו להגנה לנוח ויהושע פייגנבוים דייק הפעם במסירותיו, אם כי החטיא כמה הזדמנויות נוחות. בשער גילה יצחק ויסוקר, כי יכולתו במשחק עם אורוגואי לא היתה מקרית, גם הפעם הפגין כמה עצירות מעולות.

     

     

    גישושים הדדיים

    המשחק נפתח בגישושים הדדיים. כבר בדקה השניה הוכשל שפיגלר בפינת מלבן 16 המטר והוא עצמו בעט את העונשין. כדור "הבננה" שלו נהדף לקרן.

     

    השבדים הגיבו (4) בהתקפה מהירה. המגן רולנד גריפ פרץ משמאל וגילגל שטוחות על קו ה-5 של ויסוקר. הכדור היתל בשינדוואל גורדהאל ואולסון חמק החוצה. בדקה השמינית הוכשל שפיגלר פעם נוספת ושוב נהדפה בעיטתו לקרן. ארבע דקות אחר-כך ניסה ה"קפטן"הישראלי כוחו ממרחק, אך הכדור החזקה נבעט מעל למשקוף.

     

    בדקה ה-25 ניצל השער הישראלי בנס. שינדוואל השתחרר משומרו במרכז המגרש ומסר כדור מצויין לפרסון. האחרון שלח "טיל" מאיים, אך למרבה המזל ננעץ הכדור במשקוף השער הישראלי והורחק. כעבור עשר דקות ניצב פייגנבוים בעמדה טובה, אך בעיטתו החלשה נקלטה על ידי השוער גונאר לארסון, שהחליף את רוני הלסטרום. כעבור דקה בעט "שייע" שוב - הפעם מעל למשקוף.

     

    סלאנדר הצטיין

    השבדים פתחו עתה באופנסיבה חזקה במטרה לרכוש יתרון עד למחצית. שררגא בר פגע בטומי סוונסון והוזהר על ידי השופט. שלוש דקות לפני סיום המחצית החמיץ פייגנבוים הזדמנות נוחה, כשבעט ממרחק קצר ולארסון עצר שוב את בעיטתו.

     

    עם חידוש המשחק (49) נפצע יוחנן וולאך והתאושש לאחר טיפול. דקה אחת לאחר מכן בעט המגן הימני הנס סלאנדר, שהיה המצטיין בנבחרתו ויצחק ויסוקר נאלץ להדוף ברגלו. בו לארסון השתלט על הכדור ובעט לעבר השער החשוף, אך למזלנו חלף הכדור מעל למשקוף.

     

    ארבע דקות לאחר-מכן הובילה שבדיה ביתרון. סלאנדר שהירבה לתמוך בהתקפתו בדקות אלה, פרץ עם הכדור מימן לעבר הרחבה הישראלית. בהגיעו עד לקצה מלבן 16 המטרים הקשית למרכז וטומי טורמן החלק את הכדור פנימה מחמישה מטרים.

     

    ישראל הגיבה בהתקפה מידית ואקסלסון נאלץ היה להדוף פריצה של שפיגל לקרן. כעבור שתי דקות רשם שפיגל את ה"היסטוריה".

     

    צבי רוזן חילץ כדור מרגלי נורדהאל. הבלם הישראלי, שגילה אתמול משחק יציב, החל להתקדם עמו וכשעבר את קו האמצע גילגל את הכדור ליהושע פייגנבוים. "שייע" המשיך מיד לגיורא שפיגל והאחרון מסר לשמאל למרדכי שפיגלר, שניצב כ-25 מ' משערו של לארסון.

     

    מוטל'ה הניף את רגלו השמאלית ושלח כדור אדירף שנע במסלול ישיר, מקביל לקרקע, לעבר הפינה הימנית של השער השבדי. לארסון נותר אין אונים מול הכדור, שחדר לשערו חצי מטר מעל לפני הקרקע. שער נהדר שעשה היסטוריה.

     

    השער נסך בטחון רב בקבוצה הישראלית, שהחלה לשחק במשנה מרץ. רוזנטל הפל לדמות הבולטת במרכז המגרש וחילץ כדורים למכביר מרגלי יריביו. לאחר כמה דקות החל היתרון עובד לשבדים, שתקפו בחמת זעם כדי לזכות בניצחון.

