שוער גדול או בועט קטן? על הפנדלים במונדיאל
רגע לפני שלבי הנוק-אאוט, קאן, צ'ך וגויקוצ'אה, שלושה שכבר התנסו בדו-קרב שנחשב להמצאה ישראלית, הסבירו מה קורה ברגע המכריע. וגם: למה לאנגליה יש סיבה לדאגה
יש הסוברים עד היום, כי הרעיון להכריע משחקים ע"י בעיטות עונשין מ-11 מטרים, נהגה בידי שני ישראלים - מיכה אלמוג ויוסי דגן, אחרי שישראל הודחה מאולימפיאדת 1968 בצורה אכזרית, רק משום שהפסידה בהטלת מטבע. יש שמעידים על כך שמשחקי הגביע ביוגוסלביה החלו להשתמש בדו-קרב פנדלים עוד ב-1952.
מה שבטוח, זה שהשיטה הזו, שהחלה להיכנס למשחקי הגביע העולמי רק ב-1982, הפכה לאחת הדרכים ההוגנות ביותר להכרעה ושבירת שיוויון. גם אם יש כאלה, בעיקר כמה אנגלים ואולי גם אברהם גרנט, שלא ירצו להגיד את זה בפה מלא.
המצאה ישראלית או לא, רגע לפני פתיחת משחקי שמינית הגמר ושלב הנוק-אאוט, החליטה 'אדידס' בשיתוף פיפ"א, לנסות ולהסביר מה עובר בראש של השוערים בזמן בעיטוות פנדלים. לדיון המרתק במרכז יוהנסבורג, הגיעו אוליבר קאן הגרמני, פטר צ'ך הצ'כי וסרחיו גויקוצ'אה, שהביא את ארגנטינה עד לגמר ב-1990 רק בזכות היכולת שהפגין, בשני מפגשים שונים שהסתיימו בבעיטות הכרעה.
"אני שונא כשאומרים שפנדלים זה רולטה רוסית"
"פנדלים זו דרך מרתקת להכריע משחקים ועכשיו כשאנחנו מתקרבים לשלב הנוק-אאוט, ברור שהיכולת של השחקנים והשוערים באותן בעיטות, יכולה לקבוע מי ממשיך ומי הולך הביתה", טוען גויקוצ'אה. "חשיבות השוער, בעיקר בטורניר כמו הגביע העולמי, הופכת לקריטית הרבה יותר", מסכים איתו קאן.
דויד טרזגה מול ג'יאנלואיג'י בופון, מהנקודה הלבנה (צילום: גטי אימג'ס)
"זה לא רק עניין של מזל", מבהרי גויקו, חברו הטוב של דייגו מראדונה. "זה באופנה עכשיו להאשים את הכדור, אבל הרבה תלוי בכשרון, בשמירה על ריכוז ועל קור רוח
| נבחרת | פנדלים שכבשה | החמצות | % הצלחה |
| ספרד | 14 | 1 | 93 |
| גרמניה | 10 | 2 | 83 |
| צרפת | 9 | 0 | 100 |
| מכסיקו | 9 | 3 | 75 |
| ארגנטינה | 8 | 2 | 80 |
| איטליה | 8 | 3 | 72 |
| ברזיל | 8 | 3 | 72 |
| אנגליה | 8 | 0 | 100 |
| הולנד | 8 | 0 | 100 |
| פורטוגל | 6 | 0 | 100 |
"שוער יכול לעשות הרבה מול הבועט, כולל הטעויות גוף. הוא גם ישים לב לשפת גוף, לתנועה, למבט של הבועט. לפעמים הצופה לא יכול להבחין בדברים כאלה, אבל השוערים מכירים את זה", קובע קאן. "יש קרב בינך לבין הבועט", מוסיף צ'ך, "אתה עושה שיעורי בית, אתה מכיר את הבעיטה של מי שממולך, אבל אז אתה עדיין חייב להיות חזק, לא למהר לזנק, כי כל טעות יכולה להרוס את כל עבודת ההכנה שלך. אני מתאמן כל הזמן בעצירות פנדלים".
אז איך זה שתמיד גרמניה מנצחת בסוף?
