מסרבת לפגוש את אבא? אין דמי מזונות

"לצערי, אני נתקלת בשגרה בעובדה שילד מסרב לדבר עם אחד ההורים בעקבות הליך גירושין שאותו הורה יזם", אומרת עו"ד אירית רייכמן, מומחית לדיני משפחה. "אני מייצגת הרבה מאוד גברים שזועקים לקשר. הם כאובים, פגועים ולא יודעים מה לעשות כדי לחדש את הקשר עם ילדיהם. כמובן שהיו גם מקרים הפוכים שהאם יזמה את הליך הגירושין והאב נפגע מאוד ומנע קשר עם האם".

לאחר שכשלו הניסיונות לחידוש הקשר, ישנם הורים השוקלים הגשת תביעה להפסקת תשלום דמי מזונות ככלי נוסף במלחמות הגירושין המתנהלות פעמים כה רבות על גב הילדים ובמקרים מעטים אף מגישים תביעה שכזו.

מזונות - תשלום עבור התנהגות טובה?

פסק דין חריג שניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים שלל דמי מזונות מנערה בת 17 שהוגדרה כמורדת לאחר שסירבה במשך 3 שנים מאז שאביה עזב את הבית, להיפגש עימו.

שאלות רבות מתעוררות כתוצאה מפסק דין זה. האם חובותנו הבסיסיות כהורים תלויות בהתנהגות ילדינו? האם גם במקרה של "בן מורד" להורים שאינם גרושים, יכולים ההורים לפגוע בצרכיו הבסיסיים כדרך חינוכית? ואם נלך צעד נוסף קדימה, האם מדובר בעצם בתשלום עבור התנהגות טובה?

"גם במצב בו הילד מסרב לפגוש את ההורה, מסרב להגיע אליו כחלק מהסדר משמורת או מדבר אליו בגסות, על פי רוב, לאור עיקרון 'טובת הילד', חובתו של ההורה לשלם מזונות עבור ילדו, וחובה זו אינה קשורה להתנהגותו של האחרון", אומרת רייכמן. "עם זאת, במקרים קיצוניים בהם ילדים נוהגים כלפי אחד מההורים בהתעלמות יוצאת מגדר הרגיל בחריפותה ובמשכה, רשאי בית המשפט להגדירם כ'מורדים', דבר שיאפשר את צמצום ואף את ביטול חובת המזונות ובלבד שהילד לא יגיע לחרפת רעב.

"כך קרה בפסק הדין המדובר. זהו צעד חריג מאוד ואני רואה את זה כצעד האחרון שבית המשפט נוקט לאחר שהאם סירבה לניסיונות בית המשפט לחזק את הקשר בין הילדים לאב, על ידי טיפול פסיכולוגי למשל. בית המשפט ניסה לחזק את הקשר ומינה מומחה שהקטינים יפנו אליו לטיפול. התובע (האב) הסכים לממן את הטיפול, אך האם סירבה לשתף פעולה".

לזוג הגרוש בן בגיל 13, המתנכר אף הוא לאביו, אך מחמת גילו, דמי המזונות עבורו הופחתו אך לא בוטלו. "לאור גילה של הנערה שהיא בעצם עצמאית ויכולה לקבל החלטות בדבר התנהלותה מול האב, בוטלו דמי המזונות שלה", מסבירה רייכמן. "לגבי הנער בן ה-13, דעתו עדיין אינה עצמאית לחלוטין ולכן דמי המזונות לא בוטלו, אבל הוקטנו".

הסתה - קשה להוכחה, אך שכיחה

"אני חושב שהחשיבות של פסק הדין היא בהעלאת אחד הנושאים היותר קשים והיותר כאובים של גירושין על הפרק והוא מצב בו אחד מהילדים מתנכר לאחד ההורים", אומר דר' דניאל גוטליב, פסיכולוג קליני, מנהל מכון שינוי ומחבר הספר 'קולם של ילדים'. "הסתה של הורה קשה מאוד להוכחה ומצד שני, היא מאוד שכיחה. התוצאה שלה היא נתק טוטלי בין הילד להורה עליו מתבצעת ההסתה". 

האם עונש זה הניתן על ידי בית המשפט יכול באמת לעזור לשיפור היחסים?

"הפסיקה אמנם שנויה במחלוקת, היות והיא נתפסת כמענישה את הילדים, אבל אני חושב שיש בה אמירה מאוד חשובה בהקשר של אחריות ההורים. היא בעצם אומרת שחלק מהאחריות של ההורה המשמורן היא לדאוג לכך שלילדים יהיה קשר טוב וסביר עם ההורה שאינו המשמורן.

