אימץ חתולה בת 3, וגילה שהיא בת 8 וחולה
אדם שאימץ חתולה מצער בעלי חיים ירושלים טען כי זמן קצר אחרי האימוץ התברר לו כי החתולה בת השלוש היא בעצם בת שמונה, סובלת מכשל כלייתי ונותרה לה שנה לחיות. ביהמ"ש קבע: אי אפשר לחייב את העמותה לעשות בדיקת דם לכל חיה
תארו לכם שאימצתם חתולה וגיליתם שהיא נמסרה לכם חולה. מה הפיצוי המגיע לכם אם המסירה היתה מעמותה?חובב חתולים הגיש תביעה לבית-המשפט לתביעות קטנות בירושלים בה טען כי עמותת צער בעלי חיים ירושלים הטעתה אותו.
- החתול חלה בפנסיון - מי אחראי?
- ניסויים בבעלי חיים אשתקד: יותר כלבים וחתולים
- כאן גורים בכיף: מתקפת החתוליים
האיש הגיע למכלאה של העמותה כדי לאמץ חתול. לטענתו, אחרי שבחר בחתולה מסוימת, נאמר לו כי מדובר בחתולה צעירה והווטרינרית מטעם העמותה, אישרה כי מצבה הבריאותי תקין. התובע שילם לעמותה 350 שקל על האימוץ, ואף רכש מוצרים שונים עבורה תמורת 125 שקל.
אולם לטענתו, כשלושה שבועות לאחר האימוץ, כאשר לקח את החתולה לבדיקה במרפאה פרטית בשל ריח רע מפיה, ואז התברר לו כי החתולה סובלת משניים רקובות. בבדיקת דם שנערכה לה, התגלה כי החתולה סובלת מכשל כלייתי
וכל הנראה, נותרה לה שנה אחת לחיות.
בתביעה שהגיש טען התובע כי הוטעה באשר לגילה של החתולה ומצבה הרפואי. לטענתו, למרות שבטופס האימוץ של העמותה נרשם שהחתולה כבת שלוש, נאמר לו בעל פה שמדובר בחתולה צעירה, אך למעשה מבדיקה שערך עולה, כי החתולה עשויה להיות בת שמונה שנים. התובע דרש פיצוי בגין הטעייתו לכאורה, ובשל העובדה כי עקב מחלתה של החתולה הוא נאלץ להוציא כספים רבים לטיפולים רפואיים ולמזון מיוחד.
העמותה טענה כי לא הייתה כל כוונה להטעות את התובע, וכי אם הייתה טעות באבחון מחלת החתולה או בקביעת גילה, הרי שהיתה זו טעות בתום לב. העמותה הסבירה אילו בדיקות היא עורכת לבעלי החיים ובאלו נסיבות, ואף הבהירה כי על פי הסכם האימוץ יכול היה התובע להחזיר את החתולה או לבקש סיוע רפואי מהעמותה.
בדיקות דם לכל בעלי החיים - הכבדה מיותרת
השופטת דורית פיינשטיין דחתה את התביעה, אחרי שקבעה כי התובע לא הוכיח שהוטעה הן ביחס לגילה של החתולה והן ביחס למצבה הרפואי. השופטת קבעה כי על פי הרישומים של בדיקות המרפאה הפרטית ורישומי העמותה, החתולה היא בת 3-4 שנים, וכי אמנם בית-המשפט אינו יכול לקבוע את גילה האמיתי, אולם העמותה לא ניסתה להטעות את התובע.
עוד קבעה השופטת, כי התובע לא הוכיח כי העמותה ידעה שהחתולה חולה, ודחתה את טענתו לפיה על העמותה לבדוק את כל בעלי החיים שבחזקתה לפחות בבדיקת דם.
"עמותות מסוגה של עמותת צער בעלי חיים ממלאות לדעתי תפקיד חברתי מן המעלה הראשונה", כתבה השופטת, והוסיפה כי חיוב העמותה לערוך בדיקות דם לכל בעלי החיים שבחזקתה משמעה הכבדה קשה ומיותרת שתביא לכך שהעמותה תוכל לטפל בפחות בעלי חיים או שהטיפול בהם יהיה לזמן קצר יותר.
לפיכך, נדחתה התביעה, אך בנסיבות המקרה, כאשר התרשמה השופטת כי צערו של התובע הוא שהניע אותו להגיש את התביעה, לא חויב התובע לשלם הוצאות משפט לעמותה.
לעיון בפסק הדין
אתר המשפט הישראלי פסק דין
לפנייה לכתב/ת 
