מה מומלץ ומה אסור לעשות בהריון? מדריך

תהליך ההריון טומן בחובו אחריות כבדה, של שני בני הזוג, מרגע תחילתו ועד הלידה עצמה. מטופלות רבות פונות אלי עם שאלות הנוגעות לדברים שמומלץ להן לעשות בזמן ההריון וממה עדיף שימנעו. אותן נשים, שהן בעיקר אימהות צעירות, "לחוצות" יותר בתקופת ההריון, בין היתר בשל מחסור במידע שיעזור להן להחליט מה מותר ומה אסור להן לעשות. 

על מנת לעשות סדר בדברים הכנתי מדריך מיוחד, בו מפורטים כלל האיסורים וההמלצות לתקופת ההריון.

אלכוהול: אסור לחלוטין בשליש הראשון

האלכוהול הינו חומר טרטוגני, כלומר חומר הגורם למומים בעובר כשהוא נמצא בשימוש על ידי האם בזמן ההריון. התקופה הרגישה ביותר לטרטוגנים היא השליש הראשון של ההריון ולכן בתקופה זו חל איסור מוחלט לשתות משקאות אלכוהוליים. אך כדאי לדעת כי פגיעה בעובר עלולה להתרחש גם בשלבי ההריון המתקדמים יותר.

שתיית אלכוהול בתקופת ההריון עלולה גם לגרום לתסמונת האלכוהול העוברית (FAS) באופן חריף יותר או פחות. בין 35% ל-40% מהנשים שנוהגות לצרוך אלכוהול בכמויות גבוהות בזמן הריון, עלולות ללדת ילדים פגועים בתסמונת זו, שמהווה את אחת הסיבות העיקריות לפיגור שכלי.

פגיעות האלכוהול בעובר מתחלקות לשלוש קטגוריות:

• פגיעה מבנית (דיסמורפיה): כאמור, כטרטוגן האלכוהול גורם למומים במספר מערכות. הפגיעה המוכרת ביותר היא הפגיעה בפנים. הביטוי החיצוני שלה הוא מפתח עיניים קטן, קפל עור בין העין לבסיס האף (אֶפיקנטוס), שמט עפעפיים, פזילה, אף קצר וסולד עם גשר אף שקוע, העדר חריץ בין השפה העליונה לאף, שפה עליונה דקה, חך שסוע, לסת קטנה, אוזניים נמוכות ומסובבות, עיוות במבנה האוזן התיכונה וראש קטן. ילדים אלו סובלים גם ממומים בלב, מומים במערכת המין והשתן, פגיעה בשלד עם עיוות בית החזה, דיסלוקציה של עצם הירך, פגיעות באצבעות, הפרעה בתנועות המרפקים ופגיעה במערכת החיסונית. חלק מן המומים ניתן לזהות בבדיקת אולטרסאונד, במידה ובדיקה שכזו מבוצעת במהלך ההריון.
  

• פיגור גדילה: עוד בזמן שהילוד נמצא ברחם ניתן לראות פיגור גדילה סימטרי (בכל הפרמטרים) עם משקל לידה קטן מהאחוזון העשירי. מידת פיגור הגדילה תלויה במידת החשיפה לאלכוהול וכן במצבים נלווים, כמו עישון, לקיחת תרופות אחרות, מחלות כבד ותת תזונה.
  

• פגיעה התנהגותית/התפתחותית: פגיעה במערכת העצבים המרכזית, פיגור קל עד בינוני (כשלעיתים נגרם פיגור קשה), היפראקטיביות עם הפרעות למידה, הפרעות בקואורדינציה ובמוטוריקה, הפרעות בזיכרון וביכולת פתרון בעיות. במקרים מסוימים תוארו גם הפרעות בדיבור ובשמיעה.
  

עישון: הנזק גדל ככל שמעשנים יותר

העישון אסור לחלוטין לכל אורך תקופת ההריון מאחר והשפעתו מזיקה הן בהחדרת הניקוטין למחזור הדם של העובר והן בהתכווצות השלייה, דבר הגורם להפחתת כמות החמצן והחומרים המזינים העוברים לעובר. אם האם בכל זאת מעשנת במהלך ההריון, ככל שהיא תעשה זאת יותר כך יגדלו הנזקים לשלייה ולעובר. מחקרים הראו כי משקל התינוק של אמהות שעישנו במהלך ההיריון נמוך משמעותית מהמשקל הממוצע.

תרופות וצמחי מרפא: חשוב לעדכן את הרופא

מומלץ להתייעץ עם רופא לפני שעושים שימוש בתרופה כזו או אחרת, גם אם מדובר בתרופה שהאם לעתיד עשתה בה שימוש עוד לפני כניסתה להיריון. בנוסף, כאשר האישה ההרה מבקרת אצל רופא חשוב כי היא תציין בפניו כי היא בהריון.

הדבר נכון גם לגבי הרפואה האלטרנטיבית. חשוב מאוד לעדכן את המטפל בדבר ההריון מאחר וישנם צמחי מרפא אשר אסורים בזמן ההריון, ואילו אחרים מומלצים מאוד לחיזוק ותמיכה בזמן ההריון.

תזונה: לא בשביל שניים

בתקופת ההריון ישנה עליה טבעית במשקל של כשמונה עד עשרה ק"ג. מחציתה של העליה במשקל נובעת ממשקלו של התינוק והשלייה. שאר הקילוגרמים העודפים נובעים מעליה מתונה במשקל במהלך בכל טרימסטר.

נשים רבות סבורות כי במהלך ההריון עליהן לאכול "בשביל שניים". לא כך הדבר. יש צורך להגביר את כמות הקלוריות היומית בכ-200 קלוריות בטרימסטר הראשון, עד כ-400 קלוריות נוספות ליום בטרימסטר השלישי, אך אין צורך לאכול "כפול".

חשוב מאוד שהתזונה תהיה מאוזנת ותכיל פחמימות, חלבונים, שומנים וויטמינים במהלך כל תקופת ההיריון. כמו כן, מומלץ להקפיד שלא לשתות יותר משתי כוסות קפה ביום (כמו גם תה, קולה ודיאט קולה).

בתקופת ההריון מומלץ להימנע מאכילת מזון נא הכולל, בין היתר, סושי, קרפצ'יו וסטייק בדרגת רייר. הסיבה לכך היא שמזונות מסוג זה עלולים לחשוף את הגוף למזהמים שונים.

פעילות גופנית: מפחיתה את הצורך באפידורל

פעילות גופנית היא הכרחית לכל אדם והיא מומלצת מאוד גם בזמן ההריון. היא מכינה את הגוף ללידה, מקנה שליטה טובה יותר על הנשימה וההרפיה ומאפשרת חזרה מהירה יותר של הגוף לפעילות רגילה לאחר הלידה. נשים שעוסקות בפעילות גופנית במהלך ההריון סובלות פחות מכאבי גב, מעצירות, מבעיות עיכול ומשינויים במצב הרוח. בנוסף, הפעילות הגופנית מסייעת בנשיאת העומס ובהתמודדות עם המאמץ הכרוך בהריון והיא מסייעת, מבחינה מטבולית, באיזון רמות הסוכר בדם, ולכן חשובה בעיקר לנשים סוכרתיות. כדאי גם לדעת כי אצל נשים שעסקו בפעילות גופנית בזמן ההריון הייתה הפחתה של 25% בצורך בניתוחים קיסריים, העובר היה ערני ופעיל יותר, הצורך באפידורל ירד ב-35% ונרשמו 15% פחות של מצוקה עוברית.

אך הפעילות הגופנית בזמן ההריון חייבת להיות מותאמת באופן אישי לכל אישה. ההמלצות הן לעסוק בהליכה ובשחייה. הפעילות במים מומלצת מאוד מאחר ומשקל ההריון פחות מורגש בתוך המים. כדאי להימנע משחיית חזה, המגדילה את העומס על השקע בגב התחתון, ולהעדיף סגנונות שחייה אחרים. במהלך הטרימסטר האחרון יש להימנע מפעילות קופצנית ולהימנע מפעילויות כגון קיקבוקסינג, אומנויות לחימה וספורט אתגרי, אשר עלולות לסכן את העובר.

כיום יש מודעות גוברת לחשויבות הפעילות הגופנית בזמן ההריון ולכן לרוב לא מתגלה קושי במציאת פעילויות מגוונות. בין היתר ישנה פעילות של יוגה לנשים בהריון, עיצוב וחיטוב ועוד. לפעילות הגופנית בקבוצה יש ערך מוסף בכך שהיא יוצרת מפגש עם נשים נוספות בהריון, איתן יכולה האישה ההרה לחלוק חוויות, לקבל תמיכה ולהעלות שאלות.

נשים שמעולם לא עסקו בספורט צריכות לנקוט משנה זהירות כאשר הן מעוניינות להתחיל בפעילות גופנית לאחר כניסתן להריון. חשוב להקפיד ולשמור על דופק של 140 בדקה ומטה ולעסוק רק בענפי הספורט המומלצים בזמן הריון.

טיפולים אלטרנטיביים: טובים להורדת מתח ועצבנות

טיפולים אלטרנטיביים, כגון שיאצו, טווינה, רפלקסולוגיה, דיקור סיני וצמחי מרפא, מותרים ואף מומלצים מאוד לכל אישה בהריון. טיפולים מסוג זה טובים במיוחד להורדת מתח ועצבנות, שחרור כאבי גב ואפילו לטיפול בבחילות, הקאות ועייפות, שנשים רבות סובלות מהן בתקופת ההריון.

אך חשוב לזכור כי גם בתחום זה יש ללכת למטפלים אשר תחום התמחותם כולל טיפול

בנשים בהריון ושיש בידם את הכלים והידע לטפל בה.

טיפול מומלץ נוסף, אותו יכולה לבצע האישה ההרה בעצמה, הוא אמבטית שמנים, שחייה או ג'קוזי, המרגיעים ומנקים את הגוף מרעלים. עם זאת, אסור לשהות במים בטמפרטורה הגבוהה מ-39 מעלות.

לסיום אדגיש ואומר כי כל הכתוב בכתבה זו הינו מידע בלבד ואין לראות בו כהוראות לטיפול עצמי, אבחון, או המלצה לטיפול זה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להינתן על ידי רופא ותחת פיקוחו.

הכותב הוא מומחה ברפואה סינית , ומרצה בבית הספר לרפואה משלימה בסמינר הקיבוצים