"למה עליי לשלם מעל 4 שקלים ללחמניה?"

קרוב לאחוז מאזרחי ישראל סובלים מצליאק. לכאורה, זוהי כמות גדולה של אנשים. הצרה היא שרובם הגדול אינם יודעים על כך. הם סובלים מהסימפטומים, אבל אף רופא עדיין לא איבחן אותם. חלקם אינם סובלים משום סימפטום, אבל הגוף שלהם עדיין רגיש לגלוטן, החלבון שנמצא בדגנים. הם אוכלים לחם, פסטה ועוגות, ואינם יודעים שלמעי שלהם נגרם נזק סמוי, שעלול להתפתח בעוד שנים רבות לסרטן.

אני יודע. אני אובחנתי כחולה צליאק רק בגיל ‭.38‬ עד אז אכלתי לחם, עוגות ועוגיות, ולא סבלתי משום סימפטום. הצליאק שלי התגלה במקרה בבדיקת דם. רק כמה אלפי ישראלים אובחנו כלוקים במחלה ונרשמו כחברים בעמותת צליאק. מבחינה פוליטית אנחנו קבוצה קטנה שאינה יכולה להפעיל לחץ על חברי כנסת ולגבש חוקים שידאגו לאינטרסים שלנו. ויש לנו הרבה

 אינטרסים: סימון אמין של מזון ותרופות המכילים גלוטן, סבסוד של מזון ללא גלוטן, מאבק בחברות המזון הגדולות המתעלמות מאיתנו ביודעין וגיוס של חולי צליאק לצה"ל. אבל אף אחד לא דאג לנו

ומשום כך, אני משלם ‭4.33‬ שקלים לכל לחמניה שאני אוכל - לחמניה שנאפתה מקמח מיוחד במאפיה נקייה מגלוטן. ככר לחם קטנה כבר עולה עשרים שקלים.

במדינות אחרות יש התחשבות רבה יותר בסובלים מצליאק. כמעט בכל מסעדה בדבלין, בירת אירלנד, יש תפריט מיוחד ללא גלוטן. אצלנו זה קיים במסעדות בודדות בלבד במרכז הארץ. הח"כים מנחם אליעזר מוזס, אורי אורבך ואילן גילאון נותנים לנו תקווה חדשה.