איך תניני נהרות שוחים בים הפתוח? תופסים גל

חוקרים מאוסטרליה גילו כי תניני מים מלוחים, מסוגלים לחצות מרחקים עצומים בים הפתוח על ידי איתור זרמים חזקים במים ולמעשה, גולשים על הגלים והזרמים כדי להגיע לאזורים מרוחקים, ככל הנראה בחיפוש אחר טרף. במסגרת מחקר של חוקרים מאוניברסיטת קווינסלנד באוסטרליה, נבדקו מספר תנינים ממין (Crocodylus porosus), הנחשבים לבעלי חיים גדולים ובעלי לסת אימתנית ועצומה בגודלה.

למרות שהזוחלים הגדולים מבלים את מרבית מזמנם במים מלוחים, הם מוגדרים כזוחלים יבשתיים מאחר שהם מסתמכים על מים וטרף אותם הם משיגים ביבשה. התנינים תרים אחר טרף באזורים טרופיים במרחבי מזרח הודו, דרום מזרח אסיה ועד לצפון אוסטרליה ולריכוזי איים קטנים באזור.

צוות המדענים שעקב אחר התנינים באמצעות גלאים קוליים ומכשירי מעקב לוויינים, גילה כי התנינים למעשה "רוכבים" על זרמי האוקיינוס למרחקים גדולים במטרה לנוע מאי אחד לשני.  אחד מצוות המחקר מאוניברסיטת קווינסלנד, האקולוג האמיש קמפבל, סיפר לאתר האינטרנט ".live-science" כי "התנינים הם שחיינים גרועים ולא סביר שהם ישחו מרחקים גדולים באוקיינוס". הוא ציין כי הם מסוגלים לשרוד למשך תקופות ארוכות במים מלוחים ללא מזון או מים ומשתמשים רק בזרמים החזקים ביותר כדי לגמוא מרחקים גדולים בים.

החוקרים תייגו 27 פרטים בוגרים והציבו 20 מקלטי שידור תת-ימיים לאורך עשרות קילומטרים בנהר קנדי בצפון מזרח המדינה, על מנת לעקוב אחרי התנינים במשך יותר משנה.

בתום המחקר, גילו החוקרים כי הנקבות ערכו את המסעות הארוכים ביותר למרחקים של כ-48 קילומטרים מאזור בית הגידול הטבעי שלהם אל שפך הנהר לים הפתוח. מסתבר כי התנינים  החלו לנדוד כשעה לפני שהגאות השתנתה ואיפשרה להם לשחות בזרם, עד שהם מצאו מקומות עצירה בגדות הנהר או צללו לתחתית הנהר ברגע שהזרמים הקשו עליהם במסע. 

המחקר המשיך גם בים הפתוח והחוקרים גילו כי מספר תנינים שחו בפרק זמן של 20-25 יום מרחקים של 400-600 קילומטר והצליחו להתגבר על מחסומיים ימיים רבים. הם מעריכים כי יתכן שהתנינים יוצאים למסעות ארוכים בים כדי להגיע לאזורים בהם שישנם ריכוזים גדולים של דגים הנודדים.