שתף קטע נבחר

משרד האוצר מציג: הפרטה מתחת לאף

לאחרונה הוחלט להוציא למכרז חלק משירותי משרד החינוך דוגמת פר"ח, המכינות הקדם אקדמיות, סל תרבות ופרויקט נעל"ה. כולם שירותים יחודיים, העושים את עבודתם בצורה מיטבית. אז למה צריך להוציאם למכרז? שאלה טובה

כמה מאיתנו סומכים על משרדי הממשלה שידאגו לאינטרסים שלנו כאזרחים? אל תענו. יש לי הרגשה שהתשובה של רובנו תהיה שלילית. אחרי שבשבוע שעבר תהיתי כיצד מגבשים במשרד האוצר את תקציב המדינה ועל בסיס אילו אינטרסים, אמשיך באותו הקו, אך הפעם אתן מעט קרדיט לשומרי הקופה הציבורית.

 

 

החשב הכללי באוצר אחראי על חוק המכרזים, המחייב את משרדי הממשלה להוציא את השירותים השונים במימון המשרד למכרזים. עם זאת, הוא מאפשר לכל משרד להוציא מחובת המכרז שירותים אותם הוא בוחר, בנימוקים שונים.

 

ניקח הפעם כדוגמא את משרד החינוך. לאחרונה הוחלט להוציא למכרז את השירותים הבאים של משרד החינוך: פר"ח (חונכות של ילדים ונוער על ידי סטודנטים); המכינות הקדם אקדמיות (השלמת לימודים לתעודת בגרות לקראת כניסה לאקדמיה); תללים (הוראה לילדים חולים השוהים בביתם); סל תרבות (הצגות ואירועי תרבות במסגרת בית הספר); נעל"ה(נוער עולה לפני הורים) ועוד. כולם שירותים יחודיים, העושים את עבודתם בצורה מיטבית, ואף זכו להכרה והוקרה מצד מבקר המדינה ומשרד החינוך.

 

שתי אופציות

למה צריך להוציאם למכרז? שאלה טובה. החשב הכללי עושה את עבודתו (כאן נגמר הקרדיט), ומקדם מכרזים לכל השירותים. לכאורה לחשב אין שיקול דעת - החוק מחייב. מבחינת משרד החינוך ישנן שתי אופציות: הראשונה, המכרזים עברו לאנשי המשרד "מתחת לאף", ושם לא הספיקו למנוע הוצאתם. השנייה, במשרד חשבו שיהיה נכון להוציא את פר"ח, תללים ושות' למכרז, כיוון שאינם יעילים מעשית וכלכלית.

 

האופציה הראשונה מעידה על אוזלת ידם של בכירי המשרד, כמעט רשלנות פושעת. אם זה המצב, הם צריכים ללכת הביתה, כי לכאורה הם לא מאמינים שצריך לשנות דבר בשירותים אלו ושינויים בשירותים אלו אינם משרתים את האזרח.

 

האופציה השנייה אינה מובנת באותה מידה. אם אינם יעילים מעשית, מדוע קיבלו הכרה והוקרה מצד מבקר המדינה ומצד המשרד עצמו? אם הטענה שאינם יעילים כלכלית, מדוע ניתנה להם האפשרות להפעיל את השירות במשך כל כך הרבה שנים?

 

יעילות חברתית - וכלכלית

הנה דוגמא. במכינות הקדם אקדמיות לומדים כ-1,000 תלמידים אתיופים, שמסיבות שונות לא הצליחו להשלים תעודת בגרות. המכינות הן שער הכניסה הטוב ביותר עבורם לאקדמיה. למעשה, 90% מתלמידי המכינות האתיופים לומדים לבסוף במוסדות אקדמיים. מה יותר יעיל כלכלית וחברתית מלאפשר כניסתם של מאות צעירים בני העדה האתיופית לשורות האקדמיה?

 

משרד החינוך במקרה זה הוא רק דוגמא להתנהלות לקויה של משרד ממשלתי. זה קורה כמעט בכל המשרדים, אם לא בכולם. המשרד נגרר באפו על ידי משרד האוצר, אבל לא עושה מספיק כדי לשמור על האינטרסים שלנו האזרחים, גם כאשר הדבר נמצא בסמכותו. שלא לדבר על להילחם על זכותנו לקבל את השירות הטוב ביותר.

  

הנה השורה התחתונה מדיון שנערך לפני מספר שבועות בוועדת החינוך של הכנסת בנושא:

 

היו"ר זבולון אורלב: "...הוועדה פונה לחשב הכללי על מנת להשעות כרגע את ביצוע המכרזים, על מנת לאפשר לכנסת לקיים את הדיונים כדי להסדיר את הסוגיה בתיאום עם שר החינוך ועם משרד החינוך".

 

סיגלית סייג (היועצת המשפטית של משרד החינוך): "זה ניתן מבחינה משפטית".

 

נחשו מה קרה מאז – שום דבר. ההחלטות ההלו הן כמו תמיד על חשבון האוכלוסיות המוחלשות ביותר. משרד האוצר מצפצף על נבחרי הציבור שלנו, וגם על משרדי הממשלה והפקידות הבכירה היושבת שם.

 

האבסורד של עמותת ער"ן

דוגמא נוספת היא המכרז שפירסם משרד הרווחה והשירותים החברתיים, אשר מטרתו לספק שירותי תמיכה נפשית טלפונית, שירותים אותם כבר מציעה כבר שנים רבות עמותת ער"ן. רק שלמכרז הזה, לאור הקריטריונים המופיעים בו, ער"ן כלל לא יכולה לגשת. שירות נוסף שהועבר מעשית למכרז הוא שירות התעסוקה, אשר ממשיך לפעול למרות שבשטח מושקעים מיליונים בתוכנית מתחרה המוכרת לכולנו כתוכנית ויסקונסין או בשמה המקורי "אורות לתעסוקה".

 

האחריות הישירה במקרים הללו הם של המשרדים השונים, אוצר, חינוך, תמ"ת ורווחה, ומיניסטריאלית על כל אחד מהשרים העומדים בראש המשרדים.

 

הכותב הוא יועץ תקשורת, "לוביסט" ופעיל חברתי

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
משרד האוצר. החלטות ע"ח האוכלוסיות החלשות
משרד האוצר. החלטות ע"ח האוכלוסיות החלשות
צילום: דן בלילטי
מומלצים