שתף קטע נבחר

חינוך כדרך חיים

מי חינך אותנו לנטוע עצים בט"ו בשבט? עבור מי היה החינוך חשוב יותר מחייו? ומי הייתה העורכת הראשית של ההוצאה לאור היהודית הראשונה? במסגרת פרויקט "המורה של המדינה" אנציקלופדיה ynet מציגה בפניכם את סיפור חייהם והגותם החינוכית של כמה מגדולי המחנכים בתולדות היישוב היהודי בא"י. צאו ולמדו

יש כאלו שאומרים שלהיות מורה ומחנך במדינת ישראל בימים אלו זה לא שוס גדול, התנאים קשים, העבודה דורשת המון מאמצים והתלמידים לא תמיד יודעים להעריך את ההשקעה. זאת בנפרד מהעובדה המקוממת שמשכורות המורים בארץ, אלו האמונים על חינוך דור העתיד, הן מהנמוכות בעולם ומעמד המורה נמצא בשחיקה מתמדת. אבל פעם, זה לא היה כך. פעם מחנכים בישראל היו לדמויות נערצות שעיצבו לא רק את הנוער וקהל תלמידיהם, אלא את הציבור הרחב בכלל.

 

במסגרת פרויקט "המורה של המדינה" אנציקלופדיה ynet מציגה בפניכם את סיפור חייהם והגותם החינוכית של כמה מגדולי המחנכים בתולדות היישוב היהודי בא"י.

 

לסיבה שאנו כותבים ומדברים בעברית קוראים בן-יהודה

אליעזר בן-יהודה (1858 - 1922), שמו המקורי: אליעזר יצחק פרלמן. סופר, מילונאי, עיתונאי ובלשן עברי, ממחיי הלשון העברית. נולד בעיר לוז'קי (Luzhki) בצפון בלרוס. רכש השכלה יהודית בישיבה ולאחר מכן למד גם לימודים כלליים. ב-1878 החל ללמוד רפואה בפריס, ושם נתפס לרעיון של שיבת עם ישראל לארצו ולשפתו. בפריס ובאלג'יר, אליה נסע כדי להבריא ממחלה, נחשף לדיבור בהברה הספרדית, והחליט כי עליו להיות המבטא העברי.

 

ב-1881 עלה לארץ עם אשתו, דבורה, והתיישב בירושלים. הקים עיתונים בעברית (ביניהם עיתון לילדים) ועבד כמורה. בארץ ייסד, עם חברים לרעיון, את חברת "תחיית ישראל" (1882) ואת "חברת שפה ברורה" (1889). שם לו למטרה להחיות את הלשון העברית בדיבור, להרחיבה ולהכשירה לשימוש בחיי היום-יום בע"פ ובכתב. עשה להעשרת השפה בחידוש מלים, ביטויים ותבניות לשון ובתרגומים לעברית. לערך המלא לחצו כאן.

 

מי מכיר את הנריק גולדשמיט, האדם שטבע את הביטוי: "לתקן את העולם פירושו לתקן את החינוך ועבורו חינוך היה חשוב יותר מהחיים עצמם?

יאנוש קורצ'ק (1878/1879 - 1942), נולד כהנריק גולדשמידט (Henryk Goldszmit). רופא, מחנך וסופר יהודי-פולני. נודע בזכות מסירותו יוצאת הדופן לילדי בית היתומים אותו ניהל בתקופת מלחמת העולם השנייה, מסירות עליה שילם בחייו.

 

קורצ'ק נולד למשפחה יהודית מתבוללת, וחונך לתפיסת עולם שוויונית וקוסמופוליטית. סבו ראה עצמו שייך לתנועת ההשכלה, ואביו, עורך דין במקצועו, הביע עניין אינטלקטואלי ביהדות, אולם הגדיר את זהותו בראש ובראשונה כפולני. קורצ'ק עצמו החל להיות מודע למרכיב היהודי בזהותו בעיקר בעקבות גילויי האנטישמיות שהלכו וגברו בסביבתו. לערך המלא לחצו כאן.

 

ממעצבי מערכת החינוך שנתן למושג "חוק חינוך חובה חינם" את התוכן האמיתי שלו

זלמן ארן (1899- 1970) פוליטיקאי ישראלי, מראשי מפא"י; כיהן כשר החינוך והיה אחראי במידה רבה לעיצוב מערכת החינוך הישראלית.

