האיש שלנו בקאן: "זה חלום רטוב"

לפני 42 שנה, כשז'אן לוק גודאר ופרנסואה טריפו הגו במשותף פלטפורמה חדשה לחשיפת קולנוע צעיר ובועט שתיערך במקביל לפסטיבל הסרטים היוקרתי בקאן, אבישי סיון לא היה אפילו תחילתו של קונספט בהתגבשות. היום (ב') חושף הבמאי הישראלי הצעיר, שחותמת המייל שלו נושאת את שמו של גודאר, פיצ'ר ראשון באותה מסגרת, "שבועיים של במאים".

לסרטו קוראים "המשוטט" ובמרכזו בחור חרדי, בן יחיד של חוזרים בשאלה, שסובל מבעיית פוריות ומאמין שמדובר בקללה שרובצת עליו בשל עברם החילוני של הוריו. מתוך מצוקה הוא יוצא למסע שוטטות ברחובות במטרה לגלות יותר על פרקים נסתרים בחייו אביו.

"גם אני, כמו גיבור הסרט, משוטט כבר שנים", אומר סיון. "בכל הסרטים הקצרים שלי וגם בעבודות הפלסטיות שאני יוצר ובצילומי הפולרויד, יש נגע מטורף של שוטטות. יש משהו זמני בליקוט דימויים על הדרך. זה מאוד מלהיב אותי, אולי בגלל הבהובי האותנטיות. אדם יוצא מהתלם, הולך לשום מקום ונפגש באקראי, מה יותר מלהיב מזה?"

לתפקידים הראשיים בסרט ליהק סיון שחקנים שאינם מקצועיים, בעוד ששחקנים בעלי שם לוהקו לתפקידי המשנה. זו אינה האמירה החתרנית היחידה בהפקה שצולמה במצלמת 35 מ"מ למרות התקציב המגוחך של 65 אלף דולר. את "המשוטט", עמרי פירר, בחור בן 17 ללא כל ניסיון משחק קודם, הוא הכיר בפייסבוק. אביו החוזר בתשובה בסרט הוא הבמאי הפלסטיני עלי נאסר, שאת פניו ראה סיון לראשונה בגלישה מקרית באינטרנט.

"המשוטט". מה יותר ממלהיב מהליכה לשום מקום? (צילומים: מיכל לוי)

לא, הבחירה בנאסר אינה קשורה לדבריו באפיל הסקסי של פלסטיני שמגלם יהודי דתי. "הגימיק של ערבי שמשחק דוס היה בתחתית רשימת החשיבות בליהוק", אומר סיון. "זה באמת לא עניין אותי. עשינו אלף אודישנים עד שמצאתי אותו במקרה באינטרנט. לא הייתי צריך אודישן בשביל לדעת שזה הוא. החיבור היה מיידי. יש לו נשמה של קולנוען: הרבה אנשים סתם מחזיקים מצלמה, לו יש הרבה כבוד למקצוע ולמסורת של הקולנוע. לא אכפת לו להתכלב, העיקר לעשות סרטים. מה יותר טהור מזה? גם לתפקיד הוא בא נקי וזה הכוח בשחקנים שהם Non-Actors, הם חפים ממניירות".

זה סיכון, להניח על כתפיים של שחקנים לא מקצועיים תפקיד ראשי.

"עשיתי את זה לא מעט בסרטים קצרים שביימתי. שיטת העבודה שלי מבחינה סגנונית מזכירה את רוברט ברסון, יש משהו מאוד טכני בבימוי שמפרק את הפעולות בסצנה. בגלל זה אני אוהב לעבוד עם שחקנים שמוכנים להתנסות. עם עלי זה היה מושלם.

מתוך הסרט. לא בשביל הגימיק

"מובן שצריך היה ללמד אותו את התפילות היהודיות ולדייק את העברית, אבל בנינו ביחד את הדמות והעולם שלה. מעבר לזה למי אכפת אם הוא ערבי, ארמני, צ'רקסי או יהודי? הפוליטיקה הזו גם אם שייטה איפשהו ברקע, לא עניינה אותי. אני לא מחפש מה שנכון, אלא מה שמעניין".

"מודה. למען האמת, לנו היה ברור שנגיע לפסטיבל חשוב. זה היה מוכרח לצאת מעולה. הסרט הזה התחיל בכלל כרצף תודעה של הגיבור בקריינות עם פרגמנטים של דימויים שמלווה בשתיקות. בכל הגלגולים, גם כשהלקטורים בקרן דחו את התסריט, ידענו שהגרעין הסיפורי שלנו חזק. זה ארט-האוס".

שיעור בהתנדבות

חבורת השמות שמרכיבה את הפרויקט הקולנועי ההתנדבותי הזה של סיון כוללת בין היתר את העורכת נילי פלר שחתומה על "ואלס עם באשיר" והצלם, שי גולדמן, שחתום על סרטים מצליחים כמו "ביקור התזמורת" ו"הכל מתחיל בים". "ההתגייסות היתה די מדהימה, אנשים שעובדים מהלב ומתוך אמונה בחומר גם כשדלת אחרי דלת נסגרה בפנינו", אומר סיון.