שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    כשהילד ברוגז - האבא מפסיק לשלם לו מזונות?
    ההורים התגרשו והילד מסרב לדבר עם אביו? הדין העברי קובע שהילד לא מקיים את מצוות כיבוד הורים ועלול להיחשב כ"ילד מורד", שאינו זכאי למזונות. מה עמדת בית המשפט בעניין? תלוי עד כמה השנאה יוקדת ועד כמה בוגר הילד

    מיד לאחר שדני התוודה בפני דנה על הקשר הרומנטי שהוא מנהל מזה שנים, הוא עזב את הבית. למרות שדנה הייתה שבורה לחלוטין, היא הסכימה די מהר להגיע להסדרי ראיה קבועים, ואביב (9) ואלה (11.5) החלו להגיע לביקורים שבועיים בדירתו של אביהם.

     

    אולם, מאחר ולדנה היה קשה להתרומם, היא התנחמה בחזרה אינסופית על הסיפור הנוראי, באוזני מי שרק רוצה לשמוע. כך נוצר מצב, שלמרות גילם הצעיר, אביב ואלה שוב ושוב נחשפו לסיפורי זוועות על אביהם ה"סוטה", "השקרן" ו"הבהמה". דנה גם הסבירה להם שהם חייבים להיזהר ממנו, כי אם הם יהיו פעם בצרה, הוא יפנה להם את גבו, בדיוק כפי שעשה לה.

     

    למרות שדני ניסה מצידו לטפח את הקשר עם הילדים, הרעל חילחל וחילחל, והקשר בינו לבין הילדים הלך והתדרדר: הם הפסיקו להגיע למפגשים, סירבו לקבל ממנו שיחות טלפון ומכתבים, והגיבו במילים מכוערות להודעות ה-SMS שלו.

     

    לאחר שנת ניסיון שנחלה כשלון חרוץ, החליט דני הפגוע והדואב לפנות לבית המשפט, ולבקש כי יבוטל חיובו לשלם מזונות לילדיו המתנכרים. דני מאמין שהאקט הקיצוני הזה, הוא שישיב אותם לזרועותיו. האמנם?

     

    כבד את אביך ואת אמך

    את המצווה "כבד את אביך ואת אמך", קיבלנו במעמד הר סיני, אך גם בישראל של שנת 2010 אנו מחוייבים לקיים אותה. הדין העברי קובע כי ילד לאב יהודי, המסרב לפגוש אותו, הוא ילד שאינו מקיים את מצוות כיבוד הורים ולפיכך ייתכן שיוכרז כ"ילד מורד".

     

    בהתאם, טוען דני, שמאחר ואביב ואלה מסרבים בכל תוקף להיפגש עמו, הם למעשה אינם מכבדים את רצונו לראות אותם ולשהות בחברתם, ולכן יש להכריז עליהם כעל "ילדים מורדים".

     

    ילד "מורד"

    המשמעות של הכרזה על ילד כ"מורד" היא, שניתן לבטל או לצמצם את מזונותיו (מזונות הילד שאביו משלם לו). האם אביב ואלה צפויים אם כך לאבד את מזונותיהם?

     

    השאלה מורכבת, ולהלן נדון בתשובה לה. ראשית אבהיר, שקיימות 2 ערכאות בהן יכולה לעלות שאלה זו לדיון: הראשונה זו הערכאה הרבנית: שם, שלילת מזונות מילד סרבן אינה מחזה נדיר.

     

    השנייה היא הערכאה האזרחית, ומאחר שהדיון במזונות ילדים מתבצע בדרך כלל בבית המשפט לענייני משפחה, נתמקד בדין הנוהג שם.

     

    למזלם של אביב ואלה, בבית המשפט למשפחה לא שוללים בקלות מזונות מילד. גם כשהילד מסרב לראות את האב, לא בטוח שיכריזו עליו כ"מורד", ועוד יותר לא בטוח, שמזונותיו ישללו. בכל מקרה, ההחלטה תתקבל רק לאחר שייבחנו כל נסיבות המקרה, בזהירות ובריסון, ולפי אמות המידה הבאות:

     

    1. האם ביטול המזונות יוביל לחידוש הקשר?

