רוסיות כמוני הן הנשים שהכי כדאי לך להכיר
עזוב אותך מישראליות וברזילאיות. אני יכולה להעיד על בנות עמי. למה? בתור התחלה, אנחנו אוהבות מצ'ואים, יודעות לשתות, יודעות לבשל ולא מפחדות לאכול. והכי חשוב: אנחנו מאמינות שאשה צריכה להיות ליידי בחברה וזונה במיטה
במשך 20 שנות חיי בארץ התגאיתי להיות אחת מאותן "רוסיות נחשקות" שהעולם הגברי שיבח והעריץ. התרגלתי למעמד של מי שהגבר הישראלי תמיד רוצה לצאת איתה, ונהניתי מהתהילה הקטנה שלי בזכות הגנים שירשתי.
בזמן האחרון הגיעה לאוזניי שמועה הגורסת שכבר "לא כזה שווה לצאת עם רוסיות", כי מתברר שגם הישראליות, שלמדו איתנו כמובן, יפות. עם המתחרות הישראליות אין לי בעיה, אבל הברזילאיות שנמצאות עכשיו על מסלול מזורז בדרך לכותרות הגבריות בזכות הסוד הגנטי הלוהט שמעצב להן ישבנים אלוהיים, הן כבר סיפור אחר.
כיוון שהירידה הדרמטית בערכן של בנות עמי מטרידה אותי, אני כותבת כדי להוכיח לך, הגבר הישראלי, שפס הייצור של הפטיש והמגל עדיין מוציא את הדגם המושלם של האשה האולטימטיבית, ואין לה מתחרות לא בברזיל ולא בישראל!
נכון שאתה בטח מכיר את הישראליות טוב יותר ממני. היית כאן לפניי ואפילו הלכת איתן לגן. את הברזילאיות שנינו מכירים בעיקר מתמונות, ואני קצת מטלנובלות, אבל בשביל להכיר את הרוסיות אתה צריך לעבוד קשה, בתיאום עם מפענח טקסטים מקודדים, בעוד שאני צריכה רק להסתכל במראה. אז שב לך בנינוחות על הכורסה, תכניס את היד מתחת לחגורה, שלא ילחץ, ותקרא מה אתה מפסיד כשאתה לא יוצא עם רוסיות.
קודם כל אתה מפסיד את הנשים הכי מטופחות. העור שלנו הכי חלק, אין עליו שום שיער מיותר או סימנים אדומים כתזכורת לזה שהיה שם לפני השעווה. אם זה לא מספיק, אנחנו לא מסתפקות בשיזוף הורס, אלא גם דואגות לציפורניים צבועות ויפות שיהיה לך כיף להתגרד איתן.
חשוב לזכור שאנחנו לא רק יפות, אלא גם אופות. כשאתה מוותר עלינו אתה מפספס נשים שיודעות לבשל. ואני מתכוונת לכך שאצלנו תקבל קצת יותר מאורז ושניצל ישראלי. ולגבי הברזילאיות עזוב, הן רוקדות ומפזזות כל הזמן, אין להן זמן להאכלה כשאתה מתעייף מכל הריקודים.
רוסייה תיתן לך לעשות לה דברים שהיא לא תזכור מחר
תדע שאיתנו אתה יכול להיות טבעי, אנחנו נשים שאיתן אפשר להיות מאצ'ו בלי לקבל הטחת האשמות על חוסר רגישות. אנחנו לא אוהבות גברים שבוכים, וגם לא צריכות שתתחבר לצד הנשי שאתה לא מוצא בעצמך.
נשים רוסיות לא יגידו לך "אנחנו צריכים לדבר". אם יהיו ביניכם בעיות, הן פשוט ילכו לקנות משהו סקסי ויעשו לך מסאז' אחרי ארוחת הערב. הברזילאיות, לעומתנו, מדברות ללא הפסקה ובקצב של מהירות האור, ראה הוזהרת!
בין כישורינו הרבים, אנחנו גם יודעות להתלבש וללכת על עקבים בלי לצלוע או ליפול. ברזילאיות מה הן יודעות? ללבוש בגדי ים קטנים ונוצות על הראש? נכון שלפעמים זה כל מה שנחוץ לך, אבל דמיין אחת כזאת לידך בבר, איך תסביר את זה אחרי זה לחבר'ה?
ואם כבר לקחת מישהי לבר, נשים רוסיות יודעות לשתות ולא עוצרות אחרי הדרינק הראשון כי אמא אמרה להן ש"ככה צריך עד שהוא מציע". רוסייה תשתתף איתך בתחרות שתייה בלי שום רגשות אשמה, ואם גם תשלם על זה בסוף הערב, היא תיתן לך לעשות לה דברים שהיא לא תזכור ביום המחרת.
לא רק לשתות אנחנו יודעות. אתה מפסיד נשים שאוהבות לאכול, ולהבדיל מהישראליות לא חושבות שלהזמין אוכל בדייט ראשון זו פאדיחה, או שחסה ויוגורט זה משביע. וקבל טיפ: אם תשקה את הרוסייה שלך בקצת אלכוהול, היא תשכח מכללי הנימוס הרוסיים הנוקשים מהבית ותבצע פעלול אכילה מחרמן עם הידיים במיוחד עבורך.
עוד דבר שחשוב שתדע עלינו: בדרך כלל יש לנו רק אמא ואולי גם סבתא, אבל לא אבא, מה שאומר שבזמן הארוחה המשפחתית אתה תהיה כמו אריה בלהקה של לביאות ולא תצטרך להרשים שום זכר שבוחן אותך. לפי הטלנובלות הברזילאיות לעומת זאת, אני יכולה להגיד לך שמשפחה בברזיל מזכירה קצת את החמולה הבדואית המורחבת שלא כדאי לך לנסות להיכנס לתוכה.
