רגע לפני שאתם תובעים את החברה הסלולרית

בימינו, כמעט כל אחד מאיתנו מחזיק במכשיר נייד אחד לפחות של אחת החברות הסלולריות הפועלות בשוק. כולם מסכימים, כי קשה מאוד להסתדר בלי הטלפון הסלולרי, אך בה בעת לא מפסיקים לקטר על השירות, על בעיות הקליטה, על המסלולים היקרים ועל מה לא בעצם?

• עשה זאת בעצמך, או תבע את איקאה ואת אייס?
• שמחת חג הפסח נהרסה - האם ביהמ"ש יפצה?
• "כבוד השופט! לאם הכלה נגרמה עוגמת נפש"
  

לבתי המשפט לתביעות קטנות מגיעות תביעות רבות של לקוחות לא מרוצים, אשר תובעים את הספקיות הסלולריות. אולם, תביעות רבות נדחות. מסתבר, כי לא תמיד הלקוח צודק - לפעמים הלקוח הוא ה"אשם" - לקוחות רבים לא טורחים לקרוא היטב את החוזה לפני שהם חותמים עליו, לא מבצעים פעולות פשוטות והכרחיות (כמו גיבוי) לפני מסירת הטלפון לתיקון, מסרבים לקבל הצעות שמוצעות להם ע"י הספקיות הסלולריות, ותחת כל אלו - מעדיפים לרוץ לביהמ"ש ולתבוע.

אז לפני שאתם רצים לתבוע ומסתכנים בדחיית התביעה ואף בחיוב בהוצאות, קראו על תביעות שנדחו:

הלקוחה לא גיבתה - לא תקבל פיצוי

ביהמ"ש לתביעות קטנות בראשון לציון דחה תביעה שהוגשה נגד סלקום ע"י לקוחה, שטענה כי נגרמו לה נזקים בזמן שמסרה את מכשיר הטלפון הנייד שלה לבדיקה. לטענתה, בזמן הבדיקה בוצע במכשיר שדרוג גרסה שגרם למחיקת הנתונים שנשמרו במכשיר כולל תזכורות, הודעות טקסט ומספרי טלפון. הלקוחה טענה, בין היתר, כי חוותה אובדן כושר עבודה בחודשים שקדמו לאירוע, ותבעה פיצוי של 10,000 שקלים.

השופט שאול מנהיים קבע, כי יש לדחות את התביעה, שכן לא מדובר בנזק מוחשי, שלא נטען ולא הוכח. השופט ציין, כי התובעת עצמה הודתה בדיון כי היא מודעת לצורך לגבות נתונים השמורים במכשיר טלפון נייד מפני שאובדן המכשיר או תקלה מהותית בו יכולים לגרום לאובדן כל הנתונים. כמו-כן, הטופס שנמסר ע"י סלקום לידי כל לקוח בזמן קבלת מכשיר לטיפול טכני מציין בהבלטה את הסכנה לאובדן נתונים ואת הצורך שהלקוח יגבה את הנתונים טרם תחילת התהליך.

השופט הוסיף, כי הוא לא הצליח להבין מה הקשר בין אובדן כושר העבודה שחוותה התובעת בחודשים שקדמו לאירוע לבין היעדר גיבוי. "אם יש קשר כזה הוא פועל בכיוון ההפוך משום שמשמעותו שלא היו במכשיר נתונים חדשים שהצטברו במהלך כחצי שנה שקדמה לאירוע והיו רלבנטיים לעבודתה של התובעת כפי שהיא טוענת בכתב התביעה", כתב השופט.

השופט החליט שלא לחייב את התובעת בהוצאות. (ת"ק 865/09 רובניסקי אורנה זוהר נ' סלקום ישראל בע"מ).

ביהמ"ש: אין הצדקה לביטול העסקה

תביעות לביטול חוזה שנחתם עם הספקיות הסלולריות נפוצות מאוד בבתי המשפט לתביעות קטנות. כך למשל, ביהמ"ש לתביעות קטנות בקרית-גת דן בתביעה של לקוח חברת פלאפון, אשר ביקש כי ביהמ"ש יורה על ביטול החוזה עם החברה.