     

    שפיגל החמיץ

    בדקה ה-61 פרץ שפיגלר בצורה נאה באגף השמאלי אך נבלם על ידי גריפ שנאלץ למשוך בחולצתו של היראלי כדי לבלום אותו. אחרון שורוק החליף את יוחנן וולאך, שנפגע שוב, ודקה אחת אחר כךך עצר ויסוקר כדור חזק שנבעט על ידי לארסון. הישראלים השתדלו עתה להחזיק בכדוק במרכז המגרש ולנסות את כוחם בפריצות פתע לעבר השער השבדי. באחת מהן (69) ניהלו שפיגל ושפיגלר מסירות כפולות, אך האחרון נתפס בנבדל לפני שבעט לעבר השער השבדי. ישראל תקפה שוב והשואר לארסון יצא משערו וקלט את הכדור שהוגבה על ידי יצחק שום, שתיקל את יריביו כהלכה בשלבים אלה. דקה אחת לאחר מכן הוזהר שינדוואל על פגיעה בפייגנבוים. בעוד פייגנבוים מקבל טיפול הוחלף פרסון בפאלסון ובדרכו החוצה שלח הראשון את האגרוף בפניו של שוואגר.

     

    בדקה ה-80 החמיץ גיורא שפיגל הזדמנות גדולה לחולל מנמאציה. הוא קיבל כדור מצויין בתוך הרחבה וכשניצב כ-10 מטרים משערו של לארסון בעט בחופזה החוצה.

     

    לשפיגל ניתנה הזדמנות מצויינת לתקן את עצמו בדקה ה-87 רוזן הרחיק את הכדור לעברו של שפיגלר. האחרון העביר במהירות לשפיגל, שניצב בצד ימין, השוער השבדו יצא משערו כדי לקדם את הסכנה ושפיגל ניסה לייצב עצמו לפני הבעיטה. במקרים רבים בעבר ידע "גיגי" להפוך מצבים אלה לשער בטוח, אך הפעם הוא השתהה קמעא, ואיבד את ההזדמנות. בעשירית השניה האחרונה הצליחו שני מגינים להגיע אליו וגירוא ששדה ראייתו נחסם, גילגל החוצה.

     

    דקה אחת לפני הסיום הספיק עוד השופט להזהיר את דוד פרימו, אבל כבר לא היה איש, שישים לב להערה זו שניות ספורות לפני השמחה הגדולה.

     

    כמעט ניצחון

    בחדרי ההלבשה של הנבחרת הישראלית נראו פנים צוהלות לאחר המשחק. המאמן הישראלי, עמנואל שפר, הצטער על החמצת השער על ידי שפיגל בארבע דקות לפני הסיום: "שפיגלר התקדם יחידי מול לארסון, אך במקום למסור את הכדור לשפיגל צריך היה לבעוט בעצמו. אך הוא היה עייף מהמאמץ. זה עשוי היה להיות שער הנצחון שלנו".

     

    אבל בסך הכל היה המאמן הישראלי שבע רצון ממשחק קבוצתו. "כל השחקנים הוכיחו שהם בכושר גופני מעולה ועבורנו כחובבים זוהי נקודה חשובה מאוד כדי לחפות על הטכניקה החסרה לנו. הייתי רוצה כי כל הישראלים יהיו יחד אתי שבעי רצון מהנבחרת שהוכחיה שיש לה לב, אומץ ושהיא מסוגלת להתעלות לרמה של הטובים ביותר בעזרת הגנה מתאימה."

     

    ה"קפטן" הישראלי, מרדכי שפיגלר הצהיר: "למעשה הייתי צריך להבקיע בעצמי את השער, אבל לא הייתי מסוגל יותר בסיומו של המשחק ולכן חשבתי כי טוב אעשה אם אמסור לשפיגל. אבל למזלנו הרע הוא נבלם על ידי שני מגינים שבדיים. אנו שמחים לתוצאת תיקו זו כיוון שהשבדים הם בעלי מאזן מפואר, אך בכל זאת אנו מצטערים שהחמצנו את הנצחון".

     

    המאמן השבדי אורבאר ברגמארק קבע כי יש לנבחרתו סיכוי קלוש בלבד לעלות לרבע הגמר: "איני מבין מה קרה לשחקנים שלי כאן. אנחנו עדיפים על הישראלי מכל הבחינות ולמרות זאת לא יכולנו להם. איני מכיר את הבחורים. אין כלל דמיון בין משחקם היום לזה ששחקנו כאשר הגענו לכאן. באמת שאיני מבין מה קרה להם. אין גם הצדקה לעצבנות הגדולה בקרב הקבוצה השבדית, למרות המשחק הנוקשה של הנבחרת הישראלית".

     

    המאמן השבדי סיכם, כי נבחרתו באה לטולוקה כדי לנצח וכל תוצאה אחרת אינה משביעה את רצונו. האווירה בחדר ההלבשה השבדי היתה קודרת והטיחו דברים בין שחקנים למאמנם.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים