מאכלי החג החדשים
הסוּפר התמלא בפררו רושה? סימן שהחגים בפתח. איך הפכו המותגים המאוד לא מקומיים פררו רושה, מרסי, טופיפי ולינדור למאכלי חג? בעזרת הרבה עבודה קשה: פרסומות, ברכות שנה טובה בעברית, אריזות מיוחדות. היבואנים: "מעל 60% מצריכת הבונבוניירות בארץ נעשית בחגים, כך שזה בהחלט מוצר חג"
עזבו אתכם מרימון ודי כבר עם הגפילטע פיש. מאכל החג המסורתי ביותר הוא בונבוניירה, ובשנים האחרונות יש לו עדנה חדשה. אמנם המילה "בונבוניירה" די נכחדה, עם היעלמותם של מלבני הפרלינים המתולעים, בטעם פסולת חרקים, שאפשר היה למצוא בארונות של סבתותינו, אבל על קברה צמחו יורשים בעלי עוצמה: מארזי מרסי, טופיפי, לינדור ופררו רושה, מוצרי דגל בסלי הקניות לראש השנה.
מדי ראש השנה (ופסח) אריזותיהם נערמות בפינות ובצמתים נבחרים בסוּפר. בן לילה הוקמו שם מבנים מאולתרים, שמורכבים מבונבוניירות מסודרות, שקורצות לצרכן ששכח לקנות שי לחמותו. לרוב, אין עליהן מבצעים רצחניים, והטעם שלהן לא משתנה כמעט אף פעם.
"נכנסת לסופר וראית פררו רושה - סימן שראש השנה בפתח", אומרת מיטל נחמה, מנהלת המותג בליימן שליסל. "הוא משרה את אווירת החג".
ואכן, נראה ששום ראש שנה עברי לא יהיה שלם בלי הפרלין המוּזהב, וזה למרות שלמעט כשרותו, הקשר בינו לבין הדת היהודית לא קיים כלל וכלל. הוא החל להימכר בארץ ב-1986, ומאז צמח ועלה לגדולה כאן, למרות שטעמיו בארץ מוגבלים, ולמרות שחברות ישראליות משווקות פרלינים מסחריים משובחים לא פחות (מקס ברנר), או יקרים פחות (ספלנדיד, פרה לב).
"הקרם בפררו זה נוטלה"
הממתק המשובח, העגלגל אך משוּנן הזה, נברא באיטליה בשנות ה-80, ותוך מספר שנים הפך לפופולרי מאוד בגבולות מולדתו. יצרניו הם אותה משפחה מכובדת, שמייצרת גם את נוּטלה, ושאר מוצרים לוּזיים כקינדר למיניו. בראשה עומד פייטרו פררו, בן 90, שצלמי הפפרצי פיספסו כשביקר לאחרונה בארץ.
"הוא ייצר את הנוטלה הראשונה והבן שלו ממשיך את דרכו", מספרת מיטל. "המפעל שלו הפך לאימפריה, כשכל מוצרי פררו מבוססים על אגוזי לוז. פררו רושה הוא פרלין שמורכב מאגוז שלם עטוף בקרם אגוזים ושוקולד, עטוף בוופל פריך ומצופה בשוקולד עם שבבי אגוזים. האגוז נבחר בקפידה לפי קוטר ומשקל מסוימים, הכל בפררו מדויק. קרם האגוזים והקקאו שבפרלין, הוא למעשה נוטלה, ובמפעל אפשר לראות איך הוא מוזרם לפרלין בצינורות, מאגף הנוטלה".
ב-2009 פררו רושה היה הבונבוניירה הנמכרת ביותר בישראל לפי נילסן. הוא הגיע להישג זה למרות שאינו נמכר כל השנה: הוא נעדר מהמדפים בפסח, בגלל ענייני כשרות, ועל כן מעמדו כמאכל חג מרשים עוד יותר. "כיוון שמדובר במוצר רגיש לחום, אנחנו גם לא משווקים אותו בקיץ", מפתיעה מיטל.
"משתי סיבות. זה מוצר רגיש לחום הישראלי, ואנחנו רוצים להביא סחורה טרייה לראש השנה. אפשר למצוא בקיץ פררו, אבל מדובר בסחורה מהמחסנים. בסוף הקיץ תוהים היכן הוא, ואנו אומרים לצרכנים: 'חכו' בראש השנה הוא יחזור בגדול".
מתוק
הכל דבש
מירב קריסטל
אומרים שהדבורים נעלמות, אבל בקיבוץ יד מרדכי הן עובדות כמעט כרגיל. נכנסנו למכוורת כדי לצפות בהן מקרוב, לטעום קצת דבש טרי, לבדוק האם לדבש פרחי אבוקדו יש טעם של אבוקדו, ולראות מה עובר עליו עד שהוא מגיע לצנצנות
איך הא הפך למאכל חג?
"עם השנים, המוצר תפס, והתחלנו להתפתח ולהביא אריזות מיוחדות וגדלים שונים. לצידו אנחנו מייבאים את רפאלו, פרלין קוקוס שמתאים לאקלים הישראלי.
"בגלל ההקפדה על הפרטים והאריזות המהודרות, הצרכנים החלו לאמץ אותו כמתנה לחגים. לקראת ראש השנה השנה, יצאנו באריזת 200 גרם חגיגית עם כוכבים, אריזת 375 גרם, ואריזה מפוארת מאוד של פררו רושה בצורת קונוס. אנחנו מתגברים את הנראות שלו ברשתות השיווק בתצוגות מרהיבות שצבע הזהב מסייע להן, יוצאים במבצעים, שילוט חוצות, פרסום במגזר הערבי, ומעלים מדי חג קמפיין טלוויזיוני".
הפרסומות היו מגוחכות - אבל עשו את העבודה
ואכן, הטלוויזיה ידעה לא מעט פרסומות של המוצר הזה, שצרבו את דמותו במוחות של צופים רבים. מבית השגריר ומסיבותיו המתפנקות, ועד ללימוזינה של אלברט - בזכות פרסומות היורו טראש המדובבות בכבדות, המגוחכות, אבל הבלתי נשכחות האלה - פררו רושה זה לא מותג שזכרו אי פעם ימוש ממי שצפה בהן פעמים אינספור. באתר העולמי של פררו ישנה פרסומת ברוח פומפוזית דומה, בה נראים האלים, "שהעתירו מתנות רבות על האדם", וברגע אחד מחליטים להמטיר על תושבי כדור הארץ מטח של פררו רושה."הפרסומות של המותג מביאות את הניחוח של חו"ל", אומרת מיטל. "בארץ יש עכשיו פרסומת של בוטיק שוקולד, בה אפשר לראות את הליך ייצור הפרלין".
פרסומות משעשעות לא פחות יש למותג מרסי. "תודה זה מרסי, דרך מתוקה לומר תודה. מרסי אני שלך"! צוהלת האחרונה מביניהן, בהפסקות הפרסומות. גם את המותג הזה מנקים מהמדפים בישראל בקיץ, כדי לרענן את השורות וגם אותו מעמיסים בסטנדים כשתשרי מבצבץ באופק לוח השנה.
מרסי היא הבונבוניירה הנמכרת ביותר בארץ, בכסף, בחציון הראשון של 2010, לפי נתוני סטורנקסט. מדובר באצבעות שוקולד בשמונה טעמים: קרם אגוזים, שוקולד חלב, שקדים ואגוזים, קרם פרלין, קרם שוקולד מריר, קפה ובשמנת, קרם טרופל ומרציפן; (או בארבעה באריזות שוקולד החלב). האמצבעות מגיעות כעת גם באריזות חג (400 גרם, אריזת לב) שגם הן, כמו פררו, עוטרו במיני עיטורים לכבוד ראש השנה. מחירן, כמו המחירים של פררו, לא קטנטן: 21.99 ש' לאריזת 250 גרם, ו-32.99 ש' לאריזת 400 גרם.
מרסי מחלקת ברכות שנה טובה
למרות שמה הצרפתי עד כאב, בונבוניירת מרסי יוצרה לראשונה ב-1965 דווקא בחברת שטוף הגרמנית ונמכרת בישראל , כמו גם ב-79 מדינות נוספות, מאז 1970.
"היבואנית חינכה את השוק לצרוך מוצרים כאלה, זה לא שהשוק דרש את זה", אומר אמיר מצא, מנהל תחום הבונבוניירות בליימן שליסל. שוק הבונבוניירות לחגים היה מאוד חלש, ולקח זמן לחנך את הצרכנים ולגרום להם להכי את המוצרים. בשנות ה-80 החלו לפרוח רשתות השיווק ותוך כדי הפריחה, צמחו המותגים הבינלאומיים".
אבל בונבוניירות חולקו פה בשפע, גם פני שנות ה-70.
בונבוניירה היתה פעם מתנה לא נחמדה, ששמים בארון ומעבירים הלאה. היום ההתנהגות של הצרכנים שונה. כשהם מקבלים בונבוניירה - הם פותחים אותה באותו רגע. גם הצריכה גבוהה יותר".
