יש לי חדרון משלי

בחדר צר מידות דמוי מקלט בשכונת רמת דניה בירושלים, יושב הסופר סייד קשוע שעות על גבי שעות וכותב ללא הפסקה. לדבריו, הוא לא צריך יותר מזה. "מה אעשה בחדר גדול, יש לי פה כל מה שאני צריך. מחשב, כמה ספרים, מאפרה ו-ונטה בשביל העשן של הסיגריות", הוא אומר.  

קשוע, שפירסם לאחרונה את הרומן "בגוף שני יחיד" מתחיל לא פעם את היום שלו בארבע לפנות בוקר, כשכל הבית ישן, אבל גם כשהבית מתעורר, הוא לפעמים מוצא את עצמו נסחף עד הצהריים. "יש לי הרבה דברים. לאחרונה גם כתבתי את הרומן, גם כתבתי לטלוויזיה וכמובן גם את הטור הקבוע שלי לעיתון. בקושי ראיתי את הילדים שלי, גם בסופי שבוע. הם סבלו מזה. גם אני לא תמיד נהניתי, אבל מה אפשר לעשות?"

ספריו הקודמים של קשוע, "ערבים רוקדים" ו"ויהי בוקר", הבליטו אותו כקול ייחודי בספרות המקומית. לאו דווקא כמי שמייצג את הערבי הישראלי החדש, אלא יותר כמי שכותב בצורה רהוטה, לא מתחנפת, ישירה. בינתיים, "גוף שני יחיד" התברג היטב בטבלאות רבי המכר, ולקשוע אין מושג מה יהיה הלאה. "כשיבוא עוד סיפור - נכתוב אותו. בינתיים, תאמין לי, יש לי מה לעשות".

• לכל הכתבות במדור "חדר עבודה"