"אוואטר": סיפור אהבה בשלושה ממדים
היא יצור כחול עם זנב, הוא נחת משותק ברגליו, וכאן רק מתחילים ההבדלים ביניהם. הסרט מביא סיפור אהבה בלתי אפשרי, עם מסר חזק על זוגיות בין גזעים שונים. זהירות, ספוילר
נפתח בווידוי – בוויכוח העז שניצת סביב השאלה אם אווטאר הוא סרט איכותי ומדהים או זבל מטופש, אנחנו נמנים עם המחנה הראשון. ראינו את הסרט, נהנינו מכל רגע, התרגשנו, והנה אנחנו רצים לספר לחבר'ה.
מעל ליופי של פנדורה, הכוכב הבדיוני שיצר ג'יימס קמרון, טכנולוגיית התלת ממד המרגשת בה אתה ממש "צולל" אל תוך העלילה והסוף הידוע מראש שהטובים ינצחו גם אם מדובר על מלחמת חיצים במטוסי קרב – אווטאר הוא קודם כל סיפור אהבה בין גזעי.
ג'ייק סאלי, נחת לשעבר המשותק בשתי רגליו, מתגייס למשימה צבאית-מחקרית שמטרתה היטמעות בין תושבי פנדורה, אנשי הנא'בי הכחלחלים והענקיים. הכוכב מקסים מקסים ביופיו - ג'ונגל פראי עם נופים עוצרי נשימה ועם בעלי חיים משונים ומפחידים - ובנוסף יש שם על מרבץ אדיר של משאב נדיר שבני האדם חומדים.
לכל מתנדב לפרויקט יש אווטאר, כפיל שנוצר מסינתזה בין דנ"א של נא'בי לאנושי. המתנדב שולט באווטאר שלו בעזרת המוח ויכול להתמזג איתו, בזמן שהוא עצמו שוכב מחובר למכשירים במקום אחר. מי אמר מטריקס?
ג'ייק מגיע לפנדורה בתוך גוף האווטאר שלו ומתחבר לאנשי הנא'בי. אנשי הצבא מצפים ממנו לרגל ולהעביר מידע שיעזור להם להשתלט על פנדורה. אנשי המחקר לעומתם, מבקשים ממנו להיטמע בין אנשי השבט וללמוד אותם. הוא נקרע בין שתי השאיפות האנושיות, להתמזג או להשתלט?
איזה סיכוי יש להפכים שנמשכים?
העלילה מסתבכת כשג'ייק מכיר את נייטירי, בתו היפהפייה של ראש השבט. נייטירי, כמו שאר בני עמה, מסוגלת לתקשר בצורה טבעית עם בעלי חיים ואפילו צמחים, ממש כמו שמחשבים מתחברים ומדברים עם הרשת. ילידי הנא'בי מכונים בסרט "אנשים" ובני האדם קרויים "אנשי השמיים". והצופים, ביחד עם ג'ייק, עוברים מהפך בו אנחנו מזדהים יותר ויותר עם הנא'בי הכחלחלים ומתרחקים מבני האדם החמסנים ורודפי הבצע.
סיפור האהבה בין ג'ייק ונייטירי הוא בלתי אפשרי. היא כחולה, שלושה מטרים גובהה, ויש לה זנב. אבל השוני הפיזי הוא ההבדל הכי קטן ביניהם. לנייטירי יש נטייה לרוחניות עמוקה ואמונה נאיבית ובלתי מתפשרת. היא בטוחה שעל האיזון הטבעי להישמר, שצריך לבקש סליחה מיצורים שהורגים ואוכלים, וש"אמא אדמה" שומרת על המערכת האקולוגית ומה שצריך לקרות קורה.
ג'ייק, לעומתה, הוא לוחם מתוחכם, מפוכח וערמומי. הוא הגיע לפנדורה כדי להרוויח כסף שיאפשר לו לתקן את רגליו ומוכן לשמש כדיפלומט ולהתקרב לאנשי הנא'בי, כשהמטרה הצינית מתחת להתנהגותו החיובית היא להשיג עליהם מידע ולהפילם.