מי שניצבת בפני הבעיה הכי גדולה אולי, היא אנגליה, שכבר הפסידה לגרמניה פעמיים בפנדלים (במונדיאל 1990 ויורו 96') ותפגוש את אותה יריבה ותיקה ועיקשת גם בשמינית הגמר בבלומפונטיין ביום ראשון. בסרטון שקדם להרצאה, הסביר סטיבן ג'רארד שמדובר בעניין מלחיץ. "ב-2006 לא עמדתי בלחץ והפעם בטוח שאעשה עבודה טובה יותר", הוא אמר.
גרמניה אגב, נותרה היחידה שעדיין לא הפסידה בפנדלים בכל טורנירי הגביע העולמי, כך שהיא לבטח תהנה מיתרון מול אנגליה במידה והמפגש ביניהן יגיע לבעיטות הכרעה. העובדה שלאנגלים יש בעיה אמיתית בעמדת השוער בטורנירים האחרונים, ובמיוחד במונדיאל הנוכחי, עניינה את הכתבים הבריטים לפני המשחק בזמן שקאן נשאל כך.
"אני לא יודע אם העובדה שלאנגליה יש בעיות בשער תסייע לגרמניה, אבל אני זוכר שוערים אנגלים טובים בעבר. פיטר שילטון, דייויד סימן ולפניהם גם גורדון בנקס. הבעיה באנגליה, לפי איך שאני רואה את זה, היא שבמרבית המועדונים הגדולים, בארסנל, ליברפול, צ'לסי ומנצ'סטר יונייטד, לא עומדים שוערים מקומיים בשער ואין להם מספיק משחקים ברמות הגבוהות".
בבאיירן מינכן אגב, מתעקשים למלא את עמדת השוער בגרמני וקאן היה אחד מהם. "בגמר ליגת האלופות מול ולנסיה ב-2001 המאמן הכין אותי לכל הבועטים, אמר לי לאן הם אוהבים לבעוט וברגע האחרון שכחתי מהכל", נזכר קאן בסיפור ששבה את לב הנוכחים. "הלחץ של הקהל עשה את שלו, אבל הצלחתי לשמור על ריכוז. בסוף, כשהכל נגמר, אפילו לא ידעתי שזה היה הפנדל האחרון. רק כשראיתי את החברים שלי קופצים, ידעתי שזה נגמר".
אז במה אשם הכדור?
במונדיאל הנוכחי עדיין לא ראינו שוערים שמתעלים יותר מדי ואלה שדווקא כן הציגו יכולת מצויינת, לא בהכרח עזרו לנבחרותיהן לעלות לשלב הבא (ע"ע וינסנט אניימה). אחת הסיבות לכך, לפחות על פי חלק מהשוערים, נעוצה בכדור החדש מבית 'אדידס', ה"גאבולאני". כמה זה ישפיע על דו-קרב פנדלים אם נקבל אחד כזה בקרוב? לא ברור.
בכל מקרה, שלושת השוערים, שמן הסתם גם חתומים על חוזה עם 'אדידס', לא אהבו את הביקורת על הכדור ובצדק יש לומר. "הג'בולאני כדור מהיר וביוהנסבורג וערים אחרות, משחקים בגובה רב, כך שהכדור מהיר יותר. עדיין מדובר ביכולת טובה, או נכון יותר לא טובה מצד השוערים, בשערים שהובקעו", טוען קאן.
"ספ מאייר, שאימן אותי במשך שנים ובעצמו נחשב לאגדה בגרמניה, אמר לי שאם הכדורים הופכים קשים יותר, גם אני אצטרך לעבוד קשה יותר". צ'ך הוסיף: "שיחקתי עם הכדור הזה ולא היתה לי בעיה. גם בטורנירים אחרים ראינו את אותן טעויות של שוערים, אז אי אפשר להאשים את הכדור. זה אותו כדור בשביל כל שוער וכשמישהו לא שומר על ריכוז, קורה שהוא טועה".
"כולם עברו אימונים על מנת להתאים את עצמם לכדור והנסיון שלי עם הג'בולאני דווקא היה חיובי", סיכם השוער הצ'כי שנבחרתו דווקא לא הצליחה להעפיל הפעם למונדיאל. ואם נחזור לגרמניה על מנת להסכם את הדיון, הרי גרמניה שסוד הקסם שלה יישאר כנראה שמור, אם בכלל קיים אחד כזה. אולי ביום ראשון הקרוב, נקבל סיום שונה, אבל אל תבנו על זה.
לפנייה לכתב/ת 