איך אתם נערכים לחגים?
"ההיערכות מתחילה כחצי שנה לפני שני החגים החזקים ביותר: ראש השנה ופסח. היא כוללת סטנדים מיוחדים, מהדורות מיוחדות כמו טעמי חלב ולב, ועיצוב מיוחד לראש השנה ופסח דרך הספק בחו"ל. אנחנו מחדירים דף, לתוך האריזה בו אנו מברכים: 'פסח שמח וכשר' או מאחלים 'שנה טובה'. לקראת החג הנוכחי, אנחנו גם מחלקים איגרת ברכה מעוצבת של מרסי, בחינם - למי שקונה וגם למי שלא קונה. סך הכל, נחלק כ-400 אלף ברכות. במגזר הערבי, לקראת הרמדאן מכרנו אריזה של 675 גרם".
"65 מהצריכה נעשית בחגים כך שזה בהחלט מוצר חג"
תשע שנים אחרי מרסי, הגיע ארצה טופיפי, שנולד ב-1973 באותו בית יוצר גרמני של מרסי. הבונבוניירה הזאת, כל כולה טעם אחד בלבד ובודד שלא משתנה אף פעם, חולשת על קיבות רבות בישראל, במיוחד בתקופת טרום החגים.
"טופיפי הוא מוצר יותר קטן 125 גרם, לכן בליימן שליסל רואים אותו בתור מוצר צריכה יומיומית", אומר אמיר. זו הבונבוניירה שמוכרת הכי הרבה יחידות בתחום הבונבוניירות. בחג, יש דרישה למארזי חג גדולים יותר של 250 גרם, ו-375 גרם"
אבל אין מגוון תחת המותג.
זה מוצר כה מיוחד שאי אפשר לשנות אותו. הוא מכיל ארבעה רכיבים מאוד חשובים: שוקולד (12%), נוגט (37%), אגוזי לוז (10%) וקרמל (41%).
אי אפשר לעשות טופיפי לבן. יש לטופיפי שלושה מתכונים בכל העולם, שניים מהם קשורים לישראל - מוצר כשר ומוצר כשר לפסח. במדינה שלנו קיימות שתי ורסיות שאין באף מדינה בעולם".
המחיר שלהם לא משתנה כמעט.
"לקראת החגים אנחנו עושים מבצעי 1+1 או הנחות של 10%, אבל אנחנו שומרים פחות או יותר על מחיר אחיד, כי זה מוצר דגל בסל הקניות של ראש השנה. מי שיקנה מרסי או טופיפי, יקבל אותם באותו מחיר ברמי לוי ובשופרסל".
מרסי וטופיפי מחזיקים יחד 27% מכלל הבונבוניירות במדינת ישראל. פררו רושה מחזיק ב-25%, אבל על אלה מביט מעט מגבוה, לינדור של לינדט השוויצית, למרות נתח השוק הקטן שלו. מדובר במותג שוקולד רב טעמים, שהגיע לארץ בשנות ה-90. הוא נמכר גם כבונבוניירה: כדור שוקלדי ממולא בקרם, שילוב שמשום מה יוצר מאכל שמיימי למדי, שקשה להאמין שנמכר בסופר רגיל.
"יש לנו סטנדים בכל רשתות השיווק", אומרת גל סידס, מחברת סידס, יבואנית לינדט. "נוסף לאריזות עם לינדור בשלושה טעמים, אנחנו מוכרים גם בונבוניירות יותר קלאסיות שהבאנו במיוחד לחג, בשלושה גדלים מ-140 גרם, עד 410 גרם. השנה גם פתחנו שוקולד בר בקניון ארנה, עם השוקולטייר של החברה שהגיע לארץ מדרום אפריקה. בבר אפשר לטעום את כל המגוון של החברה, ולרכוש מארזי שי מיוחדים לחג.
" בניגוד לתרבויות שוקולד אחרות, בהן רואים צריכה של פרלינים כל השנה, או לפחות בפיזור של מועדים תכופים לאורך השנה, בארץ זה מסתכם בשני פיקים גדולים מאוד, ובצריכה פחותה לאורך השנה. מעל 60% מהבונבוניירות נמכרות בפסח ובראש השנה, כך שזה בהחלט מאכל חג".
לפנייה לכתב/ת 
פררו רושה
טופיפי
צילום: אפרת אשל
מרסי
צילום: עמית שטראוס
לינדור
צילום: מוטי פישביין
מומלצים
