קרס: אסטרואיד או כוכב לכת ננסי?
השבוע תתאפשר לחובבי הכוכבים הזדמנות נדירה להתוודע לאסטרואיד "קרס", שיתארח אצל ערפילית לגונה המפורסמת שבקבוצת קשת. לא כדאי להחמיץ!
ביום שלישי הקרוב, האחד ביוני, יהיה אפשר לצפות באחד מדיירי מערכת השמש – האסטרואיד קרס. אמנם, אפשר לצפות באסטרואידים מדי יום בשנה, אלא שהפעם האסטרואיד ימצא בתוך אחת מהערפיליות המפורסמות בשמים – ערפילית הלגונה שבקבוצת קשת.
קרס הוא הגדול באסטרואידים והראשון שנתגלה. זהו גם גרם השמים הראשון שגילויו הגיע עקב ניבוי תיאורטי. משנתגלה כוכב הלכת אורנוס בידי הרשל בשנת 1781, מצאו שני מתמטיקאים שמרחקי כל כוכבי הלכת הידועים אז מהשמש יוצרים חוקיות מתמטית כלשהי.
אלא שבעוד שיתר כוכבי הלכת ישבו יפה במקומם, הבחינו המתמטיקאים שבין כוכבי הלכת מאדים וצדק חסר כוכב לכת. ואכן, בעוד שהעולם הנוצרי חגג את כניסת השנה החדשה ב-1 בינואר 1801, ישב תוכן סיציליאני בשם ג'וזפה פיאצי במצפה הכוכבים שבפאלרמו שבסיציליה שבו שימש כמנהל וצפה בכוכב מוזר, שבשונה מכוכבי השבת סביבו, הראה תנועה קלה על פני כיפת השמים.
כוכב הלכת החדש נקרא לאחר כבוד בשם קרס, על שם האלה שהיתה פטרוניתה של סיציליה. קרס היא האלה המקבילה לדמטר, אלת התבואה במיתולוגיה היוונית, והיא הייתה גם הפטרונית של פרננדו, מלכו של פיאצי באותה תקופה.
לכן נקרא האסטרואיד קרס פֶרנָנדֶאָה, כלומר "קרס של פרננדו", אך הסיומת הושמטה מאחר שלא תאמה את כללי מתן השם לגופים במערכת השמש, שדרשו שהשמות יתבססו על מיתולוגיה בלבד.
בעת גילויו היה האסטרואיד החדש בתחומי קבוצת טלה, סמוך לגבולה עם קבוצת שור. גודלו של כוכב הלכת החדש היה קטן מאוד – כ-950 ק"מ, זעיר אף בהשוואה לירח שלנו. הוא מוקם בדיוק במקום שבו ניבא אותו חוק טיציוס-בודה.
אסטרואיד ננסי
כיוון שלא כל יום מגלים כוכב לכת, נקל לשער את שמחתו הגדולה של אדון פיאצי. מאותה סיבה, אפשר לשער את האכזבה הרבה שנחל כאשר בתוך שבע שנים נתגלו עוד 3 כוכבי לכת זעירים נוספים שצצו כפטריות לאחר הגשם – יונו, פלס ווסטה.התברר שלא מדובר בכוכב לכת של ממש אלא בסוג חדש של דיירים ננסיים במערכת השמש שלנו, המצויים בין צדק למאדים. דיירים אלה כונו בשם "אסטרואידים". אולם, אל דאגה – המעגל נסגר:
בהצבעה דרמטית של הכנס האסטרונומי הבינלאומי שהתקיים בשנת 2006 בפראג, הודח כוכב הלכת פלוטו ממשפחת כוכבי הלכת והושם, כלאחר כבוד, תחת סיווג חדש – כוכבי לכת ננסיים. בסיווג זה חברים גופים נוספים הדומים לפלוטו ומצויים מעבר למסלולם של נפטון ופלוטו (משתייכים לחגורת קויפר).
אך יש בו גם חבר חדש-ישן: זהו האסטרואיד קרס. בשל גודלו וצורתו (קרס הוא היחיד מבין האסטרואידים שצורתו קרובה לכדור הודות למסתו הגדולה יחסית), נכלל קרס במשפחת כוכבי הלכת הננסיים; אמנם לא כוכב לכת של ממש, כפי שקיווה פיאצי, אבל ייחודי יותר מאסטרואיד.
