סאד סאד סאג

המעצב(נ)ת עוד לא הספיקה להסיר את כל האיפור מטקס הגלובוס שעורר בה תחושות לא קלות, והנה היא מוצאת את עצמה שוב מתאפרת ומסתדרת לקראת טקס הסאג, ותקווה בלבה שמישהי אכן קראה את הטרוניות והשכילה להתלבש כמו שצריך. אבל חלומות לחוד - ומציאות בפרצוף: המעצב(נ)ת הבינה שהמצב יכול להיות הרבה יותר גרוע.

ראשונה בדרך החתחתים היא דרו ברימור, שאף פעם אי אפשר לדעת אם היא תלבש משהו טוב או מזעזע. מה שבטוח, היא תמיד מפתיעה. הפעם - לרעה. ברימור בחרה בשמלה בצבע כחול נייבי של מוניק לולייה, וזה בערך הדבר החיובי היחיד שאפשר להגיד. לא נראה שיש דרך להפוך את השמלה הזו למשהו טוב: החלק התחתון, שנראה כמו אסופת מפות ווילונות בגרסת מנורת שולחן שובבה, מגוחך, ויחד עם התסרוקת הגבוהה שלא ממש מוסיפה, לא לגובה ולא למוטיב הכללי, ברימור נראית כמו קלישאה מעורבבת של כמה שנות אופנה לא מוצלחות.

אנה פקווין, שבפעם הקודמת החליטה ללבוש עטיפות של מטבעות שוקולד, בחרה הפעם להשתמש בטווס ססגוני במיוחד ולהתהדר בנוצותיו המטאפוריות בשמלה של המעצב אלכסנדר מק'ווין. המעצב(נ)ת איבדה לרגע ריכוז כשעיניה לא הצליחו למצוא נקודת אחיזה בבלגן שיש כאן, אז היא החליטה להחליק אל אזור הנעליים, אבל זה משום מה הזכיר לה אזורים שלא היתה רוצה להסתובב בהם בשעות החשיכה. קפיצה מהירה אל התסרוקת מגלה גם כאן את הנפיחות המגביהה, שעל זה אפשר עוד לסלוח, אם השמלה לא היתה כה צעקנית, עד כדי כך שהמעצב(נ)ת נאלצה לשים אטמים. הגזרה, אגב, בהחלט עושה חשק והיא בערך הדבר היחיד שאפשר להסכים איתו. 

אולי עדיף שאיזה ערפד יעזור לך להתלבש? פקווין בעיצוב חייתי משהו 

כשראתה מרחוק את הלן מירן, ציפתה המעצב(נ)ת בכיליון עיניים לראות כיצד בחרה הגברת להתלבש, שכן לרוב היא מצליחה לעורר בה גאווה. אכן, מרחוק היה נראה שמירן עשתה בחירה נכונה, אבל משהתקרבה, לא יכלה המעצב(נ)ת שלא לשים לב לפסים השחורים המעטרים את תחתית השמלה, כאילו היתה מונחת על הכביש ומישהו דרס אותה. מעבר לתאונה הזו, בסך הכל הגזרה מאוד מחמיאה למירן. הג'קט השקוף, שלרוב יש לו נטייה להפוך לסמרטוט, מונח בנונשלנט על כתפיה ועושה אותה מעט מלכותית, והתסרוקת סוף-סוף, גם אם היא גבוהה, מתאימה. 

טוני קולט, מהחביבות על המעצב(נ)ת גם אם היא לא ממש יודעת להתלבש, בחרה בשמלה שגורמת למעצב(נ)ת לרגשות מעורבים. כן, המעצב(נ)ת מודה שהיא מאוד אוהבת נוצצים, ברמה סבירה כמובן, אבל אוהבת. קולט בוחרת בשמלה שמערבבת את הגלאמור בדמות זהב ותכלת (שילוב מצוין) יחד עם שלוש תחתיות שהוצאו מעליית גג ומשום מה שכחו לכבס אותן. המעצב(נ)ת חייבת להודות שהגזרה שבתה אותה. אולי זה פשוט מפני שקולט נראית נפלא בחיוך, אבל מראה הסחבה/עוזרת מהמאה ה-18 לא ממש מועיל, ולכן היא נאלצת לבקש מקולט לעשות עוד צעד אחד נכון בפעם הבאה, כדי להיראות מושלמת. 

ומי באה בלבן? כמובן שקייט הדסון, שבחרה בשמלה של אמיליו פוצי, ואפשר לחשוב שהיא דוברת מועצת החלב או משהו. הדסון הולכת בהפוך על הפוך ומושכת תשומת לב אל הגב החשוף בשמלה שכאילו נלבשה הפוך. אין ספק שבין הגב לחזית, הגב מעניין יותר. למעט הגב החשוף, השרשרת "ההפוכה" והקישוט המוכסף, הדסון לא הולכת על גזרה בומבסטית עם שאריות בד מיותרות ולכן המעצב(נ)ת שמחה לדלג הלאה בצעדים עליזים. 

הדילוגים והעליזות נקטעו באחת עם קירה סדג'וויק, שבדרך כלל עושה את הבחירה הנכונה, אבל הפעם בחרה בשילוב מחריד של חלק צמוד עליון ותוספת בד של וולנים מעוטרים בטול לבן, יחד עם זיק של סקוטית-סטייל בדמות הסרט האלכסוני והקישוט התכשיטי. לא ברור מה קרה שם למטה, השובל סתם זרוק לו שם ונראה שייך לשמלה אחרת בכלל. בקיצור, סדג'וויק עושה בחירה איומה, ועוד יותר נוראית עם סימני השיזוף הבולטים. אז את משתזפת עם חלק עליון, כל הכבוד, אבל בכל זאת. 

והיא כנראה מתכוננת לפורים. קירה סדג'וויק

סופיה לורן, שכבודה במקומה מונח, מתלבשת לרוב בצורה דרמטית מאוד. היא יודעת מה הנתונים שלה והיא יודעת מה מבליט אותם, ממש כמו מה שלבשה לסאג. אבל לפעמים הצורך בדרמטיות קצת מקלקל והבד המחורר, שנראה כאילו החתולים של המעצב(נ)ת החליטו לעצב אותו, הופך את השמלה למשהו חסר עדינות, כך שנוצר שילוב בין הגברת הסקסית הזו לאופנוענית שלא יודעת אופנה מהי. גם בגזרת הנעליים אפשר היה להשתפר, ואם ללכת עד הסוף עם המראה הקשוח, אפשר בהחלט היה לנעול מגפיים גבוהים. ואם להישאר בנעליים האלו, אז לוותר על הבגד דמוי השלשלאות. 

לורן במראה של  קישוטים לגינה 

אחרי הפגישה האחרונה שלהן, שהותירה את המעצב(נ)ת חסרת נשימה במובן הרע של המילה, החליטה טינה פיי לעשות טובה ולהתלבש קצת יותר טוב. הפעם היא בחרה בעיצוב של פרגאמו ובצבע סגול שמאוד מתאים לעור הבהיר. אין כאן יותר מדי טירוף, לא בנעליים ולא בשמלה, הגזרה לא צמודה מדי ועדיין מבליטה את מה שצריך, האורך מתאים בדיוק, מעל לברך, ויוצר מראה של רגל ארוכה יותר, ואפילו הנעליים סולידיות. אין כאן משהו מהמם, אבל אין ספק שיש שיפור. המעצב(נ)ת ויתרה על המשאף. 

