שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    פה קבור הכבל
    עברו יותר מ־100 שנה מאז שהממציא ניקולה טסלה הצליח להעביר זרם חשמלי באופן אלחוטי. אז למה יעברו עוד איזה 100 לפני שנראה מוצרים אמיתיים שמבוססים על הקונץ הזה?

    המדען והממציא ניקולה טסלה, שהביא לכם בין השאר את זרם החילופין ומגבר המנורות, היה ממש מתבאס מהבלגן שהולך לכם מאחורי שידת הטלוויזיה. הגאון הזה הצליח להדליק נורות באופן אלחוטי כבר לפני יותר מ־100 שנה, ואתם עדיין תוקעים את כל מכשירי החשמל שלכם בשקע. ובשעה שטכנולוגיות להעברת מידע דרך האוויר יש הרבה - רדיו, סלולר, Wi-Fi, בלוטות' - את החשמל כולנו עדיין מקבלים מהקיר. עכשיו צצים כל מיני פיתוחים חדשים בניסיון להפיח רוח חיים ברעיון העתיק של טסלה, אבל חכו לפני שאתם זורקים את המפצל. בשלב זה אף אחד מהם לא יעיל, נוח או זול כמו כבל חשמל פשוט.

     

    ההמצאה של טסלה - וכמוה רוב הפטנטים המודרניים להעברת זרם חשמלי ללא חוטים - התבססה על העיקרון הטבעי של השראה אלקטרומגנטית, שגילה מייקל פאראדיי באמצע המאה ה־19. בקצרה נסביר שמדובר בניצול הקשר הטבעי שבין זרם חשמלי לשדה מגנטי: זרם שעובר במוליך מייצר סביב אותו מוליך שדה אלקטרומגנטי. ויותר רלוונטי לענייננו, אותו עיקרון תקף גם בכיוון ההפוך. במוליך שעובר בתוך שדה אלקטרומגנטי נוצר זרם חשמלי, ומכאן שאפשר לייצר שדה כזה במקום אחד באמצעות העברת זרם חשמלי בחומר מוליך, ואז להמיר אותו בחזרה לזרם חשמלי במוליך אחר. עקרונית אפשר להעביר ככה אנרגיה חשמלית באופן אפקטיבי - אבל רק עקרונית, כי בעיה אחת בשיטה הזאת היא שחלק מהאנרגיה מתבזבז על ייצור חום, ובעיה שנייה היא שבשביל לעבור מרחקים באוויר יש לייצר שדה אלקטרומגנטי חזק, שאינו הכי יפה לבריאות.


    מתוך משימת חסינות ב"הישרדות: עמק יזרעאל"

    (צילום: אימג' בנק/ GettyImages) 

     

    שתי המגבלות האמורות השאירו עד היום את הפטנט של טסלה בתחומי הקוריוז ההיסטורי, אבל יש כמה חברות שמנסות לפרוץ אותן. אחת מהן היא Powermat

    הישראלית, שמייצרת מטענים אלחוטיים לטלפונים סלולריים ולגאדג'טים. היה לא מעט רעש סביב המוצר שהשיקה באמצע 2009, אז אולי יצא לכם לראות הדגמה שלו. למקרה שלא, מדובר במשטח הטענה שמתחבר אלחוטית לכל טלפון סלולרי/ נגן/ גאדג'ט אחר (בעזרת כיסויים מיוחדים, ספציפיים לכל מכשיר). זה פיתרון אלגנטי שמבוסס על טכנולוגיה דומה לזאת שקיימת כבר שנים במטענים של מברשות שיניים חשמליות: פשוט מניחים את המכשיר על המשטח, והוא נטען. המגבלה העיקרית שלו היא אספקת זרם נמוכה שמתאימה למכשירים ניידים בלבד, וגם מחייבת מגע פיזי בין המכשיר למשטח ההטענה. ואם כך, אתם בוודאי שואלים, בשביל מה זה טוב. אז זהו, שגם אנחנו. 

