יוני ארליך לא פורש: אעשה הכל כדי לחזור לצמרת

מתחיל מאפס. אחרי עונת 2009 עגומה - שבצד החיובי שלה חזר למגרשים אחרי פציעה קשה, אולם בצד השלילי סיים אותה עם מאזן של 4 נצחונות בלבד לצד 13 הפסדים - יוני ארליך מנסה להתחיל את הטיפוס חזרה למעלה.

הטניסאי המצטיין, שהפך בזמנו עם אנדי רם לצמד הטוב של ישראל בכל הזמנים, כבר היה בפסגת טניס הזוגות העולמי, עם הישגים כמו זכייה בגראנד סלאם (אוסטרליה) והשתתפות במאסטרס. אלא שאז, באוגוסט 2008, הגיעה הפציעה שהפכה את המטוטלת.

צפו בראיון עם יוני ארליך (צילום ועריכה: יועד כהן) (כתבתו של מיקי שגיא. צילום ועריכה: יוֹעֵד כהן)

ארליך נפצע במרפק ונאלץ להיעדר חודשים ארוכים מהסבב. מצד אחד, יוני אמנם עשה מאמץ אדיר וחזר למגרשים, למרות פציעה שטניסאים אחרים לא תמיד הצליחו לשוב ולשחק אחריה, אבל מצד שני, הוא לא הצליח לשוב לצמרת העולמית. למרות שנכנס לטורנירים גדולים בשל חוק ה'דירוג המוגן' (המאפשר לטניסאי החוזר מפציעה להירשם לטורנירים לפי דירוגו מערב הפציעה), הוא הפסיד פעם אחר פעם, למרות נסיונות מגוונים עם פרטנרים שונים.

בראיון ל-ynet, ארליך מתייחס לראשונה לאפשרות כי יחליט לפרוש, בעקבות השנה הלא נעימה שעברה עליו. "יכול להיות שאתלה את המחבט בקרוב, אבל קשה לבוא בכותרות חד משמעיות", מבהיר יוני, "אם ארגיש שאני עדיין רוצה לשחק, שום דבר לא יעצור בעדי. התקווה שלי היא לחזור כמה שיותר מהר לצמרת".

ארליך בסביבה הטבעית שלו. "התקווה היא לחזור לצמרת" (צילום: יועד כהן)

בראיון, ארליך מתייחס להסתגלות לחיים החדשים, כולל מציאת שמו רק במקום ה-191 בעולם, אחרי שכבר היה בטופ 5: "לא פשוט בכלל ליפול לרמות אליהן הגעתי. יש הרבה רגעים של היסוס וחשש מהתחלת כל התהליך שוב. אני כבר לא בן 20 ואלה סיטואציות לא מוכרות לי.

"לקח לי הרבה זמן לקלוט ולהבין איפה אני. אבל לפני כמה חודשים נתנו לי סטירה בלחי ואמרו לי שאין קיצורי דרך. אחרי פציעה עושים את כל הדרך מלמטה, אי אפשר ישר לחזור למדרגה העליונה. צריך לחפור קצת, זה טוב לנפש, גם כדי לזכור תמיד מאיפה באת".

ארליך עם רם. ישובו לשחק יחד בסבב? (צילום: אלי אלגרט)

בשל העובדה שבחזרתו לסבב רשם רק ארבעה נצחונות ב-2009, לצד 13 הפסדים, ארליך לא הצליח לחזור לצמרת הדירוג העולמי ולפיכך, אחרי שהתרגל בשנים האחרונות לטורנירים הנוצצים עם הכסף הגדול, כרגע יהיה עליו להתרגל להתחלה מחדש, בסבב הצ'לנג'רים, במקומות לא הכי סימפטים בעולם ועם הרבה פחות הכנסות.

סטירות הלחי ותחילת החפירה מחדש, כל הדרך למעלה

אבל ארליך לא נבהל מהאפשרות הזו ומוצא כוחות כדי להתחיל מחדש את החפירה כל הדרך למעלה. כן, גם בגיל 32: "קיבלתי הרבה סטירות לחי כשחקן, זו לא פעם ראשונה, אבל עכשיו הלחץ גדול יותר כי צריך את הנקודות ואת הכסף. לא שיחקתי שנה, כולם שוכחים שאף אחד לא מפרנס אותי אם אני לא משחק ושנה לא התפרנסתי. הלחץ להצליח תמיד נמצא שם".

יוני ומור ארליך. המשפחה השאירה אותו חזק (צילום: אלבום משפחתי)

בראיון, ארליך גם מתייחס לחיים החדשים ללא הפרטנר הקבוע אנדי רם ("המשבר מאחורינו, חזרנו להיות חברים כמו שהיינו")

 ולשפל בו הרגיש אחרי טורניר סינסינטי בקיץ האחרון ("הפסדתי משחק חמישי ברצף בסיבוב הראשון ושם נשברתי מנטלית, הייתי מבואס מאוד והרגשתי שמשהו לא דופק. לא הרגשתי רצון לפרישה, אבל היתה אכזבה צורבת בלב").

אבל בשורה התחתונה, יוני, שהפך לפני מעט יותר משנה לאב של עמית (בנם הבכור של יוני ומור ארליך), שומר על אופטימיות: "עוד לא הרגשתי שמיציתי את החזרה שלי. כל עוד האש בוערת בי לשחק טניס, להצליח ולרצות להיות חלק מהמעגל המדהים הזה שהייתי בו, לא אפסיק. אנסה לעשות הכל כדי לחזור. זו הקריירה שלי, זו המחייה שלי. אני מתקיים ומתפרנס מזה, זה מה שאני יודע ואוהב לעשות. אם זה אומר שצריך להתחיל מלמטה ולחפור שוב, זה מה שאעשה. אם לא אשוב לצמרת, אעשה חשבון נפש עם עצמי".