הרב דרוקמן: בימין חסרי ברירה; בשמאל - סרבנים
בעקבות הסערה סביב התבטאויותיו בנושא פינוי יישובים מבהיר ראש איגוד ישיבות ההסדר בשיחה עם ynet: מבחינת חייל דתי פקודת שיטור נגד ההלכה היא "מצב של חוסר ברירה" שמצדיק אי ציות; ומה דינו של חייל משמאל שלא מציית לפקודה לשמור על התנחלות?
בראיון לעלון המחולק בבתי הכנסת אמר כי יורה לתלמידיו שלא לבצע פקודה לפינוי יישובים, ובפני נציג ראש הממשלה התעקש כי אין זו סרבנות אלא "אי יכולת לבצע". אחרי ההבהרה מנסה ראש איגוד ישיבות ההסדר הרב חיים דרוקמן להסביר בשיחה עם ynet את הדקויות, ובעיקר היכן עובר הגבול, וקובע: אי ציות לפקודת פינוי על ידי חיילים מימין היא תוצאה של "חוסר ברירה" והדבר מוצדק, אך כשמדובר בפקודת "כיבוש" והמחאה היא משמאל – זוהי סרבנות פסולה.
על פי הרב דרוקמן, פינוי יישובים הוא מנוגד להלכה ולכן חייל
שומר מצוות "לא מסוגל" לבצע פקודה שכזו. הוא מדמה את המצב למגבלוּת פיזית החלה על מי שידו נשברה. לעומת זאת, שיקולים מצפוניים שאינם הלכתיים נתפסים בעיניו כקלים יותר, ולפיכך הם אינם מעמידים את החייל בחוסר ברירה – וכך הוא טוען כלפי סרבנים משמאל.
הרב הוסיף כי הוא מצפה ממפקדי הצבא שלא יעמידו את החיילים במצב זה של "חוסר ברירה", כשם שלא ייתכן שיטילו על חייל הפצוע ביד לשאת אלונקה במסע. "אם יכריחו אותם והם לא יצייתו זו לא סרבנות", הדגיש, "זו לא מעשה של התרסה או הפגנה אלא פשוט אי יכולת לבצע".
הבחנה נוספת נוקט דרוקמן בין אי ציות לפקודה ביטחונית לבין משימת שיטור אזרחית. לדבריו, כשמדובר בצורך מבצעי יש למחול על כל שיקול אידיאולוגי – כולל ההלכה. "זה הרי ידוע שחיילים דתיים מאבטחים אירועים של חילול שבת למרות שיש להם עם זה בעיה מצפונית קשה", אמר, "כך גם מי שמתנגד ל'כיבוש' צריך לנהוג כשהוא במשימה בטחונית".
ראש איגוד הישיבות אינו חושש שתלמידיו יתקשו לעכל את המסר: "אנחנו חיים בעולם מורכב. הנוער שלנו הוא חכם והוא מבין איפה בדיוק עובר הגבול".