לעשות את הדבר הטוב בשבילי: לשחרר אותך
לפעמים אנחנו יודעים שזה לא זה, שהלב שלנו נשבר פעם אחת ויישבר שוב ושוב, אבל אנחנו נעולים באהבה נכזבת עיקשת על האחד הלא מושג שלא יוצא לנו מהראש. הגיע הזמן לעשות את הקשה מכל – לשכוח אותו ולשחרר את עצמנו
עברו הרבה ימים ושעות מאותו רגע בו הבנו שזה פשוט לא יילך, ובכל זאת תמיד האמנתי בסתר ליבי שאולי עוד יש סיכוי שנצליח לחזור למה שהיינו יחד. היינו חזקים מהכל: מהשגעונות שלך, ומהטירופים שלי.
ברגעים החשוכים ביותר בחיי חשבתי מה אתה עושה, איפה אתה, מי מחממת אותך בלילה ומי גורמת לך לחייך.
לא דיברנו הרבה זמן, ופתאום חזרת, וקיוויתי שהפעם זה יצליח, זה חייב, כי היה בינינו משהו חזק וכל כך אמיתי. כל החולשות שלך והחרטות שלי לא ניצחו אותנו, ככה התפתיתי להאמין. אבל אני חושבת שהבנתי עכשיו שכל זה מיותר בעצם, כל הטיעונים היפים האלה לא רלוונטיים ולעולם לא נוכל לחזור.
הסובבים אותנו ראו בנו מודל לזוגיות נצחית ומאושרת, בעוד ששנינו התפכחנו מהפנטזיה לשניים שבנינו די מהר. כשבחרת לחיות את חייך רחוק ממני, הכי רחוק שאפשר, אפילו לא חשבת להציע לי להצטרף למסע הפרטי שלך. אני כעיוורת בחרתי בכל מקרה ללכת אחריך בלי לחשוב, מאמינה שזו רק תקופה קשה וזה יעבור.
חיפשתי אותך אצל גברים אחרים
לא נתת לי להתקרב יותר, אז עשיתי מה שיכולתי כדי להמשיך הלאה, בלעדיך. נסעתי רחוק, מצאתי קירבה אנושית אצל אנשים שלא פגשתי מעולם קודם לכן, אבל תמיד היית איתי שם, נוכח ונעדר, כי משהו בי המשיך להשתוקק רק אליך.
ופתאום עכשיו, אחרי כל השנים האלה במהלכן חיפשתי אותך אצל גברים אחרים, הרסתי קשרים בגללך אבל לא באשמתך – פתאום הבנתי. אני לא יכולה לחיות את החיים שלי יותר במחשבות על מה יכול היה להיות.
אני משחררת אותך לכל אחת שתחפוץ. לקח לי זמן להבין, אבל אתה ואני שני אנשים שונים ובשום פנים ואופן לא אותו האדם. אולי פשוט נשארנו אותו הדבר, שני גופים נפרדים, כמו אז בחורף כשהבטחת לי שתאהב אותי לנצח ולא התכוונת לאף מילה.
אני משחררת אותך מליבי כי אני מרגישה לכודה בסבך רגשות שהתעייפו מלהמתין שתבין מה טוב בשבילך ותקבל אותי בחזרה לחייך. עד כאן. אני רוצה להיות שלמה עם מישהו אחר.
אני משחררת אותך לעולמים מחיי. אני אתמודד עם הכאב, יודעת שהוא תמיד יישאר אבל מקבלת אותו, כי כאלה הם החיים. קשה לי מספיק גם בלעדיך, ואני טובעת במשקעים רגשיים אחרים שנובעים מעוד אנשים שקיימים בחיי ומהמציאות המאוד לא פשוטה שאני צריכה לחוות.
מצטערת ששקעתי בתוך התהום
אני לא כועסת או שונאת. בכלל, אני לא מרגישה כלום עכשיו. אני מעדיפה שלא להרגיש אליך שום דבר, כדי שאוכל לכוון את משאבי הרגש שלי לאנשים חשובים יותר, ועם הזמן לבחור הבא בחיי, שהאהבה שלי תגיע לו באמת.
אני לא חושבת שארצה לשמור איתך על קשרי ידידות. יכאב לי מדי לדעת שמישהי אחרת ממלאת את הצד שלי במיטה שלך, מחזיקה לך את היד ברחוב בעיר קרה, אי שם רחוק ממני.
אני מצטערת על הכל: על מה שעשיתי שפגע בך כל כך ועל ההתעללות הרגשית שנבעה מהכעס העצור שלי עליך.
אני מצטערת גם עבורי, ששקעתי כה עמוק בתוך התהום ולא הרמתי את הראש לרגע כדי לחפש את האור, שלא ניסיתי לצוף למעלה עוד אז, כשעוד יכולתי לשנות את העתיד העגום הזה שהפך להיות הווה קשה מנשוא.
אני משחררת אותך, אהובי, כי אני יודעת ששנינו צריכים להרפות, כדי שיבוא היום ומישהו אחר יוכל לתפוס את המקום הזה לצידי ולהיות ראוי לכינוי הזה הרבה יותר ממך.
שלך (כבר לא אהיה).
- נפרדנו כך: מאמרים, סיפורים וטורים אישיים על פרידה
