שירי שבת בלב לבנון

יום שישי, השבוע האחרון למלחמת לבנון השנייה. כוחות מגדוד 932 של הנח"ל מתאספים בשעת לילה באזור ממוגן בלב לבנון, לקראת כניסה לעומק שטח האויב - ואדי סאלוקי. כדי לא להתגלות, שום מקור אור לא נדלק, השקט נשמר. בשעות ההמתנה מתחיל יצחק מאיר לשיר לעצמו ניגונים חסידיים, ואיתו רבים אחרים. כל אחד שר בלחש, ומדי פעם מעבירים מפה לאוזן את שמו של השיר הבא. בחושך הגמור, מעריך מאיר, אף עין לא נותרה יבשה. שעות לאחר מכן, טרגדיה נוראה תתרחש בוואדי ועשרות חיילים ייהרגו.

"באותם רגעים גיליתי איזה כוח אדיר יש לשירה החסידית בכלל, ולשירי שבת בפרט", אומר מאיר, "גם לאחר המלחמה כשנפגשתי עם אנשים שלא תמיד היה להם קשר חזק ליהדות גיליתי שכולם מצליחים להתחבר לשירים. לכאורה אלו לחנים גלותיים וכבדים, אבל כששרים אותם מתברר שהם מוציאים מהגלות - ומחברים את האדם לעצמו".  

יצחק מאיר, בן 28, אחיו של העיתונאי ידידיה מאיר, לא תמיד היה כל-כך מחובר לניגונים חסידיים. הוא גדל בישיבות חרדיות-ליטאיות כמו "מיר" ו"חברון", ורק כשבגר החליט לשנות כיוון ולבחור בעולם דתי שונה - חסידי יותר, לאומי יותר. בגיל 24 אף התגייס לצה"ל.

"זכיתי ללמוד גמרא ימים ולילות בישיבה", מספר מאיר, "אבל עם השנים הגעתי למסקנה שעבורי יותר מתאימה הדרך שיותר עוסקת בחוויה, ובסובב אותנו. זו תורה שעניינה הוא לא רק לימוד, אלא גם לקחת אותה לעומק החיים - לעבודה, לבית, למשפחה וגם למלחמה. אלה חיים בפאזה אחרת".

לא יודע לנגן

כמי שמתחילת דרכו היה במסלול לימודי ועיוני, מאיר מעולם לא למד לנגן - וגם היום אינו יודע להפיק מוזיקה מכלי נגינה. אבל את ההנאה והעושר הרוחני מהמוזיקה החסידית

הוא רצה להעביר הלאה ולכן החליט להפיק את דיסק. הרעיון המרכזי הוא לשמור על הניגונים המקוריים, ולא לעבדם כך שיאבדו את תצורתם הראשונית.

יחד עם כוכבים של המוזיקה היהודית, כמו אהרן רזאל ויוסף קרדונר, הקליט מאיר את האלבום "נשמות חדשות" שבו שני דיסקים - האחד עם שלושה מזמורים ששרים בבית כנסת, והשני - עשרה שירים משולחן השבת. לדברי מאיר, הקו המנחה בהקלטת השירים היה "האם אבי החסידות, הבעל-שם-טוב, היה נהנה מהשירים?" בהתאם לכך, הוא החליט להשתמש בכלי נגינה קלאסיים בלבד - כמו כינור וחליל. גיטרות חשמליות נשארו מחוץ לאולפן.

"החלום שלי", אומר מאיר, "הוא שבאמצעות הדיסק אנשים ייחשפו לכוחם של הניגונים החסידיים - ויכירו את גודלם. אמנם יש כעת עדנה גדולה למוזיקה היהודית, אבל כאן מדובר במשהו שונה. אלה מנגינות אותנטיות, והייחוד הוא שהשירה היא בהגייה 'ישראלית' ולא אשכנזית שמחליפה ת"ו בסמ"ך למשל, שקשה לאנשים להתחבר אליה".