    דני חושב שאם יפסיק לשלם, דנה תשכנע את הילדים לדבר איתו, או שהם עצמם יבואו אליו כשיצטרכו כסף. ואולם, בעניין זה נקבע זה מכבר, שסביר להניח דווקא שילד כועס, יכעס עוד יותר אם אביו יפסיק לשלם לו מזונות.

     

    מעבר לכך נקבע, ש"יחס סלחני וסבלני מצד האב", יכול להביא, ברבות הימים, לחידוש הקשר. בנוסף, בית המשפט בודק האם יש סיכוי שהקשר בין האב לילדיו יחודש. אם קיים סיכוי שכזה, לא יפגעו במזונות, כדי לא לסתום את הגולל על אפשרות חידוש הקשר.

     

    2. מדוע הילד מורד?

    רק כאשר הילד הוא האשם בניתוק הקשר, ניתן להכריז עליו כמורד. לפיכך קיימת משמעות רבה לשאלה: מדוע הילד לא מוכן לדבר עם אביו?

     

    במקרים שמתגלה שהסיבה מוצדקת והאב אשם: אב מכה חלילה, מתעלל רגשית או אפילו אב שניתק קשר מילדיו במשך שנים ועתה חזר לחייהם – הילד לא יוכרז כמורד, שכן לא ראוי להעניש אותו על תגובתו למעשי האב.

     

    אך אם האב יצליח להוכיח שהוא באמת ובתמים שקד על הקשר ושאין בו כל אשם בניתוק, יבדקו מדוע הילדים בכל זאת מתנכרים לו. הבחינה תהיה בהתאם לגיל הילד ולבגרותו הרגשית:

     

    - כשהילד רך בשנים, בכל מקרה אי אפשר לקבוע שהאשם בניתוק הוא שלו. הילד גם אינו מבין את משמעות התנהגותו הסרבנית, ולכן אין לפגוע במזונותיו.

     

    - לעומת זאת, כשעסקינן בילד בוגר, שכבר יכול לקבל החלטות עצמאית ושניתן לצפות ממנו שיבין את משמעות התנהגותו המעליבה והמשפילה כלפי האב, יתכן ויישללו מזונותיו - מכיוון שהוא צריך היה להבין שלהתנהגותו יש השלכה כלכלית.

     

    בהתאם לכך, ילדה בת 17 שסירבה לשמוע מאביה במשך 3 שנים, לא הסכימה ללכת לטיפול משותף, דיברה עליו בזלזול ובשנאה יוקדת, ודחתה את מתנותיו - נפסק כי התנהגותה סרבנית ומזונותיה בוטלו.

     

    לסיכום, רק סירוב עיקש ובוגר, ללא סיבה מוצדקת, תוך שימוש בביטויים "בולטים, גסים ועולבים" כנגד האב - יכול להיחשב מרדנות.

     

    3. "גרושתי מסיתה אותם נגדי"

    כשהאם היא שמנעה את הקשר בין הילדים לאב, הילדים בדרך כלל לא יוכרזו כאשמים ולא ישללו מזונותיהם, מאחר שלא בהם האשם.

     

    כך למשל, זוג הורים נפרד סמוך ללידת בנם וסיכם על הסדרי ראיה ומזונות לילד. אולם בפועל, האם הכשילה את הקשר בין הילד לאביו  - היא עקבה אחר המפגשים באמצעות חוקר פרטי, סימנה את החיתולים עימם הלך הילד לאביו, והביאה למצב שהילד התנהג בהיסטריה בנוכחות האב.

     

    בסופו של דבר נאלץ פקיד הסעד להרים ידיים והודיע, לאחר שנים, שה"ילד קורס ומתפורר נפשית". מומחים נוספים גם הם קבעו שהילד, שלא הצליח לעמוד בקונפליקט הנאמנויות הקשה, נאלץ להפוך את אחד מהוריו למלאך ואת האחר למפלצת, וזו התוצאה.

     

    כשהבן היה בן 9, החליט האב המיואש לדרוש כי יכריזו על בנו כמורד. בית המשפט השתכנע שהאם הביאה למצב זה ואף פסק כי ניתן להזדהות עם כאבו של האב. למרות זאת נקבע, שטובת הילד היא העיקרית ושאין לפגוע בו כלכלית באמצעות הפסקת התשלומים. לפיכך, ולמרות שהאם נישאה בשנית ומצבה הכלכלי השתפר - תביעת האב נדחתה, והשופטת שלחה אותם להמשיך ולנסות לתקשר ביניהם.