עשתה לנו טובה ואחת ענקית גם לעצמה. טינה פיי

הבנות של "ניין" עלו יחד על הבמה, כל אחת עם הסגנון שלה. את הדסון כבר בדקנו מכל צד ולכן נוותר לה הפעם. מריון קוטיאר בחרה בשמלה של אלי סאב, והחליטה לשלב את מראה הפאייטים יחד עם הנוצות – שהמעצב(נ)ת כבר קיטרה על האלרגיה שיש לה מהן. אבל ישנן כאלו שחושבות שזה הולם. קוטיאר, שיש לה כתפיים מרשימות, בחרה בגזרת א-סימטרית שמאוד מחמיאה, רק חבל שבכתפייה היחידה שוכנת לה כרית שלא מתאימה. שוב, מקרה של יותר מדי בבת אחת, מה שעושה את השמלה פחות מלבבת. חבל. פנלופה קרוז בחרה בגזרה שמבליטה את הנתונים המופלאים שלה, אבל משום מה בחרה לחזור לצבע השחור (היא לבשה משהו דומה בגלובוס הזהב) ועם העור השזוף שלה, היתה עושה טוב אם היתה בוחרת בצבע מעניין יותר. השחור פשוט משאיר אותה מאחור. ניקול קידמן, לעומתה, בחרה בסגנון שהמעצב(נ)ת לא רגילה לראותה בו – שילוב צועני עם ילדי הפרחים, במראה פחות מוקפד מסגנונות הלבוש המהודקים שלה. עם זאת, זה עובד. היא אמנם נראית כמו העתק של בובת ברבי שהיתה למעצב(נ)ת בילדותה, ויש שיחשבו שמדובר במראה פחות מכובד. אבל דווקא כשהולכים על משהו שהוא לא ברור מאליו, זה הכי מעניין.

קרוז, קידמן, הדסון וקוטיאר - מי הכי מעניינת?

עוד אחת שבחרה בצבע מעניין היא מרישקה הארגיטיי שהולכת על גוון סירופ מוקסיפן בוורוד מתוק עד כדי חור בשן. הגזרה מחמיאה מאוד, אבל אין ספק שאפשר היה לוותר על הנוצות המעטרות את החלק התחתון ונראות כמו ציפור אקזוטית חולה. את השיער אפשר היה להרים כדי ליצור אפקט של צוואר ארוך יחד עם דוגמת הקולר של השמלה, אבל אין ספק שהארגיטיי יודעת שאם בוחרים את הצבע הנכון, לא צריך יותר מזה.  

יפה בוורוד. הארגיטיי מעוררת זיכרונות מהצאפרי

אחרי הבחירה האחרונה בסגול צלופן, שלא ממש החמיאה, סנדרה בולוק החליטה לחנוט את עצמה בשמלה שחורה בשילוב, אחר מהרגיל, של נוצות נוצצות, ושוב בשמלה של אלכסנדר מק'ווין שכנראה מאוד אוהב ציפורים. כמה שאלות: למה להמשיך את השמלה בשובל שרק מחדד את מראה הקונדום? מדוע אי אפשר היה הגיע עד לקרסול, אולי קצת מתחת, וזהו? מה הסיפור עם כריות הכתפיים? את לא רואה שזה לא זה? איך קראו לתוכי בעל הנוצות הכחולות שסיים את חייו בתור קישוט? ועוד שאלה אחת, באמת אחרונה: כשהסתכלת במראה, זה באמת נראה לך יפה? 

ויקירת המדור, ושקיות ההקאה, היא פטרישיה ארקט שבחרה הפעם בצבע אחד ובשתי כתפיות סימטריות, אבל ערבבה הכל עם הצבע המדשאתי משהו, שמשופע בכמות נוצצים שמזכירה את לאס וגאס ביום שמש פלוס חזה שעבר הסבה לחליפת הצלה. המעצב(נ)ת לא יודעת אם מדובר בצורך בתשומת לב, או באמת במחשבה שמדובר במשהו שראוי ללבוש. היא, בכל מקרה, חולמת על היום שארקט תחליט ללבוש שמלה שחורה שמגיעה עד מתחת לברך, עם חזה ממוקם כראוי ולא כמו בלונים נפוחים, ושיער מפוזר, בלי תכשיטים. אבל כמו שנאמר בהתחלה: חלומות לחוד - ומציאות לחוד.

ובמראה הדשא המלאכותי - פטרישיה ארקט

(צילומים: AP, AFP, רויטרס)