לא 'הדרים טים': ישחקו הצעירים לפנינו

16 שנים עברו מאז זכתה נבחרת ארצות הברית באליפות העולם, ב-1994 עם נבחרת בה שיחקו שאקיל אוניל, רג'י מילר ושון קמפ בין השאר. אחרי הזכייה במדליית הזהב האולימפית בבייג'ינג, מקווים האמריקנים להמשיך במונדובאסקט הקרוב בטורקיה את מסעם חזרה אל כס המלכות של הכדורסל העולמי.

באולימפיאדה הובילו קובי בראיינט, לברון ג'יימס, דוויין ווייד, כרמלו אנתוני, כריס בוש, דווייט האוורד, כריס פול, קרלוס בוזר, טיישון פרינס, מייקל רד ודרון וויליאמס את המתקפה, בנבחרת שנקרא 'הרדים טים' (מלשון גאולה על חטאי העבר). כל אלו, כל אחד מסיבותיו הוא, לא יופיעו בטורניר שייפתח בשבת. ג'ייסון קיד, השחקן ה-12 של אותה נבחרת, יהיה אמנם עם הנבחרת בטורקיה, אבל הקווים כאחד מעוזריו של המאמן מייק ששבסקי.

מי שינסו להחזיר את התואר הנכסף (א שמא נאמר - המוזהב) לארה"ב, הם בעיקר שחקנים שב-1994 חגגו את יום הולדת השישי. קווין דוראנט, דריק רוז, סטפן קארי

, אריק גורדון, ראסל ווסטברוק וקויין לאב הם צעירים ילידי 1988. רודי גיי מבוגר מהם בשנתיים. גם לאנדרה איגודלה, דני גריינג'ר וטייסון צ'אנדלר טרם מלאו 28.

שני המבוגרים האחראים בנבחרת הם צ'ונסי בילאפס (יחגוג בחודש הבא 34) ולאמר אודום, שצעיר ממנו בשלוש שנים. פורוורד הלוס אנג'לס לייקרס הוא היחיד בנבחרת הנוכחית שמחזיק בניסיון בטורניר בינלאומי גדול  - הוא זכה במדליית הארד באולימפיאדת אתונה, בנבחרת שכונתה 'הנייטמר (סיוט) טים'.

בארה"ב יכולים לשאוב עידוד מכך שלא רק הנבחרת שלהם תחסר את מירב כוכביה. גם ספרד (פאו גאסול), ארגנטינה (ג'ינובילי), גרמניה (נוביצקי), סין (מינג), ברזיל (ננה), רוסיה (קירילנקו) וקבוצות נוספות יתמודדו באליפות בלי שחקני מפתח - שהעדיפו לנוח הקיץ או שהם סובלים מפציעות.

גובה אין, מהירות ואתלטיות יש

אם הגיל לא ישחק תפקיד, מה שכן עשוי לפגוע במאמץ האמריקני לגאולה הוא המחסור בסנטרים (צ'אנדלר הוא היחיד בסגל). בדיוק כמו בבייג'ינג, מה שאמור לחפות על כך הוא היתרון במהירות ובאתלטיות של שחקני הנבחרת על יריביהם - יתרון שכבר הוכח במשחקי ההכנה (רק ניצחונות, אחד מהם בקרב צמוד מאוד מול ספרד).

חוסר הניסיון של השחקנים בזירה הבינלאומית הוא למעשה החיסרון הגדול של הנבחרת האמריקנית. המשימה הגדולה של ששבסקי (זכה בפעמיים בארד באליפות העולם, 1990 ו-2006) היא לנסות לייצר התלהבות בקרב שחקניו, מאחר וארה"ב היא אמנם מועמדת לזכייה, אך היא לא היחידה. אותו מאמן נכשל לפני ארבע שנים לזכות בזהב עם שחקנים טובים יותר כמו לברון, האוורד, וייד, בוש, פול ואנתוני. אחרי אליפות המכללות השנה עם דיוק הוא ינסה להשיג לעצמו תואר שני ב-2010.

לאמר אודום. אמור לספק מניסיונו לנבחרת הצעירה (AP) 

ישחזרו את הכשלון ב-2006?

שלוש האליפויות האחרונות לא האירו פנים לאמריקנים. ב-1998 מנעה השבתת הליגה משחקני ה-NBA לייצג ארה"ב ולדגל נקראו שחקנים ששיחקו באירופה (וונדל אלכסיס) ושחקני מכללות (בראד מילר). אלו סחבו את הנבחרת אל המקום השלישי אחרי הפסד לרוסיה בחצי הגמר וניצחון על יוון בקרב על המדליה. כבר בשלב המוקדם הם הפסידו לליטא.

ארבע שנים לאחר מכן אירחה ארה"ב את האליפות. נראה היה שג'ורג קארל לא יתקשה לזכות בטורניר עם שחקנים כמו רג'י מילר, פול פירס, שון מריון, אנדרה מילר ואלטון בראנד - אך המציאות היתה שונה. ההתחלה מעולה (ניצחון על אלג'יריה ב-50 הפרש), גם ההמשך (נקמה ברוסיה בשלב השני). אז הגיעו הפסדים לארגנטינה בשלב השני וליוגוסלביה ברבע הגמר, הנבחרת סיימה שישית אחרי הפסד לספרד בקרב על המקום החמישי.

ב-2006 חזר על עצמו אותו סיפור - שלב מוקדם מושלם, ניצחון ב-40 הפרש על אוסטרליה בשמינית הגמר וב-20 על גרמניה ברבע. אז הגיעה יוון ושלחה את האמריקנים לקרב על המקום השלישי מול ארגנטיניה, ארה"ב שוב נאלצה להסתפק בארד.

איראן ותוניסיה באותו בית

בטורקיה תשחק ארה"ב בבית ב' עם קרואטיה, סלובניה, ברזיל, איראן ותונסיה. במשחקים עם איראן ותונסיה - פרט לפיקנטריה במפגש בין הנבחרת של אובמה

לזו של אחמדינג'ד - האמריקנים לא צפויים להתקשות. גם מול ברזיל לא אמורה ליצור כל כך הרבה בעיות. קרואטיה וסלובניה יכולות להפתיע, אך הסיכוי לכך די נמוך.