פרקליטו של בלאו: השב"כ מפר הסכמים חתומים

עיתונאי "הארץ", אורי בלאו, הגיע עם השב"כ להסדר לפיו 50 המסמכים שהשיב - לא ישמשו כראייה בהליך משפטי כנגד החשוד בהדלפה. כך אמר היום (ה') בראיון ל-ynet עו"ד מיבי מוזר, המייצג את בלאו. לדבריו, השב"כ חזר בו מהסכם עם העיתונאי, שפרסם לפני כשנה וחצי כתבה שדנה בחיסולי פלסטינים שביצע צה"ל ביהודה ושומרון, לכאורה בניגוד להנחיות בג"ץ. על-פי כתב האישום שהוגש נגד ענת קם, הכתבה התבססה על חלק מהחומר שגנבה במהלך שירותה הצבאי.

פרשת קם - כל העדכונים ב-ynet:

• עורך דינה של קם: המשפט מסוכן לעיתונות ולדמוקרטיה
• פרשנות: קם על יוצרו / רון בן-ישי
• ענת קם במעצר בית: היה אצלנו כזה חוסר מידור 
• 4 חודשים במעצר בית: רק לישראלים לא סיפרו
• "השב"כ איים על עיתונאי הממלא את שליחותו"
  

עו"ד מוזר אמר כי השב"כ חזר בו מסיכומים עם בלאו. "הם גם דורשים כעת לאפשר להם לעצור את אורי בלאו ולחוקרו, לשלוח אותו למכונת אמת ושאם יוחלט שיש מקום להעמידו לדין הם רשאים לעשות כן. כל הדרישות הללו הן בניגוד מפורש להסכם שהם חתומים עליו, וחמור מכך - בניגוד מוחלט לכל מה שמאפשר עבודה עיתונאית משוחררת מכבלים בחברה דמוקרטית".

מכתב האישום נגד קם עולה כי בעת ששירתה כפקידה בלשכתו של אלוף פיקוד המרכז לשעבר - גנבה למעלה מ-2,000 מסמכים צה"ליים סודיים. את המסמכים האלה - כולם או לפחות חלקם - מסרה לבלאו.

על דרישות השב"כ לקבל את המסמכים הסודיים, שנגנבו מהצבא ונמסרו לבלאו, אמר עו"ד מוזר: "בכל סיטואציה של הדלפה -שהיא הליך יסודי בעבודת העיתונות ושהיא המרכיב היסודי ביחסי עיתונאי-מקור - יש גוון של גניבת חומר ממקור שאין לו עניין בחשיפת החומר הזה. מה שמשתמע מהדרישה הגורפת של השב"כ לקבל כל חומר סודי שבידיו, זה שעיתונאי צריך להחזיר, ואולי בכלל לא לקחת, חומר חסוי שמגיע לידיו. במילים אחרות שעיתונאי לא ישתמש במכשיר מרכזי בעבודתו, קרי הדלפת מידע. הסכמה לדרישה שכזו שומטת את הקרקע מכל העבודה העיתונאית, ולפיכך היא לא תעלה על הדעת".

הוא התייחס גם לסכנה, כי המסמכים הנמצאים ברשות של בלאו - השוהה כעת בלונדון - יסכנו את בטחון המדינה ולכן עליו לעבירם לשב"כ. "אכן ישנה טענה לפיה יש ברשותו מסמכים נוספים, שהחזקתם בידיו מהווה סכנה למדינת ישראל. אורי בלאו עצמו הסכים שייתכן והשיפוט שלו, שעל-בסיסו הוא החזיר 50 מסמכים, ראוי לבדיקה נוספת. ובשל כך הצענו שגורם אובייקטיבי ומקצועי, שעליו נסכים אנחנו והשב"כ במשותף, יעבור על כל המסמכים שברשות בלאו. והיה וימצא מסמך שהחזקתו בידי בלאו עלולה לסכן את בטחון המדינה - המסמך יושמד לאלתר. אך כל שאר המסמכים יוחזרו לידינו. ההצעה הזו היא פשרה מתבקשת וסבירה בין דאגה לביטחון המדינה מצד אחד, לבין דאגה לאי-פגיעה במתכונת העבודה העיתונאית

ולחופש הביטוי".

"השב"כ עשה תפנית קיצונית"

עו"ד מוזר הסביר כי הצדדים לא הגיעו להסכמה, "כי השב"כ, באופן בלתי הגיוני לחלוטין לדעתי, עשה תפנית קיצונית וחזר בו מהסכמות שהוא עצמו חתום עליהן, והעלה דרישות חדשות ששום עיתונאי בר-דעת לא יכול להסכים להן".

לדבריו, כתב "הארץ" לא הסגיר את המקור שלו. "כשבלאו השיב את 50 המסמכים, הוא לא אמר שהם נמסרו לו על-ידי ענת קם, ובכל מקרה סוכם עם השב"כ שהמסמכים הללו לא יהוו בסיס לחקירה פלילית כנגד אורי בלאו.

אבל כעת בא השב"כ ובמקום להגיע אתנו להסדר נוסף, שיבטיח שבאמת לא יסתובבו אצל בלאו מסמכים שיש בהם לכאורה משום סכנה לבטחון המדינה, הם דורשים כעת שורה של דרישות שאם נסכים להן אנחנו נערער את כל הנורמות שעל-פיהן מתנהלת העבודה העיתונאית ושנוגעות לזיקה שבין כתב ומקורותיו".

עו"ד מוזר הוסיף כי דרישות השב"כ בלתי הגיוניות: "הם דורשים לקבל לידיהם את כל מצבור המסמכים הגדול שהעיתונאי צבר במהלך שנות עבודתו העיתונאית, בלא שום קשר לפרשה הנוכחית. לתת להם גישה שכזו משמעותו לתת להם גישה למקורות שבאמצעותם הוא נחשף לחומרים הללו. שום עיתונאי לא יכול לתת לגורם שלטוני, חשוב ככל שיהיה, גישה חופשית שכזו. לדעתי השב"כ מבקש, באמצעות הפרשה הנוכחית, להגיע למקורות ומדליפים שלא נוגעים לעניין בכלל".