 

זלמן ארן נולד ברוסיה בשם זיאמה אהרונוביץ', למד ב"חדר", במספר ישיבות, ובגימנסיית ערב של יוזובקה - עיר הולדתו, באקדמיה למדעים מדוייקים ובבית הספר הגבוה לאגרונומיה בחרקוב. בשנת 1918 נעשה מורה ופעיל בארגונים ציוניים וסוציאליסטים.

 

בשנת 1926 עלה ארן לארץ ישראל. בתחילה עסק עבד כפועל, אך לאחר זמן קצר החל למלא תפקידים שונים בארגוני פועלים, כגון מזכיר מועצת פועלי תל-אביב, חבר הוועד הפועל של ההסתדרות הכללית, וכד'. ב-1948 מונה למזכיר הכללי של מפא"י. היה ח"כ מטעם מפא"י ואחר כך מטעם המערך. לערך המלא לחצו כאן

 

על מה זכה אליעזר שמאלי, בפרס ישראל? ומי היה התלמיד שלו שהפך לראש ממשלה שאת דרכו, כולנו זוכרים?

אליעזר שמאלי (1901 - 1985), סופר עברי ואיש חינוך, יליד אוקראינה. חתן פרס ישראל לספרות ילדים ונוער לשנת תשי"ז   (1957). שמאלי נולד בעיירה רוזישץ שבמחוז ווהלין באוקראינה. בשנות ילדותו התחנך על ברכי היהדות ולמד בחדר. במקביל, גילה עניין רב ברעיון הציוני. משבגר, בחר לעבור לאודסה ושם למד בישיבה מודרנית, אשר על צוות מוריה נמנה גם המשורר הנודע ח"נ ביאליק. בשנת 1920 עלה לישראל.

 

בישראל למד שמאלי בבית המדרש למורים בירושלים ולאחר מכן החל לעסוק בהוראה באופן מעשי, מקצוע בו התמיד במשך עשרות שנים. הוא לימד במספר רב של מוסדות חינוכיים, ביניהם: בית הספר בדגניה, בכפר גלעדי, בנשר, בכפר יחזקאל, בכפר מל"ל ובתל אביב. לאחר קום מדינת ישראל, נתמנה למפקח מטעם משרד החינוך והתרבות. אחד מתלמידיו הרבים של שמאלי היה יצחק רבין, מי שהפך ברבות השנים לראש ממשלת ישראל. בכתביו האישיים הוא מזכיר את דמותו של המחנך האידיאליסט אשר דאג להטמיע בלב הדור הצעיר את האהבה למולדת ולעבודת האדמה. לערך המלא לחצו כאן.

 

מי הקים את הסתדרות המורים וועד הלשון העברית?

דוד ילין (1864 - 1941), מחנך, בלשן, סופר ופעיל ציבור ביישוב החדש בירושלים. ממייסדי החינוך העברי בארץ ישראל וממקימי "הסתדרות המורים" ו"ועד הלשון העברית".

 

דוד ילין נולד למשפחה דתית בירושלים; למד בישיבת "עץ החיים" שבעיר ובשנת 1882 הצטרף כתלמיד האשכנזי הראשון לבית הספר "כל ישראל חברים". בבית הספר למדו לימודי חול, ועל כן מנעו רבני העיר מאביו, יהושע ילין, את כספי ה"חלוקה" (מערכת התמיכה הכספית של יהודי חוץ לארץ בקהילות היהודיות בארץ ישראל).

 

ילין התמחה בלימודי השפה הערבית. הוא החל ללמד בבית ספר "למל" ומאוחר יותר בבית המדרש למורים של ארגון "עזרה" (רשת חינוך ששפת ההוראה בה היתה גרמנית). ב-1886 נישא לביתו של יחיאל מיכל פינס (מראשי תנועת חיבת ציון וממנהיגי היישוב בארץ). בשנת 1889 נמנה ילין עם קבוצת משכילים ירושלמים, שוחרי השפה עברית (בהם אליעזר בן יהודה) שהקימו את ועד הלשון העברית, גוף ציבורי אשר שם לו למטרה לטפח ולהרחיב את השימוש בשפה העברית כך שתהיה לשפה יומיומית. לערך המלא לחצו כאן .

 

מי חינך אותנו לנטוע עצים בט"ו בשבט?

זאב יעבץ (1847 - 1924), סופר, משורר, בלשן, היסטוריון ומחנך, נמנה על אבות החינוך העברי ועל מחדשי השפה העברית בארץ ישראל; ממייסדי הציונות הדתית לאומית.

 

יעבץ נולד בקולנו שבפולין הרוסית למשפחה יהודית דתית משכילה ואמידה. בשנת 1888 עלה לארץ ישראל ושימש מורה ולאחר מכן רב המועצה ומנהל בית הספר במושבה זכרון יעקב. בשנת 1889 הצטרף לוועד הספרות של חברת "שפה ברורה" (לימים ועד הלשון והאקדמיה ללשון העברית), בראשותו של אליעזר בן-יהודה, וחידש מילים רבות בעברית מודרנית על בסיס לשון המקרא ולשון חז"ל (בהן גם המילה "אחוז" המציינת מאית).

 

בט"ו בשבט תר"ן (1890), אשר צוין עד אותה שנה באכילת פירות יבשים ובאמירת ההגדה בלבד ("תיקון ליל ט"ו בשבט" מתוך ספר המקובלים "חמדת ימים"), ערך יעבץ עם תלמידיו נטיעות בחוצות זכרון יעקב. בכך היה למחדש מסורת חגיגת ט"ו בשבט במתכונתה הלאומית מודרנית, כפי שאומצה והונהגה על ידי מוסדות התנועה הציונית ובראשם הקרן הקיימת לישראל. לערך המלא לחצו כאן.

 

 

מי הקים את החינוך בצה"ל?

אהרון זאב (1900 - 1968), סופר ילדים, משורר ואיש חינוך ישראלי, יליד פולין. מייסד מפקדת קצין חינוך ראשי בצה"ל, זוכה פרס ישראל לחינוך לשנת תשכ"ה (1965).

 

אהרון זאב וינטראוב נולד בעיר סוקולוב שבמזרח פולין. הוא חונך על ברכי היהדות ולמד בבית ספר עברי, ובבגרותו למד הוראה בבית מדרש למורים. סופר כי בשנת 1920, בעיצומה של מלחמת רוסיה - פולין, גזרו עליו שלטונות הצבא האדום גזר דין מוות לאחר שנטען כי ירה בחיילים רוסים. חייו ניצלו בדרך נס לאחר שהצליח להימלט למרכז פולין.

בשנת 1925 עלה לארץ ישראל והחל לעבוד כמורה בקבוצת דגניה ומאוחר יותר בתל אביב. במסגרת פועלו בתחום החינוך היה ממקימי בית חינוך לילדי עובדים. באותה תקופה גם בחר להשמיט את שם משפחתו ולהיקרא אהרון זאב. בשנת 1942 ראה אור ספר שיריו הראשון "יונים לבנות". לערך המלא לחץ כאן .

 

מי קיבל פעמיים את פרס ישראל, ובזכותו ישנו היום חינוך שיוויוני בארץ?

בן ציון דינור (1884 - 1973), היסטוריון ופוליטיקאי ישראלי. שימש כמרצה באוניברסיטה העברית, כיהן בכנסת הראשונה וכשר החינוך והתרבות בשנים 1951 - 1955. קיבל את פרס ישראל בשנים 1958 ו-1973.

 

דינור נולד בעיר חורול שבאוקראינה בשם בן ציון דינבורג. הוא התחנך בישיבות שונות בליטא, באוניברסיטאות ברן ופטרוגרד, ומאוחר יותר במכון ללימודי יהדות בברלין. בשנת 1902 הוסמך לרבנות ובשנת 1917 הוסמך להיסטוריה מטעם אוניברסיטת פטרוגרד. עד לעלייתו לישראל בשנת 1921 לימד במוסדות יהודים שונים והיה פעיל בתנועה הציונית הסוציאליסטית.

 

בשנת 1921 עלה דינור לארץ ישראל. ב-1923 החל לעבוד כמורה בבית המדרש למורים בירושלים ובשנת 1943 התמנה למנהל המוסד, תפקיד בו החזיק עד לשנת 1948. בשנת 1936 החל לשמש כמרצה בתולדות ישראל בעת החדשה בחוג להיסטוריה של האוניברסיטה העברית, ב-1948 נתמנה פרופסור ובהמשך כיהן כדיקן הפקולטה מדעי הרוח. לערך המלא

לחצו כאן .