כך שפיאצי יכול להתנחם בעובדה שהיה הראשון שגילה תגלית מכופלת בקרב כוכבי הלכת – את האסטרואיד הראשון ואת כוכב הלכת הננסי הראשון (פלוטו התגלה רק ב-1930).
ביקור בקבוצת קשת
קרס אינו דומה ליתר האסטרואידים גם בהרכבו – הודות למסתו הגדולה, יחסית, יתכן וחלקו החיצוני מורכב מקרח מים. כאמור הוא בעל צורה כדורית וכנראה שבמרכזו יש ליבת סלע. כמו יתר האסטרואידים הגדולים, קרס עדיין קטן ורחוק מכדי שיהיה אפשר לצפות בו בעין בלתי מזוינת, אך אפשר לראותו די בקלות במשקפת שדה, אם יודעים היכן למוצאו.
ואמנם, בשבוע זה נקרית הזדמנות פז כזו: בימים אלה קרס מצוי בתחומי קבוצת קשת העולה מעל האופק הדרום-מזרחי לקראת חצות. לזיהוי קבוצת קשת וחץ בשמים אפשר להיעזר במפת כוכבים מסתובבת המראה את מיקומן של קבוצות הכוכבים בהתאם לתאריך ולשעה.
ב-1 ביוני יכנס קרס לתחומי אחת מהערפיליות המפורסמות והגדולות בשמים – ערפילית הלגונה (M8) שבקבוצת קשת (למעשה קרס יכנס לתחומי הערפילית לקראת חצות שבין יום שני לשלישי).
הערפילית המרשימה היא שילוב של ענני גז ואבק וצביר כוכבים המצוי בחלקה המזרחי במרחק של כ-5,000 שנות אור מהשמש. ערפילית זו משמשת כמקום שבו נוצרים כוכבים וצביר הכוכבים המצוי בה הוא בן כ-2 מיליון שנים "בלבד" – ממש תינוק בן יומו בהשוואה לגילה המופלג של השמש שלנו הנאמד בכ-5 מיליארד שנים.
כוכבי הצביר הם כוכבים כחולים וחמים שעצמת ההארה של הזוהרים שבהם גדולה פי אלפים מזוהרה של השמש שלנו. צורתה של הערפילית מוארכת והצבע השולט בה הוא אדום, גוון הנפלט בעיקר מאטומי המימן המצויים בה.
כמו כן, אפשר להבחין באזורים כהים רבים המפוזרים בה שהם אזורים קרים ודחוסים של גז ואבק בין כוכבי, כפי שאפשר לראות בתמונה זו שצולמה בידי טל פייביש:
ערפילית לגונה (צילום: טל פייביש, באדיבות מצפה הכוכבים בגבעתיים)
ערפילית זו, הקרויה גם הלגונה, מצויה בחלקה המערבי של קבוצת קשת ונראית בעין ככתם ערפילי מוארך כאשר צופים בה מחוץ לעיר בלילה חשוך. גם כאשר צופים בערפילית במשקפת שדה או בטלסקופ קטן מתוך עיר בלילה חשוך יחסית ללא ירח, אפשר להבחין בקלות בצביר הכוכבים המצוי בצדה המזרחי (השמאלי) של הערפילית ובחלקים מהערפילית עצמה, בעיקר החלק הבהיר בה המצוי במרכזה.
כאמור, ב-1 ביוני יכנס קרס לתחומי הערפילית. בתקופה זו קרס נע ממזרח למערב ביחס לכוכבים (תנועה אחורית) והוא יחלוף מדרום לצביר הכוכבים המצוי בערפילית ויצא מתחומיה ב-3 ביוני.
לדאבוננו, הירח הכמעט מלא מצוי בקבוצת גדי, ויקשה מעט על הצפייה. במשך הימים הבאים הוא יתרחק מקבוצת קשת וגם אורו יתמעט ואז יהיה אפשר להמשיך לעקוב אחר כוכב הלכת הננסי כשהוא מתרחק מערבה מערפילית הלגונה.
צריך לזכור שקרס נע באיטיות יחסית וכדי להבחין בתנועה שלו יש לצפות בו מדי מחצית השעה או מדי שעה ולהשוות את מיקומו ביחס לכוכבי השבת.
מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה ומנהל פורום אסטרונומיה ב- YNET.
לפנייה לכתב/ת 