"את נוגעת בנקודה מאוד חשובה ורחבה והיא האם בתי המשפט באמצעות החוק והפסיקה יכולים לפתור בעיות פסיכולוגיות במשפחות. יש כאן כמובן חולשה אינהרנטית בבתי המשפט שלא באשמתם. אני יכול להגיד שמניסיוני, בהרבה מקרים שופטים בבתי המשפט למשפחה יודעים לנתב אנשים לכיוונים טיפוליים במקום להשתמש בכלים המשפטיים שגם השופטים עצמם לדעתי, יודעים שהם מוגבלים.

"הרי גם בטיפול פסיכולוגי קשה מאוד לשנות יחס של בן אדם, על אחת כמה וכמה בפסיקה וענישה. מצד שני, כמי שעוסק בתחום הזה אני יודע שאנשים הנמצאים במשבר קיומי קשה, לפעמים משתבשת עליהם דעתם והם נוהגים באופן שמפספס בגדול את הצרכים של הילדים. על חלקם לא ניתן להשפיע, ויש אחרים שאם חוטפים איזו בומבה, זה מחזיר אותם למציאות. בסך הכל, אני מסופק כמה פתרונות כאלו יכולים לחולל שינויים אמיתיים".

פסק הדין יכול גם לגרום להחרפה במערכת היחסים.

"זוהי שאלה לגיטימית והיא תמיד עומדת על הפרק בכל התערבות - מהו המאזן בין התועלת לנזק האפשרי", מציין גוטליב. "המצבים הללו לפעמים מותירים את אנשי הטיפול ואני בכללם, ואת המערכת המשפטית, בתחושה איומה של חוסר אונים. אתה יודע שבטווח ארוך הילדים ניזוקים מאוד, אבל קשה לעשות משהו. בית המשפט יכול לצוות על ילד להתייצב אצל ההורה בשעה 15:00, אבל הוא לא יכול לצוות על מה שהוא ירגיש באותו מצב. מלחמות בין ההורים, המתנהלות על גב הילדים, פוגעות פגיעה עמוקה בראש ובראשונה בילד".

גברים כאובים ופגועים

"אפשר לומר באופן כללי שבית המשפט חסר אונים בכל התהליך שקשור לקירוב ילד והורה בתהליך הגירושין", אומרת רייכמן. "יש כאן שאיפה שהעונש הזה ישפיע ואולי ינער את הצדדים לחדש את הקשר, כי כל הדרכים האחרות לא צלחו. זוהי תביעה חוזרת, כאשר הקודמת, שהוגשה לפני מספר שנים, נדחתה.

"תמיד אם הילדים מסרבים לקשר, אני מאוד ממליצה לשתף פעולה עם המומחים. אני רואה פעמים רבות את הנזק שנוצר לאחר מכן במקרים של נתק. הילדים לא מתפקדים ואף הופכים לאלימים. הפגיעה במשפחה עלולה להיות מתורגמת לפגיעה בחברה".

כאשר בני זוג מתגרשים, זכאי ההורה המשמורן (ההורה אצלו שוהים הילדים רוב הימים), לקבל דמי מזונות מההורה השני עבור גידול הילדים, כלומר מגוריהם, לימודיהם, בגדיהם, מזונם וכו'. ההורה השני, שהוא בדרך כלל האב, חייב בתשלום זה עד גיל 18 או עד גיוסם לצה"ל (המוקדם מביניהם). מאז ועד גיל 21 או עד שחרורם מצה"ל, הוא חייב בשליש הסכום.

מה יקרה בעקבות פסק הדין הזה? האם זו פתיחה של סכר?

"אני מייצגת הרבה מאוד גברים שזועקים לקשר", מספר רייכמן. "הם כאובים, פגועים ולא יודעים מה לעשות כדי לחדש את הקשר עם ילדיהם. תביעות כאלו מוגשות לעיתים נדירות כמוצא אחרון של זעקה לקשר. התקווה היא שבעקבות התביעה, בית המשפט יצליח לקרב בין הצדדים.

"אני לא מאמינה שיהיה גל של תביעות בעקבות פסק דין זה. עדיין אנשים חוששים להגיש את התביעה כי הם חוששים שכתוצאה ממנה תהיה החמרה במערכת היחסים. רוב האנשים שאני מייצגת מקווים שביום מן הימים, כשהילד יגדל, הוא יחדש איתם את הקשר והם ממשיכים לשלם ולשלוח מתנות. אני מעודדת את הגישה הזו.

"אנחנו לא מחפשים פרנסה בתיקים הללו", היא מדגישה. "חשוב לי להעביר בהקשר זה מסר ערכי. חשוב מאוד להרחיק את הילדים מהמאבק של ההורים. במלחמות הללו נהרסים דברים מאוד בסיסיים ובסוף כל החברה סובלת".

"יש השפעה על אנשים מבחינה פסיכולוגית כשהם נחשפים לפסק דין כזה ולמדים דרכו איך בית משפט חושב", אומר גוטליב. "הייתי רוצה לקוות שפסק הדין ישפיע ברמת המסר של אחריות ההורים למערכת היחסים".