עובדת זרה נפרדה מהבת: "הנוהל הזה אכזר"

החוק היבש קובע כי אם עובדת זרה יולדת בארץ, עליה לשלוח בתוך כמה חודשים את הרך הנולד לארץ מוצאה - איתה או בלעדיה. הסיבה: למנוע דור חדש של ילדי עובדים זרים. הדבר מעמיד את העובדות הזרות בפני מצב מאוד מורכב ולפעמים הן בוחרות להישאר בארץ, הרחק מהתינוק. 

בשבע השנים האחרונות מטפלת עובדת זרה מהפיליפינים בחווה ראובני, בת 63 מתל-אביב, הסובלת מטרשת נפוצה ומרותקת לכסא גלגלים. "כשהילדה הזאת נולדה, היא היתה האור היחיד בחיי ואז מדינת ישראל החליטה לשלוח אותה לפיליפינים", סיפרה חווה. המטפלת בחרה לשלוח את בתה הקטנה לארץ הולדתה וחזרה לעבודתה.  

חווה עם המטפלת. בחרה להישאר בארץ (צילום: ירון ברנר)

מאז, האם - לה אישור לעבוד בישראל - לא ראתה את בתה, כיום בת שנה וחצי. "מאז שהתינוקת נלקחה ממני, מצבי הבריאותי הידרדר ואני זקוקה לעוד תרופות. זאת היתה המשפחה שלי - המטפלת והילדה הקטנה, ממש נקשרתי אליה. המדינה התנהגה באכזריות, אנחנו נרתמים לעזור לילדים בהאיטי, אבל לוקחים את התינוקת שנולדה כאן בארץ וזורקים אותה מכאן. גם אשתו של ראש הממשלה היא פסיכולוגית ואמורה להבין איזה נזק זה יכול לגרום גם לי וגם לתינוקת הקטנה, אבל עדיין הנוהל האכזר הזה קיים. אני כמעט ולא קמה מהמיטה. הרגשתי שהיא כמו הנכדה שלי".

חווה מקווה שהפקידים במשרד הפנים יתחשבו במצבה המיוחד וירשו להחזיר את הילדה הקטנה לישראל. "נולדתי כאן וגדלתי כאן.

 אמא שלי, שכל המשפחה שלה נספתה בשואה, חינכה אותי לא להתייחס לילדים לפי הגזע או צבע העור. אני לא מבקשת כלום מהמדינה, רק שיחזירו לי את הילדה. כל הזמן שעוד נותר לי לחיות אני רוצה שהתינוקת הזאת תהיה לצידי".

ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "אשרת העבודה ניתנת לעובדת זרה בכדי שתוכל לטפל במטופל סיעודי ובמקרים בהם עובדות נכנסות להיריון - הן רשאיות לבחור האם להמשיך לעבוד כאן או לחזור לארצן יחד עם הילד. לאור הנסיבות המיוחדות בהן עזיבתה של הילדה השפיעה על המטופלת, אנו מוכנים לבחון הגעתה של הילדה לביקורים באם תוגש בקשה מתאימה".