התברכנו בחינוך שוביניסטי קיצוני
ברור שאתה לא חושב על ילדים כרגע, חס וחלילה, אבל אתה יודע, דברים קורים. אתה יכול להיות רגוע, אצל רוסיות עניין הזה מסתדר פשוט מאוד ובלי להפריע יותר מדי להורים הטריים, כי הסבתא והסבא (במידה וישנו כזה) יוצאים לפנסיה מיד עם הולדת הנכדים, רק על מנת לטפל בהם בזמן שההורים ממשיכים לעשות חיים.
בטח הבנת, אבל למקרה שצריך להבהיר את הנקודה הזו, אנחנו לא חולות בפמיניזם אלא בדיוק ההפך, התברכנו בחינוך שוביניסטי קיצוני. נשים רוסיות אולי לא יציעו לשלם את החשבון כמו היפהפיה ממוצא ישראלי, אבל גם לא יבקשו ממך לעשות כלים אחרי הארוחה, אז אם אתה לא קמצן תראה בכך יתרון.
באותו עניין, נשים רוסיות מאמינות במשפטים כמו: "אשה אמורה להיות ליידי בחברה וזונה במיטה", ו-"הדרך אל ליבו של הגבר עוברת דרך הקיבה", איפה עוד תמצא כאלה?
כשאתה בוחר ישראליות או ברזילאיות על פנינו, אתה מפסיד נשים שיודעות ללכת עם גרביונים סקסיים לא רק כשאתם חוגגים משהו, ושיודעות להישאר עם עקבים במיטה מבלי להרוג אותך איתם בזמן שאתה "נהנה מהמראה".
ואם נשווה מראה חיצוני לקינוח, אתה מפסיד נשים בעלות תווי פנים יפות שגם הישבנים שלהן לא רעים בכלל, כך אומרים. לעומתן לברזילאיות יש רק את הישבנים ולישראליות יש פנים יפות שמתלוות ל"אגן הים התיכון" בעל נטיות צמיחה קיצוניות.
אנחנו גם יודעות להיות עדינות ורכות בלי להרגיש שזה מחליש לנו את האגו הנפוח, או הורס איזה משחק שליטה שזממנו עם החברות.
אם עד כאן לא הצלחתי לשכנע אותך אז בינינו, לא נראה לי שיש בארץ הרבה ברזילאיות. ברזיל קצת רחוקה כדי לטוס אליה רק בשביל הנשים. חוץ מזה, חורף שם עכשיו. עוד דבר: ישראליות הרי יהיו כאן לנצח כמו החומוס והשווארמה. רוסיות, לעומת זאת, הולכות ונכחדות בגלל ההיטמעות בתוך הישראליות. לכן אני מציעה לך שאם לא ניסית עד עכשיו, רוץ, כי לא יישאר לך.
והערה אחרונה, אוקראיניות נכנסות גם הן לתוך הפרופיל הרוסי אותו ניסיתי לצייר כאן עבורך, גם אם הן ינסו להוכיח לך אחרת מיליון פעם.
טוקבק כדורבנות:
בן זוג לא בוחרים לפי אילן יוחסין / מרוקאית שנשואה לרוסי
שימי לב יקירה, בן זוג לא בוחרים לפי אילן יוחסין, בוחרים כי מתאהבים באדם! זה שבפנים לא בסטריאוטיפים, ואני אומרת לך שהרוסי שלי מת על אוכל חריף, מכין מופלטות, רוקד נהדר לצלילי המזרח ואלוף בצהלולים.
לפני 12 שנים, כשנכנסתי לאוטו של ההורים שלו בדייט הראשון, ראיתי קלטת שיש עליה כיתוב זר, מה שהוביל לשאלה הבלתי נמנעת "מה, אתה רוסי?" הוא אמר כן בגאווה ומיד שאל אם אני "רוצה לצאת מהאוטו?" שנינו צחקנו והנושא לא עלה יותר.
להגיד שאין הבדלים מנטליים? יש והרבה, אבל כשיש חיבור אמיתי לא משנה הגיל או התרגיל או צפיפות הפיגמנטים, רק אהבה! מתפשרים, לומדים לשמח את האחר (ולא רק במיטה, כפרה). אני מודה שרגל קרושה וגפילטעפיש גדול עליי, אבל למדתי לבשל בלינצ'ס ובוליון (סוג של מרק עוף), ואנחנו בכלל הכי אוהבים לזניה ונודלס.
יפה ומטופח זה טוב, אבל כשאין כסף לקרמים מפרח שוויצרי ולחוג צ'לו שהילד ממש חייב - אז אין כסף, מאמאל'ה!
סבילות לאלכוהול ועמידה זקופה בעקבים אינן תמצית הזוגיות. היכולת לעמוד זה לצד זה בקשיים, לחייך וליצור אוירה נעימה תוך כדי כיבוד עצמי היא משהו שלמדתי מחמותי הרוסיה דווקא, שהיתה מתפלצת למשמע הדברים שכתבת.
אל תשאי חן בזכות הדברים האלו. לא כדאי! תאמיני לי שאני יכולה לכתוב מניפסט כזה בזכות הנשים המרוקאיות, אבל אמא שלי וסבתא שלי הן הרבה יותר מקוסקוס משובח ורבעי טון - הן בנות אדם מדהימות, שלימדו אותי שאני יכולה לחיות עם מועמד מכל מוצא, בתנאי שהוא אדם טוב שיכבד אותי.
לפנייה לכתב/ת 