     


     

    חברה אחרת שפועלת בתחום החשמל־בלי־חוטים היא WiTricity, מיסודם של כמה בוגרי MIT. המוצר שלה הוא כבר הדבר האמיתי: משדר שמקובע לאחת מפינות החדר, מחובר לרשת החשמל הביתית, וממיר אנרגיה חשמלית לגלים אלקטרומגנטיים. מקלטים שצמודים למכשירי החשמל השונים מכוונים לתדר שפולט המשדר וממירים את הגלים בחזרה לזרם חשמלי, והנה חזון טסלה קם לתחייה. איך בדיוק בנויים המשדרים האלה ובאיזה אופן הם מפיקים רק את התדר הרצוי? אלה הסודות המסחריים הגדולים של החברה. מה שברור מעל לכל ספק זה שהשיטה שלהם עובדת: כבר כמה שנים שהחבר'ה האלה מדגימים בתערוכות איך הם מדליקים נורת 60 ואט פשוטה ממרחק של כמה מטרים, ובתערוכת CES האחרונה הם כבר עשו שת"פ עם יצרנית האלקטרוניקה הסינית Haier והציגו מוצר קונספט: מסך טלוויזיה 32 אינץ' נטול חיבורים פיזיים כלשהם.

     

    ב־WiTricity אוהבים להשתעשע בנבואות יפות על משדרים כאלה שירטטו לכם במרתף ויספקו חשמל בתדר מדויק לכל המכשירים בבית, אבל בתשובה לשאלת הקרינה האלקטרומגנטית שהמכשיר שלהם משחרר, הם נוקטים עמימות חשודה. נציג החברה שנדרש לעניין באחת מההדגמות טען שגופים אורגניים הם שקופים מבחינת השדות המגנטיים ואינם מושפעים מהם; סבבה, רק בואו נזכור שזה מה שאומרות גם חברות הסלולר, ולהן אנחנו לא ממהרים להאמין.

     

    טכנולוגיה מסקרנת נוספת היא "קצירת גלי רדיו", שכמשתמע משמה מבוססת על איסוף אנרגיה מגלי רדיו שנמצאים סביבנו כל הזמן. עיקרון הפעולה שלה בעצם די דומה לזה של רדיו גביש, שפועל על אנרגיה שנאספת מהאוויר: הסביבה המודרנית הרי עמוסה בשידורים מכל מיני סוגים ובכל מיני תדרים, משידורי רדיו וטלוויזיה ועד לרשתות Wi-Fi, וגם הגלים האלה נושאים אנרגיה. תיאורטית, עם מכשור מתאים, אפשר לאגור את האנרגיה הזאת ולהשתמש בה כדי להפעיל מכשירים שונים. אלא שלפחות בינתיים, הדגש הוא על התיאורטית.

     

    אם הפיתוחים בתחום יגיעו לפסים מעשיים, נוכל כנראה להצטייד בטלפון סלולרי שלא צריך לטעון אף פעם, או במחשב־נייד־באמת שלא צריך להתחבר לקיר כל שעתיים. כרגע, מכל מקום, אנחנו עדיין די רחוקים מזה. בנוקיה אמנם עובדים על טלפון כזה, אבל ככל הידוע לנו טרם הצליחו לפתח עבורו מקלט שיתפוס מספיק אנרגיה ממספיק תדרים, ומדברים על לפחות שלוש שנות פיתוח נוספות לפני שאולי יוציאו מזה מוצר ממשי. עד אז, יישומים של טכנולוגיית קצירת האנרגיה קיימים בעיקר במוצרי נישה כמו תגי RFID (שמשמשים לזיהוי אלקטרוני של מוצרים). שמענו גם שבמשרדים הראשיים של ג'נרל מוטורס משתמשים בקצירת אנרגיה כדי להפעיל את שעוני הקיר - ויש שם 562 כאלה, אז אולי בכל זאת יש בזה משהו. אבל לבשורה הגדולה באמת בתחום החשמל האלחוטי ניאלץ כנראה להמתין עד לטסלה הבא.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הישיבון
    מומלצים