המפגש בין ג'ייק ונייטירי מחשמל. הכימיה ביניהם מיידית וחד משמעית, אבל איך יוכלו יצורים מעולמות שונים כל כך לקיים ביניהם זוגיות? האם אחד מהם ייאלץ לוותר על זהותו ולהתמזג באחר לגמרי?
זו כמובן לא רק שאלתם של ג'ייק ונייטירי, אלא של הרבה זוגות בקליניקת הטיפולים ובחיים בכלל: האם יש סיכוי לאנשים שונים – "הפכים שנמשכים" - לקיים זוגיות טובה והרמונית לאורך שנים?
הפתרון בסרט (זהירות, ספוילר!) נראה במבט ראשון חד משמעי: כדי שג'ייק ונייטירי יוכלו להיות יחד אחד מהם צריך לוותר על הגוף שלו, ויחד עמו גם על כל הערכים, האידיאלים, ומנהגי תרבות האם. בקיצור, ג'ייק צריך להפוך לנא'בי.
האם זה באמת מה שהסרט מלמד אותנו? האם זה הסיכוי היחיד לזוגיות של "שני עולמות שונים"?
לפתוח את תיבת פנדורה שלנו ולהתחבר לאהבה
הבמאי ג'יימס קמרון ומעריצים בקליפורניה (צילום: רויטרס)
בפועל, מה שקורה בסרט ולעיתים גם בחיים באהבות הטובות, הוא שהזוגיות מוציאה מאיתנו חלקים טובים, עמוקים ואמיתיים שלא תמיד באו לידי ביטוי קודם, ועוזרת לנו להיות הרבה יותר שלמים, הרבה יותר עצמנו.
ג'ייק המאוהב הוא הרבה יותר בן אדם ממה שמייצגים בני האדם האחרים בסרט. אבל בשביל לעבור את השינוי הפנימי העמוק ולהתחבר לעצמו, ג'ייק צריך לטוס לפנדורה וללבוש גוף של אווטאר. אולי זה לא מקרי.
משמעות המילה אווטאר בסנסקריט היא התגלגלות, התגלות גשמית של האל. זה בעצם מה שלפעמים אהבה טובה עושה לנו – מוציאה מתוכנו התגלמות אחרת, קולות אחרים, קווים חדשים ושונים של עצמנו. היא מוציאה מאיתנו את הטוב.
שם הכוכב פנדורה לקוח מאשה במיתולוגיה היוונית ומשמעותו "אם כל המתנות". היא נוצרה כמתנה מורעלת לבני האדם. היא קיבלה תיבה אותה אסור היה לה לפתוח, ויחד איתה קיבלה גם סקרנות. מובן שפנדורה לא עמדה בפיתוי, פתחה את התיבה וממנה ברחו כל הצרות והאסונות לעולם.
בתיבה היתה גם התקווה שברחה החוצה אחרונה אחרי כל הצרות. מאז, כולנו מכירים את הביטוי "תיבת פנדורה" – מטבע לשון שמשמעותו חשיפת דברים לא נעימים שעדיף לשתוק ולהתעלם מהם ולעולם לא להעלות אותם אל פני השטח.
אז ג'ייק נסע רחוק רחוק, פתח את תיבת הפנדורה הפרטית שלו, התחבר לאהבה, או יותר נכון התגלגל לתוכה – ומצא שם את עצמו, את החלק הטוב והמואר יותר שלו.
אווטאר הוא סיפור עם הרבה תקווה. אם זה מה שקורה באהבות טובות, אנחנו מאחלים את זה לכולנו. לכו לראות את הסרט, ושתהיה לכם אהבה כזו, אהבה מהסרטים.
יעל דורון וגילי בר - מכון זוגות
לפנייה לכתב/ת 
