8 חודשי מאסר לעורך דין שהבריח סמים לכלא

בכתב האישום שהגישה מחלקת התביעות של משטרת כפר-סבא בספטמבר 2005 נגד עו"ד זיו, בן 66 מתל-אביב, נכתב כי במסגרת תפקידו הוא הגיע לבית הסוהר הדרים כדי לבקר שני אסירים שייצג. בין כותלי הכלא נמצאו ברשותו שלוש חבילות של סמים שהכילו 39 כדורי אקסטזי ו-4.5 גרם של חשיש. פסיקת בית המשפט היום הגיעה אחרי הליך משפטי ארוך ומסובך, שבו כבר נגזרה על זיו שנת מאסר בפועל, עונש שבוטל בעקבות ערעורו.

בכתב האישום המקורי יוחסו לזיו עבירות של אחזקת סם שלא לצריכה עצמית וניסיון אספקה, אך בבית המשפט הוא הורשע כאמור רק בעבירה של אחזקת סם שלא לצריכה עצמית. לאחר הרשעתו של זיו הגיעו עדים רבים למסור עדות אופי לגביו, ורובם אמרו כי הם אינם מבינים כיצד הידרדר עורך דין פלילי בכיר ומפורסם כמוהו למצב שכזה.

במהלך המשפט הופנה זיו לקבלת תסקיר של שירות המבחן, שציין כי עקב המעצר ופרסומו בתקשורת נקלע עורך הדין למצב כלכלי, נפשי ואישי ירוד ביותר. גם רישיונו כעורך דין הושעה זמנית במאי 2006, ולא חודש עד היום.

"ריבוי עורכי הדין פוגע במוסר"

בגזר הדין קבע בית המשפט כי אין ספק שזיו שילם מחיר יקר על העבירה שביצע, וכי הוריד את כבוד המקצוע של עריכת הדין לתהום שקשה להעלות על הדעת עמוקה ממנה. הוא ציין כי הנזק לאמון של הציבור בעורכי הדין רק מצטרף לנזק הפוטנציאלי בכל מקרה של החדרת סמים לכלא, "והוא הפוטנציאל למעשי אלימות ועסקאות פסולות למניהן למען השגת הסם".

בית המשפט הגדיר בגזר הדין את מעשהו של זיו "נקודת שפל חריגה", אך הבהיר כי למרבה הצער לא מדובר במקרה בודד במדרון מוסרי, "שאחדים מתוך הקהילה הרחבה של עורכי הדין מחליקים וגולשים עליו בשנים האחרונות". הוא ציין שככל שארגוני הפשיעה במדינה מתעצמים, הלחצים והאיומים שלהם נחשפים עורכי דין פליליים מצד לקוחותיהם גוברים.

השופט הזהיר כי גם ריבוי עורכי הדין עלול לגרור אותם למעשים לא כשרים. "הצפת שורות המקצוע מביאה לתחרותיות

גוברת והולכת בין עורכי הדין, וכך גדלים הסיכויים שעורכי דין חלשי אופי ונעדרי גבולות ומעצורים פנימיים חזקים, יחצו את הקו, ויהפכו מנאמני החוק וקציני בית המשפט, למי שסרים למהותם של 'קציני' עולם הפשע", נקבע בגזר הדין.

בית המשפט התריע כי ענישה סלחנית וטיפולית כפי שהמליץ שירות המבחן תתפרש בציבור הרחב ובקרב עורכי הדין ולקוחותיהם כאמירה שמעשהו של זיו הוא מעידה קלה שניתן למחול עליה, ושאחריה ניתן לשוב לשגרת העבודה. הוא הבהיר כי הענישה צריכה לשקף את חומרת המעשה שבהחדרת סם מסוכן לכלא, והתריע מפני הסכנה הגוברת לחציית הגבולות.