לטענת התובע, נציגת שירות של פלאפון הציעה לו בשיחה טלפונית לעבור לתוכנית יעילה וחסכונית בתנאים מסוימים. הוא הסכים, ונוצר למעשה חוזה בע"פ. אולם, לאחר מכן התברר כי נציגת השירות טעתה לגבי מה שהבטיחה. בשלב הראשון התובע הועבר למסלול שלא היה בהתאם למובטח, ולאחר שפנה אל פלאפון והטעות התבררה, הוא הועבר למסלול אחר, אך לא ע"פ ההסכמה אליה הגיע עם נציגת השירות בע"פ.

על-כן, התובע פנה שוב לפלאפון, והוצעו לו תנאים טובים למדי, קרובים למה שהוצע לו בע"פ. התובע סירב לקבל את ההצעה, ובסופו של דבר הוצע לו מסלול שהוא טוב אף מההצעה שהוצעה לו בע"פ. זאת, ב-1 ביוני 2008, כ-15 יום לאחר שהוצעה לו ההצעה בע"פ. התובע סירב לקבל הצעה זו וביקש לבטל את העסקה, בשל אובדן האמון בפלאפון. פלאפון לא הסכימה לבטל את העסקה, והמשיכה לחייב את התובע על פי המסלול השגוי.

ביום הדיון, התובע ופלאפון הודיעו לביהמ"ש, כי בעקבות דיון גישור בין הצדדים, פלאפון העבירה את התובע למסלול הטוב יותר, שהיא הציעה בשלב השני, אף שהתובע לא הסכים להישאר לקוח שלה.

התובע, מצידו טען כי הוא איבד את האמון בפלאפון, וחזר על בקשתו לבטל את החוזה איתה, שכן הוא אינו רוצה להמשיך להיות לקוח שלה.

השופט אלון אינפלד דחה את התביעה, וקבע כי פלאפון לא הפרה את החוזה עם התובע הפרה יסודית, אשר נותנת לו זכות ביטול. השופט ציין, כי אומנם חלו טעויות מצד פלאפון, וייתכן שהתובע לא קיבל מענה הולם וראוי באופן מיידי, אך בסופו של דבר החברה הודתה בשגיאותיה ועשתה מאמץ סביר כדי לתקן אותן.

השופט קבע כי אין הצדקה לביטול העסקה, אך החליט שלא לפסוק לחובת התובע הוצאות משפט בהתחשב בכך שנגרמה לו עוגמת נפש. (ת"ק 328/08 יבגני דניאל זלדיץ נ' חברת פלאפון תקשורת בע"מ).

לא הוכיחו גביית תשלום חריג

במקרה אחר, ביהמ"ש לתביעות קטנות בראשון לציון דן בתביעה לפיצוי שהוגשה נגד פרטנר, בטענה כי הפרה את הסכם ההתקשרות עם התובעים.

התובעים טענו, כי במהלך חודש מאי 2008 הם התקשרו עם פרטנר בהסכם לרכישת שני מכשירי טלפון וכן מכשיר קבוע לרכב. לדבריהם, תנאי ההתקשרות כללו ביחס למכשיר אחד תשלום חודשי בשיעור קבוע עבור המכשיר, שירות תיקונים, אחריות מקיפה, מע"מ ועד 1,000 דקות שיחה לחודש, וביחס למכשיר השני תשלום קבוע עבור המכשיר עצמו, שירות תיקונים, מע"מ משלוח מסרונים וכן עד 250 דקות שיחה.

ואולם, עם קבלת החשבונית הראשונה התברר להם לתדהמתם, כי פרטנר גבתה מהם סכום גבוה יותר ממה שהוסכם, ובחודש לאחר מכן בוצעה גבייה ניכרת ביתר. התובעים לא הצליחו להבין את מהות החיוב, ובסוף העדיפו לבטל את ההתקשרות עם פרטנר, ואף שלחו לחברה את המכשירים שהיו ברשותם.

