השבוע בכנסת: החמץ שלא יחמיץ את הפסח הבא
פסח אמנם רק עבר, אך יש מי שכבר מתכונן לפסח הבא. חברי הכנסת אריה ביבי ורוברט טיבייב (קדימה) פתחו בהליכי חקיקה שיחזקו את האישור שניתן לפני שנתיים למכור חמץ במקומות סגורים. מטרתם: העברת החוק לפני שהחרדים יתעוררו וינסו להתנגד לו בכל המרץ. וגם: על השרים שמעדיפים לעשות יחסי ציבור מאשר לקדם את הרפורמה בגז הבישול
הפסח מאחורינו, ובשבוע הבא מסתיימת גם ספירת העומר. מה פתאום מיהרו בכנסת בראשית השבוע להציע חוק בעניין מכירת החמץ בפסח, ועוד ביוזמת ח"כים חילוניים?
אריה ביבי ורוברט טיבייב (קדימה) לא מרגישים שאיחרו את הרכבת ואינם דומים למוכרי אתרוגים אחרי סוכות. פסח איננו אירוע חד-פעמי, ואין חכם כבעל ניסיון הרואה את הנולד. מטרתם להקדים רפואה למכה, ולנטרל את מה שהסיעות החרדיות ניסו, ללא הצלחה, לקראת הפסח האחרון ועלולות לשוב ולהנחית את המכה לפני הפסח הבא.
החרדים ניסו לחסל את הנורמה החוקית החדשה של מכירת החמץ במקומות סגורים, אותה התיר בית המשפט לפני שנתיים. פסק הדין התבסס על החוק האוסר את מכירת החמץ בפומבי, ופירש אותו כי האיסור חל רק על המכירה בראש חוצות. לפיכך קבע כי האיסור לא תקף במסעדות ובחנויות.
החרדים הציעו תיקון קל בחוק - מחיקת המילה "בפומבי". יוזמתם לא התממשה בגלל שנזכרו ברגע האחרון והיה מאוחר לפתוח במאבק שיקלקל את החג. הפסיקה פרצה כל גדר, והפכה סופית את חוק החמץ לאות מתה. הצעת ביבי וטיבייב שואפת לחזק את ההיתר למכירת החמץ במקומות סגורים דרך חוק הגנת הצרכן, בתוספת התנאי שבעל העסק יתריע על המכירה בכניסה בשלט מאיר עיניים. ראו הוזהרתם.
ההצעה מתבססת על חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שבא להגן על זכות האדם בישראל לחופש דת. "חוק החמץ הקיים פוגע בחופש העיסוק ובמרקם החיים העדין שבין חילונים לדתיים", קובעים הח"כים. "מטרתנו בסך הכל למנוע הטעייה והכשלה של שומרי הכשרות אם ייקלעו בהיסח דעת לבתי עסק שמוכרים חמץ במזון או במשקאות".
הצעת החוק מאזנת בעיניהם את הפגיעה הגורפת בחופש העיסוק שבחוק החמץ ומחלישה את סממן הכפייה הדתית. "אין בה שינוי לרעה במצבם של אלה שאינם מקיימים את מצוות הפסח. יש בה פתרון הוגן, פשוט ובעלות נמוכה שנועד להסיר מכשול מפני עיוור".
מדוע בחרו השניים לשפר את המצב דווקא דרך החוק להגנת הצרכן? אם היו מנסים לתקן אותו ישירות דרך חוק החמץ או דרך חוק ההונאה בכשרות, היו מושכים מיד אש ונכנסים עם הראש בקיר. "דרך חוק הגנת הצרכן מדובר בחובת הגילוי הנאות לצרכן על מכירת החמץ. אין בו קביעה של נורמה משפטית המשנה את אורח החיים של מישהו", הם מסבירים.
גם עיתוי הגשת החוק, בין פסח לשבועות, אינו מקרי. פסח הבא אמנם נראה רחוק - אבל רק בלוח השנה. להצעת חוק פרטית לוח זמנים ודרך חתחתים ממושכים ועתירי מכשולים. בגלל פגרת הקיץ המתקרבת של הכנסת, החקיקה המעשית לא יכולה להתחיל לפני כנס החורף. לעמדת הממשלה תפקיד גורלי והיא טרם נודעה.
נדרש אפוא זמן לגייס תמיכה ציבורית ופוליטית. החרדים הרי לא ישבו הפעם בחיבוק ידיים. אם המחוקקים לא ימהרו, עסקת החמץ שהם מציעים עלולה להחמיץ את מטרתה.