     

    כפי שניתן לראות, בית המשפט רואה את טובת הילד בעיקר, וכל עוד אין בילד עצמו אשם אמיתי עצמאי ובוגר, לא ישללו מזונותיו.

     

    4. צמצום המזונות ולא ביטולם המוחלט

    גם במקרים היותר נדירים, בהם נקבע שהילד מורד, הנטייה תהיה קודם כל לצמצם את המזונות ולא לבטלם לגמרי. במקרה אחד הפחית בית משפט את מזונות הילד למחצית, במקום לבטלם, ובכך הזהיר את הצדדים כי עליהם לתקן את דרכם.

     

    במקרה אחר, בו ילדים בני 15-14 סירבו לכל קשר עם האב, נמנעו מכל טיפול שמטרתו חידוש הקשר, העליבו אותו והשפילו אותו - נקבע שהמזונות לא ישללו אלא יופחתו, כך שהאב ישלם להם רק את הצרכים ההכרחיים שלהם (דהיינו לא יממן עבורם כל הוצאה שנחשבת כמותרות).

     

    שיקול נוסף בעניין הפחתת מזונות הוא, שחל איסור להביא ילד לחרפת רעב. לפיכך, כשצד מבקש לבטל מזונות ילדיו, עליו להוכיח לבית המשפט, באופן מעמיק ויסודי, שהמשפחה כולה תוכל לשרוד כלכלית גם לאחר הביטול או ההפחתה.

     

    כשהאב מסרב לראות את הילד

    עד עתה דנו במצבים בהם הילד אינו מעוניין לראות את האב ובסנקציה הכלכלית שחלה על הילד בגין כך. אך מה קורה במצבים בהם הסירוב לקשר בא דווקא מצד ההורה?

     

    בימים אלו הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק מעניינת, בה מציע ח"כ אורי אורבך (הבית היהודי) לחייב את שני ההורים לקיים את הסדרי הראייה כנדרש, וזאת לטובת הילדים.

     

    כשאחד ההורים יפר את הסדרי הראייה ויגרום להורה השני (המשמורן) נזק כתוצאה מכך ששיבש את ההסדר וגרם לו להוציא הוצאות כספיות - ההורה המפר ייצטרך לשאת בנזק. כך למשל במקרה בו ההורה המשמורן יצטרך להפסיד שעות, מאחר וההורה השני לא לקח את הילדים כמוסכם.

     

    כמו כן, הפרות חוזרות ונישנות יחייבו את ההורה המפר בתשלום פיצויים. מטרת ההצעה היא לוודא, שגם לאחר שהתגרשו - שני ההורים ימשיכו לשמש כהורים בפועל עבור הילדים, וכל האחריות לא תיפול על ההורה המשמורן בלבד, שכיום תלוי בהורה השני: שיגיע בזמן למפגשים, שלא יאכזב את הילדים וכיו"ב.

     

    הורים פרודים – שימו לב

    במקרים שונים שהובאו לפני בתי המשפט, בהם אחד ההורים האשים את הילד ב"מרידה" - בית המשפט האשים את שני ההורים עצמם, כיחידה אחת, במצב שנוצר. הפסיקות השונות קוראות לאחריות הורית משותפת, ולמיזעור הנזקים הנפשיים שנגרמים לילדים כתוצאה ממלחמות ההורים.

     

    לפני סיום, קבלו 2 משפטים מהסוג שגורם לחשוב:

     

    - "אין לשכוח שהילד לא הרס את בית ההורים אלא הם שעשו זאת, ואל להם לכן להתפלא אם הנזק הוא בעל השלכות על גישתו של הקטין שגדל באווירה בלתי נורמלית".

     

    - "ההורים מנהלים מלחמותיהם, במידה לא מעטה, על גב הילדים, ומעדיפים הישגים במלחמה ההדדית על שלוותם הנפשית של הילדים".

     

     

     

    ***דריה כנף היא עורכת דין בתחום המסחרי והחוזים. יובהר כי האמור במדור אינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני ומקצועי, לא נועד להחליפו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם, באשר כל מקרה ונסיבותיו. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד.

     

    למאגר פסקי-הדין המלא

     

    למאגר פסקי הדין ודיני העבודה המלא


    פורסם לראשונה 14/05/2010 09:14

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים