מצליחן ופחדן: במה מתאפיינת חרדת הווינרים?
לכאורה יש להם הכל: עמדה, כוח, כסף, עוצמה. אבל בדיוק ברגע שהגיעו לטופ - הם נתקפים בנדודי שינה, במועקה בחזה. רצים לרופאים, עוברים בדיקות. מדובר במצליחנים, אבל כאלה שההצלחה מעוררת אצלם חרדה. "זמנים בריאים" של "ידיעות אחרונות" מדווח
הפעם הראשונה הייתה לפני כ3- שנים. א,' בן ,35 מהנדס בחברת היי-טק, נקרא במפתיע למנכ"ל. "שב," הוא הורה לו בידידות. אחרי מילות שבח על עבודתו, חריצותו, מסירותו ויושרו ועל כמה שכולם מרוצים ממנו, זרק המנכ"ל את הפצצה: "ולכן חשבתי שאתה ראוי לקידום, ועל דעת כל חברי ההנהלה מה1- בחודש הבא אתה מספר שתיים בחברה. אם אתה רוצה, תקרא לעצמך סמנכ"ל."
א' יצא מהחדר נסער ומוחמא ומיהר לסמס את הבשורה לאשתו, לאחיו ולחבריו. שבוע ימים התהלך בחזה נפוח כשהוא מתכנן כבר צעדי ייעול ופרויקטים. אלא שאז, בעודו רוקח תוכניות וחידושים, הוא התחיל לסבול מסחרחורות. בהתחלה אמר לעצמו שזה מרעב או ממתח או משניהם. כשהתופעה חזרה על עצמה, הוא שמע בעצת אשתו ופנה לרופא המשפחה.
הרופא בדק את לחץ הדם שלו, שנמצא תקין, ואז שלח אותו לבדיקות מקיפות. כולן העידו שמצבו הבריאותי תקין, אבל ככל שקרב מועד יישום המינוי הלכה בריאותו של א' והתערערה, ואיכות חייו נפגמה. הוא סבל גם מנדודי שינה ולא פעם חש לחץ מעיק ומאיים בחזה שהקפיץ אותו לחדר מיון.
באחת הפעמים הוא אף עבר צנתור אבחוני, שממנו עלה שמצב ליבו תקין לחלוטין. בשלב הזה, וכשכל הבדיקות פרושות לפניו, המליץ לו רופא המשפחה בעדינות לפנות לייעוץ פסיכולוגי.
"א' הגיע אליי כשהוא מתוח ומבולבל ממצבו," מתאר פרופ' פנחס דנון, מנהל מחלקה במרכז לבריאות הנפש באר יעקב. "הוא אמר לי: 'מצד אחד נהייתי מצליחן. כולה שנה וחודש בחברה וכבר מוקפץ לראש הפירמידה. אבל מצד שני, אני גם נהיה סמרטוט. מה קורה לי'? הוא לא הבין שכל שורת התסמינים שחווה אינם אלא סימני חרדה. באותה פגישה הביטחון העצמי שלו היה בשפל. ניסיתי לדובב ולהרגיע אותו והמלצתי לו על טיפול תרופתי קצר-מועד משולב בשיחות.
"במהלך השיחות הבין א,' שהעלייה ברף המצליחנות ממקמת אותו בעמדה של תחרות, לחץ ואחריות, ומעוררת את הפחד מהתמודדות עם כרישים בחברה שלו ובחברות מתחרות, ואת החשש שיאכזב את כולם ובעיקר את עצמו. החששות האלה היוו את המצע להתקפי החרדה שחווה, שנבעו גם מהפער ומהסתירה הפנימית שהתחוללה בנפשו. מצד אחד, הוא שאף גבוה ובמחשבותיו הוא סימן לעצמו דרגת הצלחה עליונה. מבחינת כישוריו ויכולותיו, לא התאים לו להיות בינוני וללכת עם העדר. אבל מצד שני, הוא חווה את ההצלחה כמלווה במחיר אישי גבוה. וכך הפער בין יכולתו המנטלית ליכולתו הרגשית כמעט והביס אותו," מתאר פרופ' דנון.
עוד קידום - עוד התקף
אחרי ארבע פגישות טיפוליות נראה א' מעודד ודיווח לרופא שהוא הסתער על תפקיד הסמנכ"ל בכוחות רעננים. לדבריו, כששנתו נודדת זה רק מעומס חיובי בעבודה וממחשבות על הצלחת השינויים שהוא עשה. אבל שנה וחודש אחר כך הוא
התקשר פעם נוספת לרופא וביקש פגישה דחופה. התברר שחברה מתחרה, שעקבה מרחוק אחר התקדמותו ועשייתו, התחילה לחזר אחריו במרץ ולהציע לו הצעות כספיות שכל אחד אחר במקומו, לדבריו, היה חוטף מהר ובשתי ידיים. מה קרה?
פרופ' דנון: "המיקום החדש במעמד המצליחנות עורר את החרדה הישנה על כל תסמיניה. הפעם אשתו של א' מנעה ממנו את הסבב המיותר בין רופאים."
לדברי המומחים, עמדת המצליחנות, נחשקת ככל שתהיה, היא תובענית, וחלק מהמצליחנים משלמים עליה בחרדה. "המצליחנים מחוברים לצורך הפנימי שלהם להתבלט, לנהל, להכתיב, להתעשר, לקחת ולקבל אחריות, לבטא עוצמה - אבל לא פעם קורה שכל הדברים האלה גדולים עליהם," אומרת ד"ר ורד טל, פסיכיאטרית בכירה במרכז לבריאות הנפש טירת כרמל. "חלקם לא מסוגלים, למשל, לבטא או להכיל רגשות שליליים כמו כעס, פחד, חולשה, תוקפנות, נחיתות. במעמד המצליחנות לא יאה לבטא את הרגשות האלה. ונוסף על כך, אותו מנגנון שדוחף את המצליחנים לטפס גבוה יותר ויותר, מנגנון הכולל פרפקציוניזם, צורך בשליטה וחוסר יכולת לחוות כישלון - הוא זה שמביא בסופו של דבר להתפרצות של חרדה."
כמו פצצת זמן
"לא ההצלחה באופן ישיר ומשוואתי מעוררת את החרדה. מדובר במקרים שבהם החרדה ישבה שם וחיכתה בשקט להזדמנות, כמו פצצת זמן," מסביר הפסיכיאטר ד"ר אמיר מנדל. "בסיטואציה של המצליחנות מובנים לכאורה פחדים רבים. מהמצליחן נדרש סט שלם של ציפיות, שגובה מתח רב, שהרי בפסגה שבה הם נמצאים יש להם הרבה מה להפסיד. הם על הפודיום, באור הזרקורים, וכולם עוקבים אחריהם. מצליחנים מסוג מסוים, שבנפשם טבוע הטריגר הרגשי, יבטאו זאת בחרדה. הם הגיעו לעמדת המצליחנות כשהם אינם מצוידים בכלים להתמודד עם מחיר ההצלחה," הוא אומר.
מנתונים סטטיסטיים עולה שמהרגע שפרץ התקף החרדה הראשון ועד שהמצליחן מגיע לספת המטפל חולפת בממוצע כחצי שנה. "זה קורה ממגוון סיבות," מסבירה ד"ר דורית רונן, פסיכולוגית ומטפלת משפחתית".ראשית, החרדה היא תופעה חדשה גם למצליחן. הוא לא יודע להסביר לעצמו שזו חרדה שנולדה מגודל התפקיד, כי הרי לפני זה הוא היה הגבר הכי בריא בעולם, שאף פעם לא הלך לרופא ולא הפסיד ימי עבודה. הוא לא מבין בכלל מה קורה לו ולכן הוא נלחץ ורץ מבוהל ומבולבל בין רופאים. רק אחרי חודשים של בדיקות, ואחרי שממצים לעומק ולרוחב ולפעמים גם פעמיים ושלוש כל בדיקה אפשרית, רק אז, כשהוא חלש ומדוכדך, הוא מגיע לטיפול."
חזית חדשה בבית
את מחיר החרדה לא משלם רק המצליחן, אלא גם אשתו. מתארת ד"ר רונן: "היא מתקשה להבין ולקבל את השינוי שחל בו. היא התחתנה עם גבר אחר, חזק, נחוש ומצליחן, ועכשיו היא כבר לא מכירה את האיש החלש והמבוהל שלצידה. בכל שנות נישואיהם היא הייתה הנתמכת שנשענת על כתפיו המוצקות של בעלה, ופתאום, דקה לפני שנוגעים בהצלחה, מצפים ממנה
בבת אחת להשתנות ולהפוך לאישה התומכת והמרגיעה. זה מתסכל אותה והופך אותה לפקעת עצבים. הפתיל מתקצר, היא נרגנת, וכדור השלג הולך וגדל. במצב הזה, מבחינת המצליחן, הופך הבית מחוף מבטחים לחזית נוספת."
אבל המצליחן ואשתו לא חייבים להיקלע למשבר זוגי. "כשהזוגיות טובה והתקשורת פתוחה, ואם האגו המצליחני שלו מאפשר לו לתת לאשתו להכיר אותו גם בחולשותיו - היא תתמוך בו ותקל עליו ולא פעם אף תחסוך ממנו את הצורך בטיפול. אישה כזו," אומרת ד"ר רונן, "תרגיע את בעלה תוך שהיא מקבלת את השינוי שחל בו. 'אני איתך,' היא תצהיר, 'ושנינו יחד בסיפור הזה. קח חודשחודשיים ותראה שהכל יהיה מאחורינו. כולה התקף חרדה.' במקרה כזה הדרך למצליחנות תהיה חלקה יותר, ומשך החרדה יתקצר משמעותית."