גז צחוק
מאמצי החקיקה הממשלתיים לפתוח את שוק הגז לבישול לתחרות מתנהלים יותר מעשור ב"פול גז בניוטרל". הכוונות הטובות כמו הגז – מתנדפות ונעלמות באוויר. גם הריח הרע נמוג מהר. החומה של חברות הגז הגדולות חזקה מכל ממשלה. במשווקי הגז הקטנים נוהגים כמו בעניים בפתח. הם יוצאים בידיים ריקות בבואם לבקש סעד מהמחוקקים.
כשל השוק הזה משווע מזמן להתערבות הממונה על ההגבלים העסקיים. אבל גם הממונה הנוכחית גוררת רגלים. באיחור של שנים היא מריצה הצעת חוק שתסמיך את הרשות לנטרל בהליך מהיר השתלטות של קומץ תאגידים על ענף עסקי הפוגעת בתחרות. יוזמתה מתגלגלת בין משרדי הממשלה יותר משנה - ולא בוערת לאיש.
בימים האחרונים חגגו הדוברים של משרדי האוצר והתשתיות בהודעה משותפת שבישרה על המאמץ המשותף של השרים לפרוץ את המבוי הסתום של שוק הגז. השתמע ממנה שהם מכשירים את הקרקע לחקיקה תחרותית חדשה ותקיפה שתוזיל את מחירי הגז. כיצד? השרים חתמו על צו המחייב את משווקי הגז לחשוף את הנתונים הכספיים של עסקיהם.
"המידע יאפשר בחינה של רמת המחירים ורמת הרווחיות של החברות. הצו נחתם בהמלצת ועדת המחירים המשותפת למשרדי האוצר והתשתיות", מבשרת ההודעה. "נעשה הכל להגביר את השקיפות וזרימת המידע", הודיע השר שטייניץ. "למחירי גז הבישול השפעה משמעותית על ההוצאה הפרטית בעיקר של השכבות החלשות", הוסיף השר לנדאו.
הם מתפרצים לדלת פתוחה, אחרי שקודמיהם הרחיקו לכת מעבר לאיסוף הנתונים ונכשלו. הודעת הדוברים רומזת על קצה הקרחון של האמת המרה. "בשנים 2007/8 גובשה בחוק רפורמה לשיפור התחרות בשוק הגז. בבחינה שנערכה לאחר כשנה נמצא כי לא חל שינוי בריכוזיות הקיימת בשוק. 4 החברות הגדולות עדין שולטות ב-90% ממכירות הגז".
לרפורמה קדמה עבודת נמלים שקטה של איסוף נתונים, הם קיימים בתיקי המשרדים. לא צריך נתונים חדשים. הכישלון ההוא נבע יותר מחולשה מיניסטריאלית. גם הצו החדש איננו תחליף ליד חזקה ומצח נחושה. עד שייאספו הנתונים המבוקשים בצו ויעבדו אותם, יתחלפו השרים. חקיקה חדשה לא תהיה. קל ומהיר יותר לעשות חגיגה של יחסי ציבור.
האם האלכוהול יצטרף לסיגריות?
המשימה החדשה של ח"כ רונית תירוש (קדימה) היא לגאול את המשקאות האלכוהוליים מבדידותם. "רק עישון סיגריות מזיק ושתיית האלכוהול לא"? היא שואלת ומציעה תיקון בחוק הגנת הצרכן שירחיב על בקבוקי הוודקה, הוויסקי וכל משקה משכר אחר, את חובת תמרור האזהרה המודפס על חפיסות הסיגריות. החוק כבר קובע את הנוסח והגודל.
"מדובר בסכנה חמורה יותר מעשן הסיגריות לטווח קצר וארוך", מצטטת תירוש ממצאי מחקרים. "שתיית מסיבית של אלכוהול מאיימת לא רק על בריאות הצרכן, אלא גורמת לאובדן שיקול דעת ואלימות שמאיימים גם על חיי אחרים". היא מציעה שתווית האזהרה תהיה בנוסח הג'ינגל "אם שותים לא נוהגים", בהנחה שקוראים לפני ששותים.
אגב, אין ניגוד עניינים בין שם המחוקקת לחוק המוצע. תירוש הוא פרי הגפן אבל לא משקה אלכוהולי.
לפנייה לכתב/ת 
