שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    חולים במחלה כרונית? לא חייבים לדווח למעסיק
    חובת הדיווח למעסיק על מחלה חלה רק כאשר יש סכנה לעובדים אחרים. איך מתמודדים עם המחלה ועם חשיפתה מול הצוות והלקוחות

    יום ההתרמה לאגודת סוכרת נעורים שחל היום (ב') מעלה איתו סוגיית יחסי עבודה שלא תמיד נותנים עליה את הדעת. אנשים רבים סובלים ממחלות כרוניות או בעיות רפואיות המשפיעות על תפקודם בעבודה, ולא הם, כמו גם מעסיקיהם, יודעים תמיד כיצד להתמודד עם הבעיה.

     

    מגוון המחלות רחב: מהתקפי אסטמה, סוכרת, בעיות לב ועד טרשת נפוצה, תסמונת טורט ואיידס. האם אנשים הסובלים מלקות כלשהי חייבים לעדכן את המעסיק הפוטנציאלי כבר בראיון העבודה? האם להודיע לו במקרה שמאובחנת אצלם בעיה במהלך העסקתם? ואיך מתמודדים עם החשיפה בפני צוות העובדים ומול הלקוחות?

     

    רוב החולים, מתברר, מעדיפים שלא לספר על מחלתם, לפחות לא בשלב הראשון. יניב ששון (30) חלה בסוכרת נעורים בגיל 12. כשניסה להתקבל לפני מספר שנים לתפקיד במשרד להגנת הסביבה, לא חש צורך לספר בראיון העבודה על מחלתו, מפני שלא ראה בה בעיה.

     

    "אני לא הולך עם שלט מעל הראש", הוא אומר. סוגיית הסוכרת עלתה כשהתבקש למלא טפסים בעבודה. לדבריו, המעסיק קיבל זאת בהבנה. "בחרתי עבודה שמאפשרת לי סביבה נוחה – עבודה משרדית, לא בשטח ולא פיזית," אומר ששון. "חולה צריך לחשוב לטווח הארוך ולכן ויתרתי על החלום להיות שוטר והסתפקתי בעבודה משרדית."

     

    לא הפריע לו שאתה נזקק לטיפולים תכופים?

     

    "רוב המעסיקים בכלל לא מבינים במה זה כרוך. חיי הסוכרתיים תלויים בהזרקת אינסולין מספר פעמים ביום, בדקירות רבות לבדיקת רמת הסוכר בדם ולמשטר דיאטה קפדני כדי לשמור איזון, 24 שעות ביממה. בכל פעם שיש עלייה או ירידה של רמת הסוכר בגוף, יש צורך לעצור את הכל ולהתפנות לבדיקות והזרקות, ואם צריך גם מנוחה."

     

    השאלה האם לגלות למעסיק שאתה סובל ממחלה כרונית היא אתית בעיקרה. "אם מדובר במחלה שאינה מסכנת עובדים אחרים, אין חובה לספר עליה", אומר עו"ד גדעון רובין, מומחה לדיני עבודה ושותף בכיר ברובין-שמואלביץ' עורכי דין. "על העובד חלה חובת תום לב. כאשר הוא אומר לבוס 'אני מסוגל לבצע את העבודה' זה צריך להיות מצג אמת. עובד שסבור כי הוא מסוגל לעבוד לפי דרישת המעביד אינו חייב לגלות את דבר מחלתו. עם זאת, לעובדים יש זכות לפרטיות ולסודיות, אבל ייתכן שנכון מבחינתם לגלות, כי מחלה כרונית ממושכת יכולה להיחשב כנכות מכוחו של החוק להגנה על עובדים עם מוגבלויות ואז הם עשויים להיות זכאים לזכויות."

     

    הזכויות שלנו

    אילו זכויות יש לחולים כרוניים?

     

    "החוק מחייב את המעביד לעשות התאמות לעבודת המועסק במידת הסביר. לעובדים על כיסא גלגלים, למשל, צריך לספק שולחן מתאים ומעברים רחבים. אם העובדים לא מסוגלים לעמוד יש לאפשר להם לשבת."

     

    מה קורה כשעובד נעשה חולה במהלך העבודה?

