חיילים היינו

כשסטיבן ספילברג עושה סרט על מלחמה, תהיו בטוחים שהוא לא סתם יזרוק את השחקנים באיזה סט וייתן להם רובי צעצוע. הכוכבים של "הפסיפיק", המיני סדרה המלחמתית מבית ספילברג, טום הנקס ו־HBO, שתעלה השבוע ב־yes, נשלחו לפני הצילומים לטירונות שהכניסה אותם לשוק טוטאלי.

אתם יכולים להיזכר בטירונות שלכם בערבות הנגב ולגחך, אבל עבור השחקנים האלה מדובר בטראומה, אפילו היום, שנה וחצי לאחר סיום הצילומים. "הכל מטושטש אצלי בראש", אומר ג'יימס באדג'־דייל, המשחק את רוברט לאקי. "ראיתי הכל מבעד לדמעות שזלגו לי מהעיניים. בהתחלה זלזלתי בזה. אמרתי, 'מה כבר הם יכולים לעשות לנו בטירונות הזאת, אנחנו שחקנים'. אבל אז הגיע איזה בחור, המפקד דיי, והתחיל לצרוח עלינו. בשנייה הזאת הבנתי שזה משהו קצת יותר רציני ממה שחשבתי. לקחו אותנו לג'ונגל באוסטרליה וישנו שם תשעה לילות, בלי מקלחת, בלי טלפונים, קראנו לכל אחד בשם של הדמות שלו בסדרה, אם הזכרנו משהו שקשור לעולם החיצוני, דייל הוריד אותנו לשכיבות סמיכה, ואנחנו שחקנים, אנחנו אנשים רגישים, אנחנו מתעסקים עם חלומות של אנשים, מתעסקים בלעשות כאילו. כולנו פשוט צללנו לתוך העולם הזה, ואם אהיה כן איתך, זאת הדרך היחידה שהיתה כדי לשרוד את זה, זה היה קשה, אבל אני חושב שאני עדיין לא יכול להשוות את זה עם חוויה של צבא אמיתי".

"אלה היו עשרת הימים הגרועים בחיי", מוסיף ג'וזף מאזלו, המשחק את יוג'ין סלדג'. "לא רק שלא היו טלפונים. לא היו שירותים, לא מים, לא מיטות. כלום. במהלך האימונים מישהו שבר את עצם הבריח שלו. מישהו אחר שבר שתי צלעות. אנשים התעלפו, בהתחלה היינו בקטע של 'אוקיי, טיים אאוט, אנחנו לא רוצים להיהרג כאן'. אני באופן אישי רציתי להתפטר ביום הרביעי של הטירונות, רציתי לחזור לאמריקה".

אז למה נשארת?

"דיברתי עם המפקד דיי, הם עזרו לי להבין שאני כבר באמצע וכל דקה שאני כאן מקרבת את הסוף של זה יותר. אני יכול להגיד לך שאם יבקשו ממני לעשות את זה שוב, בחיים לא אסכים. ראיתי, עשיתי, ביי".

"הפסיפיק" היא מיני סדרה בת עשרה פרקים המבוססת על זיכרונות שכתבו שלושה חיילים אמריקאים (חלקם יצאו לאור כספרים) שנלחמו מול היפנים בזירת האוקיאנוס השקט של מלחמת העולם השנייה. מדובר באפוס מלחמתי אדיר שעליו עמלו יוצריו, סטיבן ספילברג וטום הנקס, במשך למעלה מחמש שנים, בעקבות הצלחת "אחים לנשק", המיני סדרה המרשימה על הקרבות בחזית האירופית. הסדרה שודרה לראשונה באמריקה בחודש מרס השנה, והשבוע זוכה לבאזז מחודש עם הכרזת המועמדויות לאמי, שהציבו את הסדרה האיכותית בראש הרשימה עם 23 מועמדויות. "לא עשיתי את זה בשביל פרסים", דייל ממהר לסנגר על מניעיו לקחת חלק בהפקה. "ראיתי את התסריט והרגשתי את הקשר. אני זוכר שאמרתי לאשתי שאני חייב שתהיה לי סצנה בדבר הזה. אתה יודע שזה יהיה מדהים להיות מעורב בהפקה של ספילברג והנקס. ידעתי שזה ייראה מושלם, שהטקסט יהיה מושלם, שזה יהיה וואו".

תשוקה למלחמות. שפילברג והנקס

שלושת החיילים שסביבם מתרחשת עלילת "הפסיפיק" הם רוברט לקי (דייל), יוג'ין סלדג' (מאזלו) וג'ון באזילון (ג'ון סדה) שנלחמו בנפרד, ועלילותיהם מוצגות בסדרה כמתרחשות במקביל. הסדרה צולמה באוסטרליה במהלך שנת 2008 בעלות הפקה אסטרונומית של כ־200 מליון דולר. "אני חושב שהתוכנית הזאת בסופו של דבר דנה בנושא המחיר שאנחנו משלמים במלחמה", אומר דייל. "מה אתה מאבד, מה לא ואיך אתה צולח את החוויה הזאת כאדם אנושי. אני מקווה שאנשים שרואים את התוכנית ייקחו איתם משהו מזה".

