שלוש נשים במשפחה אחת ניצחו את הסרטן

השבוע לכבוד "הגליון הורוד" של לאשה, המוקדש כולו למחלת סרטן השד, הצטלמו שלוש נשים לבית משפחת רולניק, אמא ושתי בנות אמיצות שהתגברו על המחלה והצטלמו לשער שלנו. 

אין רגע דל על סט צילומי השער. שלוש נשים אופטימיות במיוחד, מנגנות ורוקדות. האחת נותנת קצב, האחרת מתופפת והשלישית מצטרפת בצעדי סטפס. תכירו את הרולניקיות. 

סימה רולניק, האם, , 63, מייסדת מגמת המוזיקה של תיכון כצנלסון בכפר סבא. חלתה בסרטן בגיל 48: "לא בכוונה גיליתי משהו חשוד. אבל לא נכנסתי לפאניקה, הלכתי לעשות ביופסיה, אמרו לי סרטן, אמרתי 'מה?!' ". 

אילון נופר, הבת הבכורה, בת כמעט 40, אחת ממקימות להקת "מיומנה".  חלתה בסרטן בגיל 33: "עמדתי בספרד אחרי הופעה, עם החבר'ה מאחורי, וקיבלתי טלפון מהממוגרפיה בארץ אמרו לי שאני צריכה לחזור לארץ ומה פתאום נסעתי לחו"ל, ואז ידעתי שמשהו לא בסדר".

רחלי רולניק, האחות הקטנה, רחלי רולניק, בת 34, מטפלת ברכיבה טיפולית עם סוסים ומתופפת בחתונו. גילתה שהיא חולה שבועיים לאחר שקיבלה הצעת נישואין: " גיליתי שיש לי סרטן במאי בשנה שעברה, שבועיים אחרי שהודעתי שאני מתחתנת. הייתי בחוות סוסים בים ואז הרופאה התקשרה והודיעה לי לבוא מהר. בן הזוג שלי היה מדהים, ותמך בי ונתן לי כל הרגשה נפלאה שיכולה להיות בדרך. עברתי טיפולי כימותרפיה והקרנות ועכשיו אני 4 חודשים אחריהם".

רחלי, סימה ואילון. משפחה אחת, מחלה אחת (צילום: ניר יפה)

במהלך הצילומים אני מציצה עליהן מהצד בין חילופי תלבושות. אילון נופר, עם איכויות ומראה של כוכבת אמיתית מתראיינת במקצועיות ומתייחסת לצילומים בפרפקציוניזם, רחלי וסימה רולניק ממתינות להמשך הצילומים, זורמות, מצחקקות נינוחות וקשה שלא לקנא בגילויי האהבה החום והרוך ביניהן, משהו נטול מטענים או יותר נכון מוקשים, שמאפיינים לא פעם יחסי אמהות בנות.

• איך הסרטן השפיע על יחסי המשפחה?
  

רחלי רולניק: "זה משהו שקירב אותנו זו לזו ונתן לנו הבנה שקורצנו מאותו החומר".

אילון נופר: "כמה שהסיפור הוא לא פשוט, זה מוריד מהעול לדעת שאתה חולק אותו עם כל המשפחה. זאת לא אשמתי, זה לא שעשיתי משהו רע".

הרולניקיות מתרגשות מאוד להצטלם לשער של לאשה, סימה רולניק בעיקר חושבת על זה שהיא תראה את התמונה שלה קופצת אליה מדוכני העיתונים בסופרמרקט, אילון נופר מתייחסת לחשיפה כאל משימה, משל הייתה שגרירה ומקווה שהחשיפה תחזק נשים אחרות שהיו או נמצאות במצבן, ולרחלי רולניק כל הסיפור מרגיש קצת מוזר, כי אנשים רבים עדיין לא ראו אותה עם שיער הקצר, שבינתיים התחיל לצמוח מחדש לאחר הטיפולים.

• מה למדתן על עצמכן בעקבות הסרטן?
  

אילון נופר: "למדתי על עצמי כמה אני נהנית מהדברים הפשוטים בחיים, מטעם של מלפפון, מלשבת ולשתות תה עם חברים".

סימה רולניק: "הסרטן חיזק לי את התחושה שאני בן אדם אופטימי. ונשארתי אופטימית. שואלים אותי כל הזמן אם אני מרגישה אשמה בזה שהבנות שלי חולות או נשאיות של הגן, אמא שלי זכרה לברכה שגם היא הייתה נשאית של המוטציה שגורמת למחלה, לקחה על עצמה את כל האשמה וזה דילג עליי". 

• כעסתן על הגנים?
  

רחלי רולניק: "להפך, אם היו שואלים אותי מלמעלה לפני שבאתי לעולם אם אני רוצה להיוולד למשפחה הזו עם הגן הזה הייתי אומרת ברור, איזו שאלה".

• אתן מלאות אופטימיות, האופטימיות עזרה לכן להתמודד עם הסרטן? 
  

אילון נופר: "זוהי לא אופטימיות, אלא יותר שמחת חיים בסיסית כזו, מתמודדים, זה מה שקרה - זה מה שיש ואנחנו ננצח".

רחלי רולניק: "אנחנו שורדות אבל לא חרדתיות, הבנו שעם הרבה כוח ועצב נצליח להתגבר".