     

    "לעובד שחלה אגב עבודה וחלה אצלו ירידה בתפקוד יש אינטרס לספר למעביד, כי הוא זכאי להגנה, ולמעביד יהיה קשה לפטרו. יהיה עליו להתאים את מקום העבודה למחלת העובד. במקרים קשים, המנהל יכול ליזום את הוצאת העובד לפנסיית נכות."

     

    ד"ר אבי רימר, פסיכולוג תעסוקתי במכללה האקדמית גליל מערבי, מתלבט בשאלה האם לגלות או לשמור על זכות השתיקה. "לפני 20 שנה היית צריך לחשוף את הפרופיל הרפואי שלך בראיון העבודה, אבל היום אתה מנוע מזה," הוא אומר. "פסיכולוגית, עדיף לשמור על סוג של שקיפות, לספר מה יש לך, ואנשים אחרים ילמדו לחיות עם זה. מנגד, אדם זכאי להגנה אינטנסיבית ביותר על הפרטיות שלו בנוגע למחלות, גיל ונטיות מיניות. נגיד שהמחלה נושאת אופי נפשי, מנהלים יגידו למה אנחנו צריכים להסתבך עם מישהו שפתאום יש לו משבר והתפרצויות",' מסביר רימר.

     

    "אם לא מדובר במחלה מידבקת כדאי לחשוב היטב אם לספר עליה, מפני שלאנשים יש דעות קדומות והם חוששים משוני. כמובן שמחלה לא מעידה על טיב העובד, אדם שסובל מפגם כזה או אחר יכול להגיע למצוינות אם יש לו מוטיבציה גבוהה".

     

    איילת אוחנה, חולת טרשת נפוצה בת 23 מרמת ישי, לא סיפרה בראיון העבודה על מחלתה: "לא שאלו אותי," אומרת אוחנה, מזכירת פרויקט בחברה להנדסה. כששאלו אותה מדוע לא עשתה צבא, ענתה שהייתה לה בעיה בריאותית באותו זמן. המראיין לא שאל מה הייתה הבעיה ואוחנה לא התנדבה לגלות. "לא שיקרתי, פשוט לא הרחבתי," היא אומרת. "אולי אם הייתי אומרת לא היו מקבלים אותי".

     

    מתי סיפרת לבוסים שלך על המחלה?

     

    "קצת אחרי שהתחלתי לעבוד בחברה היה לי התקף. בהתחלה הודעתי בעבודה שיש לי שפעת, אבל אחרי כמה ימים כשהמצב הידרדר ונזקקתי לאשפוז, הרמתי טלפון לאחראית וסיפרתי שזו לא שפעת אלא טרשת נפוצה. בכיתי והתנצלתי שלא הייתי אמיתית, ובמשרד קיבלו את זה בהבנה ואפילו באו לבקר אותי".

     

    באותו זמן הייתה אוחנה סטודנטית ועבדה רק שעות ספורות ביום. לפני מספר חודשים סיימה את התואר, הגישה בקשה להתקבל לעבודה בחברה והתקבלה. "שאלתי את עצמי אם הם לא חוששים להעסיק אותי, כי אי אפשר לדעת מתי יגיע ההתקף", היא אומרת בכנות כובשת, "קיבלתי תנאים כשאר העובדים ואם יש לי התקף אני מקבלת ימי מחלה. טרשת נפוצה זו דלקת במערכת העצבים במוח ואני יכולה לעשות הכל כמו כל בנאדם אחר, אבל אסור להלחיץ אותי ואסור לי להיות במתח".

     

    אז החברים שלך לעבודה עושים הכל כדי לא להלחיץ אותך?

     

    "כולם מתנהגים רגיל לגמרי ומקבלים את זה בהבנה. כל עוד אתה עושה את העבודה כמו שצריך, לא צריך להסתיר, כי בסופו של דבר זה יפגע בך. יש לי חברים עם טרשת נפוצה שלא מספרים לבוסים שהם חולים ולדעתי זה מה שגורם להתקפים שלהם. הלחץ להסתיר כל הזמן גורם למתח רב ולהתקף".

     

    הכתבה המלאה פורסמה הבוקר במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות"

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    דיווח על המחלה מאפשר לעיתים קבלת זכויות נוספות
    צילום: index open
    מומלצים