שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    גם מולייר היה מתפקע
    ההפקה של "החולה המדומה" בתיאטרון באר שבע מצוידת בבימוי מבריק, שחקנים משובחים ומעל לכל נוסח עברי מושלם של דורי פרנס, שהופך את הקומדיה הפסיכוסומטית של מולייר לחגיגה בימתית שאסור להחמיץ

    בעבור ההפקה החדשה של "החולה המדומה", שווה לנסוע עד לבאר שבע ובחזרה ויותר מפעם אחת. יצחק חזקיה מלהטט בתפקיד ארגאן הנרגן עם להקת שחקנים משובחת שליהק בפינצטה הבמאי מיטקו בוזקוב. הליהוק והבימוי מבריקים, הביצוע מושלם ומעל לכל זה מרחף העיבוד הווירטואוזי של דורי פרנס, שעושה קוסמות בעברית-מכשפת מהקומדיה הפסיכוסומטית של מולייר.


    "החולה המדומה". שילוב מושלם של כל האלמנטים (צילומים: כפיר בולוטין) 

     

    התרגום העברי של פרנס מתגלגל על לשונות השחקנים באופן שמשכיח כמעט לחלוטין את העובדה שמדובר במחזה האחרון של מולייר שנכתב לפני כ-340 שנה. עקבות הזמן לא רק שאינן מורגשות, אלא ניכר שבזכות הנוסח העברי הרענן - שהולך עם רוח הטקסט תוך שמירה על סגנונו המקורי וויתור על האגו - התוצאה היא לונה פארק משודרג שעושה כבוד למקור ומוליך אותו בגאווה במסדרונות המאה ה-21. נדמה שאם מולייר עצמו לא היה מת בהצגה הרביעית של המחזה, הוא היה מוצא בפרנס יריב ראוי לנצנץ איתו חרבות בדו-קרב מילולי.

     

    על הרכב השחקנים בהפקה שווה להתעכב ולא רק כיוון שהסינכרוניזציה והכימיה ביניהם מבריקה, אלא גם מפני שכל אחד מהם נשלף מתיאטרון אחר עמו הוא מזוהה, ויש בזאת אמירה על כוח המשיכה של הבחירות הרפרטואריות בתיאטרון באר שבע המתחדש. במילים אחרות, מדובר בליהוק מכוון ומוקפד שנדרש לטובתו מאמץ מיוחד מכל הנוגעים בדבר.


    חזקיה. שחקן ענק

     

    יצחק חזקיה, המזוהה עם תיאטרון הקאמרי, הוא שחקן ענק שראוי ליותר תפקידים משמעותיים כמו זה. ארגאן של חזקיה הוא ההיפוכונדר המושלם: בין המימיקה לנרפות הגופנית המתמסרת למחלה אתה לא יודע אם לצחוק או לבכות. גם אמיר קריאף, שמביא לבמה תפקיד שונה מתפקידים שגילם בעבר, שובה לב בקלילות הבלתי אופיינית לו.

     

    שרית וינו אלעד, בתפקיד המשרתת טואנט (המתחזה בשלב מאוחר לרופא האליל של ארגאן), היא ליהוק מצוין. וינו אלעד, שבעולם מתוקן צריכה היתה להתבלט יותר בתפקידים קומיים שראויים לכשרון שלה, מצחיקה עד כאב ומשמשת קונטרה נהדרת לחזקיה. שניים נוספים שבולטים בהפקה הם מיכל ויינברג, שמזוהה בעיקר עם תיאטרון גשר, בתפקיד אשתו המקרננת של ארגאן, ויוסי צברי, שחקן ורקדן עצמאי, שהצטרף רק לאחרונה ללהקת שחקני תיאטרון באר שבע, המגלם את הרופא הלא יוצלח המיועד להינשא לבתם.

     

    פה אין חוליה חלשה

    אבל לא רק השמות המוכרים הם הברקה. במקרה זה, שמאפשר גם לתפקידים קטנים לכאורה לזרוח, פינה בוזקוב מקום של כבוד על הבמה לשורה של שחקנים צעירים ונהדרים: אורן כהן ועומרי אברהם, בוגרי בית הספר למשחק בבאר שבע, לורן סביר, ארז וייס, ירדן קליין וירמי רייך, בוגרי בית צבי, אשר נותנים הופעה לא מבוטלת.

     

    בפרטיטורה הקומית הזו שבנויה נדבך על נדבך ובה הקצב הוא אלמנט מרכזי שיכול להקפיץ או לחרב פאנצ'ים, מיומנות היא שם המשחק. המיומנויות שמפגינים שחקני המשנה אינה פחותה מזו של השחקנים הראשיים. אלה כמו אלה, עושים עבודה מצוינת.

     

    למעשה כל האלמנטים בהפקה הזו - שאין בה ולו חוליה אחת חלשה או אפילו רופפת - מתחברים לכדי שלם עשיר ומעשיר. התפאורה של סשה ליסיאנסקי נהדרת בפשטותה-הלִכְאוֹרִית ומפנה מקום בהכנעה להתרחשות הבימתית. התלבושות התקופתיות של אולה שבצוב הן לא פחות מאגדה. המוזיקה שכתב להצגה המלחין רן בגנו, מהדקת את הקצוות וממשיכה להתנגן בראש זמן רב אחרי ירידת המסך.

     

    מה שהיה הופך את ההצגה למושלמת הוא אולי ליווי של מוזיקה חיה במקום הקלטה, אך עם זאת אפשר לומר בפה מלא שמדובר בהפקה מצוינת שהיא לא פחות מקונצרט לווירטואוזים. לתיאטרון באר שבע, שרק לאחרונה גנב את ההצגה בטקס פרסי התיאטרון, יש עוד הצלחה ביד, ואם להתנבא - אולי גם אחת ההפקות הקומיות הטובות של השנה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "גם מולייר היה מתפקע"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מההפקות הקומיות הטובות של השנה
    צילום: כפיר בולוטין
    7 לילות
    מומלצים