תביעה ייצוגית נגד לאומי: סייע לתרמית בחפציבה
יוסף חי אלמסי, שתובע בהיקף 209 מיליון שקל, טוען כי בנק לאומי העניק לבועז יונה הלוואות פרטיות שהועברו לחשבון חפציבה בסמוך לסוף כל רבעון והושבו תוך ימים אחדים, במטרה להסתיר את מצבה האמיתי של החברה
מחזיק אג"ח של חברת חפציבה במועד קריסתה , הגיש לבית המשפט המחוזי בפתח תקווה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בהיקף 209 מיליון שקל נגד בנק לאומי.
התובע, יוסף חי אלמסי מירושלים, טוען בתביעתו כי "בנק לאומי עשה יד אחת עם בועז יונה, במטרה לסייע לו להטעות את ציבור מחזיקי האג"ח של חפציבה חופים שהנפיקה לציבור אג"ח בהיקף 197 מיליון שקל".
לפי טענת התובע, במטרה להסתיר את העובדה שיונה שהיה המנכ"ל והבעלים של חפציבה הפך אותה ל"בנק פרטי" ומשך מקופתה עשרות מיליוני שקלים, בסמוך לסוף כל רבעון העמיד בנק לאומי הלוואות קצרות טווח לטובת יונה, וכדי שלא יידרש לדווח על כך הועמדו ההלוואות בחשבון פרטי של יונה או חברה בשליטתו. כספים אלו, נטען, הועברו לחשבונה של חפציבה בבנק לאומי בסמוך לסוף כל רבעון, ו"כיסו לרגע" את משיכותיו של בועז יונה מחפציבה כדי שלא יהיה להן זכר בדו"חות הכספיים.
המהלך, נטען, חזר על עצמו רבעון אחר רבעון מספר פעמים כש"הבור" אליו יונה הכניס את חפציבה הולך ומעמיק. העברת הכספים וההסתרה נעשה כולה בתוך בנק לאומי, בין שלל חשבונותיו של יונה עליהם חולש הבנק ובידיעת ועדות האשראי, כך לפי התביעה.
אלמסי החזיק 50 אלף אגרות חוב מסדרה א' של חפציבה חופים, שנרכשו בעבורו על ידי מנהל תיקים מוסמך. לטענתו בחינת המסמכים גילתה כי ב-25 בדצמבר 2006, 6 ימים לפני תום הרבעון האחרון של 2006, נלקחה ע"י חברה פרטית בבעלות בועז יונה, ב.ו.י אחזקות בע"מ, הלוואה בסך 30 מיליון שקל. הכספים הועברו לחשבון אותה חברה ומשם באופן מיידי לחשבונה של חפציבה בבנק לאומי. שבועיים אח"כ ב-7 בינואר 2007 הושבו כספי ההלוואה מחשבונה של חפציבה לחשבונה של חברת ב.ו.י אחזקות, ובו במקום נפרעה ההלוואה והושבה לבנק, ובסה"כ 13 ימים לאחר שנלקחה.
מקרה נוסף התרחש ב-29 במרס 2007, אז נשלחה הלוואה ע"י אותה חברה בסך 46 מיליון שקל. הכסף הועבר מיידית מחשבון ב.ו.י לחשבון חפציבה, והכספים נמשכו משם ב-5 באפריל 2007 והלוואה נפרעה במלואה והושבה לבנק, ובסה"כ 7 ימים לאחר שנלקחה.
בתום הרבעון הבא, נטען כי הדפוס חזר על עצמו: בנק לאומי העביר לחברת ב.ו.י אחזקות אשראי קצר מועד לתקופה של 4 ימים בסך 48 מיליון שקל. הכסף הועבר לחשבון חפציבה חופים, וב-3 ביולי 2007 הושבו כספי ההלוואה לב.ו.י ומשם חזרה לבנק.
לפי הנטען לבד מהגדלה מלאכותית ודרמטית בנתוני יתרות המזומן בקופתה של חפציבה במועדי הדיווח הרבעוניים, הסתירו תמרונים כספיים מלאכותיים אלה מעיני ציבור המשקיעים הלכה למעשה כי חפציבה הפכה למעין בנק פרטי למימון עסקאותיו או חובותיו של בועז יונה, כשמקופת החברה מוזרמים לידיו עשרות מיליוני שקלים.
על פי התביעה, עיון בדו"חותיה הכספיים של חפציבה מעלה כי כתוצאה מהזרמת הכספים ע"י בנק לאומי, הוצגו לציבור בדו"חותיה הכספיים של חפציבה מצגי שווא רגעיים מטעים במכוון בנוגע למצבה: כך דיווחה חפציבה כי נכון לדצמבר 2006 בקופתה מזומנים ושווי מזומנים בסך 31 מיליון שקל, כשהלכה למעשה היתרה בקופתה ימים אחדים קודם לכן ומיד לאחר מכן עמדה על 4 מיליון שקל בלבד, בעוד היתר "הולווה" ליונה.
במרץ 2007, נטען, דיווחה חפציבה כי בקופתה 47 מיליון שקל, כשהלכה למעשה עמדה היתרה לפני ואחרי על 1.4 מיליון שקל בלבד, ולא היה ביטוי בדו"ח לחובות של יונה שהסתכמו ב-46 מיליון שקל.
בסוף יוני 2007 נטען כי התבצע התמרון השלישי, והוזרמו לקופתה של חפציבה 48 מיליון שקל. דו"חות הרבעון השני מעולם לא פורסמו היות וחפציבה קרסה ב-2 באוגוסט 2007.
לפי הנטען בתביעה, התנהלות בנק לאומי "היתה גורם בלעדיו אין בביצוע התמרונים הכספיים המלאכותיים". לטענתו, לא היתה רשלנית גרידא ואפילו לא עצימת עיניים סדרתית מצד הבנק, אלא "מדובר בהתנהלות מודעת של הבנק. ככל הנראה לפחות אחד האינטרסים של הבנק נבע מהבנתו שאם יתגלה כי בקופתה של חפציבה קיים גירעון של עשרות מיליוני שקלים, מאחר שאלו הוזרמו באופן תמוה לבועז יונה או מטעמו, צפויה היתה חפציבה להתמוטט. הבנק בחר להעדיף את טובתו שלו ואת טובתו של בועז יונה על פני טובת המשקיעים באג"ח של חפציבה".
בנק לאומי מסר בתגובה: "אנו דוחים מכל וכל את כל והטענות כאילו פעלנו שלא כשורה בהקשר זה, ואת עמדתנו המסודרת נמסור בבית המשפט".
בהכנת הידיעה השתתפו ענת רואה ותומר זלצר
לפנייה לכתב/ת 