פרטנר טענה מנגד, כי הגבייה בוצעה כדין, וכי התובעים בחרו לעשות דין עצמי והשיבו את המכשירים על אף שלא עומדת להם כל הצדקה לעשות כן.

השופטת הלית סילש דחתה את התביעה, וקבעה כי התובעים לא הוכיחו כי התשלום שנגבה מהם הוא חריג. כך, למשל, התובעים חויבו ב-51 שקלים על סוללה נוספת חלופית. " ספק בעיני אם ניתן לראות תשלום זה "ככלול" במסגרת התקשרות של הצדדים", כתבה השופטת.

יחד עם זאת, השופטת ציינה, כי קיים קושי של ממש בהבנת פירוט החשבוניות של פרטנר, במיוחד כאשר יש בחשבונית התייחסות גם לחיובים וזיכויים קודמים.

השופטת קבעה, כי התובעים לא הוכיחו את תביעתם ביחס לגביית היתר ושיעורה, אך החליטה שלא לחייב אותם בהוצאות. (ת"ק 910/09 רטוביה יצחק נ' רטנר תקשורת בע"מ).

לא קרא את החוזה? בעיה שלו!

מקרה נוסף, בו ביהמ"ש התבקש להורות על ביטול העסקה, נדון בביהמ"ש לתביעות קטנות בכפר סבא, אשר דחה תביעה שהוגשה נגד סלקום.

התובע, זסלב טרכטנברג, אשר עובד בתעשייה האווירית ולקוח של סלקום, קנה ב-5 ביולי 2007 שלושה מכשירי טלפון ניידים מסוג 250E תוצרת סמסונג עבור אימו וילדיו. כל מכשיר עלה 932 שקלים. התובע טען כי הוטעה ע"י סלקום, ולכן ביקש כי ביהמ"ש יורה על ביטול העסקה.

לדבריו, כאשר התעניין ברכישת המכשירים ביקש לוודא עם נציג המכירות שהוא לא כבול לתקופת זמן מוגדרת, ומכיוון שהמכשירים שרכש אינם נמנים עם "הדור השלישי", הוא יחויב רק בתשלום מינימלי של 9.32 שקלים לחודש. התובע ביקש כי החשבונות ישלחו לתיבת הדוא"ל שלו, ואכן כך היה.

במהלך הדיון, התובע הסביר כי מכיון ששכח את סיסמת הכניסה לתיבת הדואר שלו, הוא לא הבחין בחיוב חדשי בסך 25 שקלים עבור כל מכשיר שקנה. לאחר 6 חדשים, כאשר ראה, כי הוא מחויב בסכומים נכבדים באמצעות כרטיס האשראי שלו , פנה התובע לסלקום, והוסבר לו כי מקור החיוב נובע מההסכם בינו לבין החברה.

התובע התרעם על כך, וחשב, כי סלקום סרבה לבטל את החוזה איתו, על אף שביקש לעשות כן, והחליט לפנות למשרד התקשורת, הרשות להגנת הצרכן, "אמון הציבור" ולתכנית רדיו בעריכת גבי גזית. כל הגורמים סברו, כי אין מקום להתערבותם.

השופט דוד גדול דחה את התביעה, וקבע כי אין ביסוס לטענת התובע כי הוטעה לחשוב שפרט לתשלום המינימלי לא יחויב בתשלום כלשהו. כמו-כן, התובע לא קרא את החוזה עם סלקום והעובדה כי שכח את הסיסמא לתיבת הדוא"ל שלו אינה מעניינה של סלקום.

השופט הגיע למסקנה, כי התובע רוצה לבטל את העסקה החוזה בשל אי כדאיות, עילה שלא מוכרת בדין המאפשרת בטול חוזה.

השופט החליט שלא לחייב את התובע בהוצאות. (ת"ק 950/09 זסלב טרכטנברג נ' חב' סלקום ישראל בע"מ).

תבע בצורה שרירותית

תביעות נגד החברות הסלולריות מוגשות לא רק בשל תקלות במכשיר הסלולרי, מחיקת זכרונות, מסלול לא משתלם וכו'. משהתרחבו השירותים שהחברות הסלולריות מספקות, הן חשופות לתביעות גם בנוגע ליתר השירותים שהן מספקות, כגון: גלישה באינטרנט.