 

מי הייתה העורכת הראשית של ההוצאה לאור היהודית הראשונה?

הנרייטה סולד (1860 - 1945), עסקנית ציונית ילידת העיר בולטימור בארה"ב. היתה האישה הראשונה שלמדה בבית המדרש לרבנים קונסרבטיביים בני יורק, אך לא הוסמכה לרבנות. לאחר פרעות תרמ"א ("סופות בנגב") נרתמה לפעולות סעד וסיוע למהגרים היהודים שהגיעו מרוסיה לארה"ב. לצד פעילותה הציבורית עסקה בכתיבת שירה ופרוזה, תרגום ועריכה והיתה לעורכת הראשית של ההוצאה לאור היהודית הראשונה.

 

בשנת 1897 הצטרפה לתנועה הציונית. ב-1909 הגיעה סולד (מקובל גם האיות סאלד) לראשונה לארץ ישראל, לאחר שעזבה את ניו-יורק בנסיון להתגבר על עזיבתו של בן זוגה למען אשה אחרת. סולד הגיעה לביקור יחד עם אמה, והשתיים הזדעזעו מהתנאים הקשים במקום, ומהעוני והזוהמה. הזעזוע הביא את סולד להקים ב-1912 את הסתדרות הנשים הציונית בארה"ב "הדסה", ארגון שנועד לסייע ליישוב היהודי ולמפעל הציוני בארץ ישראל ושימשה כנשיאת הארגון. לערך המלא לחצו כאן

 

מי היה ציוני דתי אך האמין במדינה דו לאומית?

מרטין בובר (1878 - 1965), פילוסוף יהודי אקסיסטנציאליסטי דתי, מנהיג ציוני שהאמין במדינה דו-לאומית, מפתח תורה פילוסופית של דיאלוג. זוכה פרס ישראל למדעי הרוח (תשי"ח).

 

בובר נולד בווינה, ולמד פילוסופיה ותולדות האמנות באוניברסיטאות וינה וברלין. עסק בחקר הקבלה והחסידות, וספריו הידועים הראשונים הם "סיפוריו של רבי נחמן" (1907), אסופה של סיפורים חסידיים בעיבוד חופשי, ו"אגדת הבעל-שם" (1908). בשנות העשרים תרגם לגרמנית את התנ"ך עם ידידו פרנץ רוזנצווייג.

 

בין 1923 ל-1933 לימד פילוסופיה של היהדות ושל המוסר באוניברסיטת פרנקפורט. ב-1933, לאחר עליית היטלר לשלטון, התפטר ביוזמתו, והחל לעסוק בחינוך במסגרת הקהילה היהודית של פרנקפורט. ב-1938, אחרי שאסרו הנאצים על הופעותיו הפומביות, עלה לארץ ישראל. לערך המלא לחצו כאן.

 

קיבלתם השראה? רוצים ללמוד עוד? כנסו לערך "תולדות החינוך ".

 

  • "ידיעות אחרונות" בשיתוף עם מפעל הפיס, הסתדרות המורים בישראל, חברת פילת ו-ynet מכריזים על תחרות "המורה של המדינה". בואו לבחור את המורה של המדינה, מלאו את טופס המועמדות, ספרו לנו מי המורה שלדעתכם ראוי לזכות בפרס הצטיינות ובהכרה ציבורית ואולי הוא יזכה להיות אחד מששת המורים המצטיינים אשר ייבחרו על ידי ועדה של אישי ציבור מובילים בתחרות. אפשר להמליץ על מורים שעליהם הומלץ גם בשנה שעברה. ניתן להגיש מועמדות עד 15 בינואר 2010.

 

  • ששת המורים הזוכים יהנו מכרטיסי טיסה לארצות-הברית מתנת אל על; השתלמות יוקרתית במערכת החינוך היהודית בארצות-הברית מתנת הסוכנות היהודית; מנוי לשלושה חודשים לאנציקלופדיה ynet ו-40 מנויים נוספים לחלוקה לתלמידים מתנת אנציקלופדיה ynet.
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אליעזר בן יהודה
אנדרטת יאנוש קורצ'ק בפולין
צילום: אופיר הכהן
דוד ילין
זלמן ארן
צילום: לע"מ
רוח טובה
יד שרה
כיתבו לנו
מומלצים