"חשבתי שאני יודע משהו על מלחמת העולם השנייה", מוסיף סדה, "אבל אחרי החוויה הזאת מה שלמדתי שינה לי את החיים כי זה פותח את העיניים וגורם לך לראות דברים מפרספקטיבה שונה".

זה רק אני או שלספילברג יש אובססיה למלחמת העולם השנייה?

סדה: "יכול להיות שיש לו מחויבות להפיק סיפורים כאלה, אבל בכל מקרה אני המום וגאה שיש לי חלק בזה. גם לטום הנקס, שאביו שירת במלחמת העולם השנייה, אני חושב שבחיל הים, יש את התשוקה הזאת, והצופים רק מרוויחים מזה".

איך בעצם היתה העבודה איתם? הם עבדו איתכם בשטח?

דייל: "טום הנקס בא לדבר איתנו ביום הראשון של הטירונות. אני לא זוכר מה הוא אמר בנאום שלו, כי כל מה שחשבתי זה שאני לא יודע להקים אוהל כמו שצריך. פתאום אני קולט שטום הנקס עומד מולי. זה היה הזוי".

סדה: "סטיבן ספילברג לא היה על הסט הרבה, הוא בא כמה פעמים. כל צילום שנעשה באוסטרליה נשלח אליהם להוליווד והם היו צריכים לאשר אותו. הם לפעמים רצו לשנות או לשפר דברים. הם היו כותבים סצנות חדשות תוך כדי

 הצילומים ושולחים אלינו חזרה, הם וידאו שכל מילה שאנחנו אומרים או כל תפאורה שאנחנו נמצאים בה תהיה אותנטית ומתאימה למשהו שהיו אומרים או משתמשים בו במלחמת העולם השנייה. הם לא נתנו לשום דבר לעבור בלי אישורם".

איך היתה הפגישה ביניכם באודישן?

"כשנכנסתי הוא חיבק אותי ומיד גרם לי להבין שאנחנו בביזנס והוא לא יוותר לי. אם אקבל את התפקיד, זה בגלל שהוא חושב שאני האדם הכי מתאים לתפקיד. אז להרשים אותו מחדש היה האתגר הכי גדול שלי".

בשנת 2001 הפיקו ספילברג והנקס את "אחים לנשק", מיני סדרה עטורת פרסים שהתרחשה אף היא במלחמת העולם השנייה, ועקבה אחרי חיילים אמריקאים מימי הכשרתם ב־1942 ועד נפילת ברלין במאי 1945. דייל דיי, המשחק בסדרה ההיא את מפקד היחידה (ושיחק גם ב"פלאטון" ו"להציל את טוראי ראיין"), הפך ליד ימינו של ספילברג בשטח בצילומי "הפסיפיק" ולקח על עצמו את הייעוץ לענייני מלחמה ואת אימוני הצוות באוסטרליה. "דייל היה צריך להפוך אותנו למארינס", מסביר סדה. "היינו צריכים לדעת איך מארינס מדברים, איך הם מתנהגים, איך הם חושבים. מה שהיה מדהים במפקד דיי, זה שכמו שהוא עשה לנו טירונות, היתה קבוצה שלמה של יפנים שהיתה להם טירונות נפרדת במרחק של כמה קילומטרים מאיתנו. לא ראינו אותם חוץ מבצילומים, כשהיינו צריכים להילחם נגדם. הוא לימד אותנו להתעסק עם רובים, עם הביחד, מה שלמדנו בעשרה ימים האלה נתנו לנו ראייה פנימית על מה עבר על האנשים בשדה הקרב במשך שנים, וזה מה שהבאנו איתנו אחרי זה לצילומים".

השחקנים שמולי מודעים היטב לחיבור ההדוק שבין ישראלים וצבא ומסכימים שלצופים בישראל עשויה להיות הזדהות עמוקה יותר עם הדמויות מאשר האמריקאים הצעירים שמכירים את הצבא דרך הכותרות המדכדכות שבעיתונים.

אתה חושב שהאמריקאים יותר תמימים בגלל שהם לא שירתו בצבא, נניח לעומת הישראלים?

סדה: "אני חושב שכל אחד שלא שירת בצבא הוא באיזשהו מקום תמים, במיוחד בכל מה שקשור בניסיון הצבאי, לאו דווקא אמריקאים. יש הרבה גברים ונשים שמשרתים שיכולים להזדהות. מה שאני יכול לקוות זה שאנשים שבאמת שירתו בצבא במלחמת העולם השנייה יוכלו להגיד שהיינו נאמנים למה שהיה. ככה אדע שעשינו את העבודה שלנו".

• את הכתבה המלאה תוכלו לקרוא בגליון החדש של "פנאי פלוס"