אדם בשל וילהלם קליין קנה מפרטנר מודם כדי לגלוש באינטרנט, אך כבר למחרת לא הצליח לגלוש. קליין פנה לחברת פרטנר והועבר למחלקה מיוחדת שמטפלת בנושא הקליטה. נאמר לו, שרמת הקליטה במושב בו הוא גר מאוד נמוכה, אבל נציגי השירות הבטיחו להעביר את הפנייה הלאה כדי לשפר את הקליטה.

קליין פנה שוב אל נציגי פרטנר, ניהל איתם מספר שיחות, ומשלא הצליח לגלוש באינטרנט בשל בעיות קליטה, ביקש מנציגי פרטנר לקחת חזרה את המודם. אולם, נציגי פרטנר אמרו לו שמכיון שעברו כבר 14 ימים, אין אפשרות להחזיר את המודם. בעקבות כך, החליט קליין להגיש תביעה לביהמ"ש לתביעות קטנות ברחובות ולתבוע פיצוי של 5,000 שקלים.

פרטנר טענה, כי יש לדחות את התביעה וכי התובע עשה שימוש במודם עד יום הגשת כתב ההגנה.

עוד טענה פרטנר, כי היא הסבירה לקליין, כי היא תבצע בדיקה של רמת הקליטה באזור מגוריו ותנסה למקסם את רמת הקליטה. בנוסף, היא העניקה לו, כמחווה של רצון טוב, הטבה לפיה התובע יקבל זיכוי בסך 80 שקלים בשל חבילת הגלישה למשך 3 חודשים.

השופט גדעון ברק דחה את התביעה, וקבע כי קליין תבע בצורה שרירותית, ולא נתן פירוט או הסבר כלשהו לסכום המוגזם אותו ביקש. כמו-כן, קליין לא הוכיח כי היו באזור מגוריו קשיי קליטה, וכי הם קשורים דווקא לטיב המודם ולא לגורם אחר.

השופט הוסיף, כי קליין ביקש מפרטנר לבטל את העסקה. במקרה כזה, היה על פרטנר להשיב לתובע את עלות המודם, אך התובע אף לא טרח לציין כמה המודם עלה לו. עיון בכתב ההגנה, ציין השופט, מעלה כי עלות המודם 684 שקלים. "ולכן", תמה השופט, " אם הייתה מתבטלת העסקה היה מקבל התובע חזרה את הסך של 684 שקל תחת החזרת המודם ולכן מדוע באה תביעה על סכום כה גבוה בסך 5,000 שקל ?"

השופט החליט לדחות את התביעה, כאמור, אך לא חייב את התובע בהוצאות.

סיכום

ההחלטה אם להגיש תביעה בשל עוול שנעשה לנו, היא שלנו בלבד. כל אחד שוקל את השיקולים שלו, ומחליט האם לקחת את הסיכון או לא. מובן שיש תביעות מוצדקות נגד החברות הסלולריות, ובמקרים המתאימים בתי המשפט פוסקים פיצויים הולמים יותר או פחות כנגד החברות שהתנהלו בצורה לא תקינה כלפי לקוחותיהן.

עם זאת, כפי שראינו, ישנם לקוחות שממהרים להתלונן על כל פרט ופרט מבלי לפשפש בכליהם ולבדוק האם קראו את החוזה לעומק, האם דאגו לגיבוי והאם פעלו בהתאם להוראות החברה. לקוחות כאלה, אשר תובעים בביהמ"ש ומפסידים, צריכים לדעת כי הם גם עלולים להיות מחויבים בהוצאות. לפעמים, לפנים משורת הדין, ביהמ"ש מחליט שלא לחייב את התובע שהפסיד בהוצאות, אך במקרה שאין הדבר כך, ההוצאות עלולות להיות מכבידות ולא נעימות.

עו"ד אורנית אבני-גורטלר , עוסקת בכתיבה ועריכה משפטית.

יובהר, כי המידע המוצג בכתבה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברת אינה נושאת באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.