שתף קטע נבחר

צילום: דודי ועקנין

לשחק בנבחרת - חוויה יחידה מסוגה

"כשמשחקים עבור הדגל, יש אמוציות ורגשות אותן לא חווים לעולם". רגע לפני שנבחרת הנשים פותחת את מפגשי גביע הפדרציה בפורטוגל, ציפי אובזילר מעודדת את הנבחרת הצעירה שעברה חילופי דורות

אני חייבת להודות שכבר כמה ימים אני חשה ההרגשה מוזרה. בעוד פחות מיממה, ביום רביעי, יתחיל מפגש פדרציה של נבחרת הנשים ואני פה בארץ, אחרי 16 שנה שבהן תמיד הייתי עם הנבחרת. אבל למרות המרחק הפיזי הגדול בינינו, הלב שלי שם, בפורטוגל, עם הנבחרת, אותה נבחרת שאני עדיין מרגישה חלק ממנה.

 

 

ביום שישי האחרון הגעתי לאימון המסכם של הנבחרת, בהדר יוסף בתל אביב, והרגשתי פרפרים חזקים בבטן, שהגבירו את החשק שלי לעבור מבגדי אזרחי למדי טניס. כל כך רציתי להתאמן עם הבנות באותו רגע, שאפילו הצטערתי באיזשהו אופן שהשבתי בשלילה להצעה ליטול חלק באימון האחרון לפני ההמראה. עצוב לי שאני לא עם הנבחרת, אבל זה שנשארתי כאן גם עוזר לי להתגבר על כל הלבטים לקראת ההחלטה אם להיות שם או לא.

 

אחרי הפרישה שלי מטניס, אנחנו לקראת חילופי דורות בנבחרת. בנבחרת החדשה יש את יוליה גלושקו, שאמנם כבר שיחקה שניים או שלושה משחקים בפדרציה, אבל אלה היו משחקים לפרוטוקול ולא על הנקודות, אחרי שהמפגשים כבר הוכרעו. גם יוליה, גם קרן שלמה וגם חן אסטרוגו טרם שיחקו משחק שקובע לנבחרת. אין לי ספק שההתרגשות שלהן תהיה מאוד-מאוד גדולה. הבנות כבר היו איתנו בשנים האחרונות בנבחרת, אבל הפעם זה כמו להתחיל מההתחלה בעצם, כי הן אלה שישחקו.

 

הבנות כבר משחקות בסבב ויודעות מה זה להתחרות, אבל כאן מדובר בתחרות ברמת נבחרת, שזו הרגשה שונה לגמרי. הן ישחקו מול שחקניות מהטופ העולמי, שנגדן לא יוצא להן לשחק ביום יום. קרן, יוליה וחן יצברו ניסיון וירגישו מה שלא חוו אף פעם - כשמשחקים עבור הנבחרת יש אמוציות ורגשות שאותן לא חוו מעולם.


גלושקו. עכשיו היא המחבט מספר 2 (צילום: אורן אהרוני)

 

לשחק עבור הנבחרת זו לא חוויה רגילה, זה משהו שהן לא מכירות ולמרות שבשנים האחרונות הן היו חלק בלתי נפרד מהנבחרת, ישבו בצד, ראו משחקים ועודדו אותנו, הפעם זו תהיה חוויה חדשה. הבנות יבינו שלשחק בנבחרת זו חוויה יחידה מסוגה, עם אנרגיות אדירות. בניגוד לסבב, לא צריך לחשוב אפילו על איך להביא אנרגיות למגרש, הן פשוט שם. אני בטוחה שהבנות יצליחו להתרגל למעמד, ואני מקווה שכמה שיותר מהר, כי זה מה שיעזור להן להשיג תוצאות.

 

ומילה על שחר פאר. שחר נשארה במעמדה כמחבט מספר 1, כמו בשנים האחרונות, עכשיו כמנהיגה של נבחרת צעירה. גם שחר רק בת 22, אבל עם חמש שנות ניסיון על הגב כמודל לחיקוי לצעירות. עם המקצוענות שלה, שחר תסתגל להרכב החדש של הנבחרת במהרה. כל מה שהיא מקרינה על המגרש ומחוצה לו יעזור לצעירות להיכנס לתפקיד המחבט מספר 2, בין אם ביחידות או בזוגות.


פאר. מודל לחיקוי לצעירות (גטי אימג'ס)

 

לפני סיום, משהו קטן ומרגש. בשנים האחרונות, לפני כל מפגש, ליאור מור, גם כשהיה מאמן וגם כקפטן, תמיד דאג לארגן משהו מיוחד שיעביר מסר חשוב לקראת המשחקים. אם זה ציטוט כלשהו חשוב ומרגש או כמו לפני רוסיה, אז עשה כתובת אש עם המילה "בהצלחה" בארוחה שלנו על חוף הים בהרצליה.

 

הפעם הרגשתי שאני חייבת להביא להם משהו לקראת המשחקים. נתתי לליאור מעטפה שנפתחה רק אחרי ארוחת הערב ביום שלישי. נתתי להם ספר שמוסר ההשכל שלו הוא להמשיך לכוון גבוה, לחשוב תמיד שאפשר להצליח. הנבחרת מאוד זקוקה לחיזוקים מהסוג הזה לפני המשחקים. זה ספר קצר, עם ציטוטים שמתאימים לכל אחת ואחת מהשחקניות במקום שבו הן נמצאות כרגע.

 

לסיכום: השחקניות יודעות שיהיה מאוד-מאוד קשה לנצח ולעלות לבית עליון 2. גם כשעלינו ב-2006, זה היה עם ניצחון 6:8 במערכה השלישית של הזוגות מול סרביה של אנה איבנוביץ'. אני מאחלת המון בהצלחה לנבחרת והכי חשוב שהבנות יידעו שחייבים הרבה מאוד אמונה ולב גדול. בלי שני המרכיבים האלה, אי אפשר לנצח בנבחרת.

 

  • ציפי אובזילר פרשה בסוף שנת 2009 מטניס אחרי 16 שנה בסבב ובנבחרת ישראל. יחד עם אנה סמאשנובה היא מחזיקה בשיא העולמי של 61 מפגשים בגביע פדרציה, וכיום היא משמשת כיועצת לשרת התרבות והספורט, לימור לבנת.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ציפי אובזילר
צילום: אלי אלגרט
מומלצים