היה שווה את הקצף

כשאוזי אוסבורן עלה אתמול (ג') על במת פארק הירקון בתל אביב, הוא סיפר על רגע שהיה לו במסיבת העיתונאים המקדימה שנערכה יומיים לפני כן. "עיתונאי אחד שאל אותי מהי עמדתי הפוליטית", נזכר, "אז אני אומר עכשיו: 'פאק דאט שיט'. אני כאן בשביל לגרום לכם ליהנות". אחרי יותר מארבעים שנות קריירה שהיתה לרכבת הרים מטורפת, נראה שאין אדם ראוי יותר מאשר לומר את האמת בפרצוף. פוליטיקה ? פאק איט.  

למה לי פוליטיקה עכשיו. אוסבורן בפארק (צילומים: ירון ברנר)

אוזי אמנם לא משך אליו קהל כמו של "מטאליקה" ורובנו לא נוכל לשלוף שיר שלו מהזכרון ולהתחיל לזמזם, אבל אחד הרוקסטארים הגדולים והוותיקים ביותר בעולם עשה היסטוריה בפארק. אוסבורן הביא אלינו לא רק את המופע האדיר שלו, אלא גם את פסטיבל "אוזפסט" המפורסם, אותו חווה הקהל הישראלי בפעם הראשונה. 

הקוסם מארץ "אוזפסט". אוסבורן

עם אורחים מצוינים כמו "קורן" ו"סולפליי" לצד להקות ישראליות, הפך היום הארוך בתל אביב לאחד מאירועי הרוק החשובים ביותר שהיו כאן, אם לא החשוב מביניהם.

מודל מטאל

על הבמה, אוסבורן מייצג את כל הדמויות המפורסמות שלמדנו להכיר. כשהוא לא צורח למיקרופון, הוא מדדה עם גב כפוף מצד לצד הבמה ומוחא לעצמו כפיים. אבל כשהוא מתחיל לשיר, הוא מרים מהרגליים בשיא הכוח אלפי אנשים, שזכו לחוות אנרגיה שכזו.

הטריף את הקהל. מעריצים ישראלים ב"אוזפסט"

אפשר לומר שעל הבמה אוזי הוא טיפוס מטורף. הוא אמנם לא תמיד מדייק בצלילים, אבל זה ממש לא חשוב. ברגע שהוא פותח את הפה, הוא נשמע כמו אגדת הרוק שהוא.

הצד המטורלל והאהוב של הזמר בן ה-62 מגיע לא רק במוזיקה, אלא גם בין השירים.

כבר בתחילת ההופעה אוסבורן הפתיע כשכיוון צינור קצף ענק לעבר הקהל וריסס את כל צלמי כלי התקשורת ואת העומדים בשורות הראשונות. כמה שניות לאחר מכן, הוא גם מילא את עצמו בקצף. הצינור הפך לחלק אינטגרלי מההופעה, כשאוסבורן החזיר אותו לפעולה שוב ושוב במהלך הערב.

הקצף הוא חלק אינטרגלי מהמופע של אוזי

היסטוריה קטנה נכחה הערב גם בתוכן. לצד שירים מאלבומו החדש "Scream", אוזי כמובן הקפיד לבצע קלאסיקות אלמותיות מימיו בלהקת "Black Sabbath" החלוצה וכן מקריירת הסולו המפוארת שלו. היה זה מרגש לשמוע המנונים של "Black Sabbath" כמו "War Pigs", "Iron Man" ו"Paranoid", איתו סיים את המופע ושירים ישנים של אוזי כמו "Mister Crowley" ושרשרת קלאסית בהדרן המופע ובה שירים כמו "Mama, I'm Coming Home", "Crazy Train" ו"No More Tears".

הזכיר נשכחות. אוסבורן

מצדדיו של אוסבורן עומדים יציבים חברי להקתו המפלצתיים, שבמהלך שעתיים ורבע ביצעו את שיריו של אוסבורן בדיוק מרשים וסיפקו מופע רוק אצטדיוני מסורתי, עם כל השטיקים המפוארים. ביניהם סולו תופים וסולו גיטרה, איתו משתולל הגיטריסט גאס ג'י, שעומד במקום המבוקש של הגיטריסט המוביל בלהקה, תפקיד שאותו אוסבורן דואג לטפח כבר עשרות שנים.

דאבל פארק

ובחזרה לאמצע היום: הופעתה של להקת "קורן" הייתה מצוינת ומלאת אנרגיה גם היא. הלהקה שהוכיחה שגם אם לפעמים נדמה שימי השיא מאחוריה, על הבמה לא רואים את זה. התקופה החדשה בחייה עם המתופף הוירטואוז ריי לוזיר, בהחלט מעידה שהלהקה הינה אחת מהלהקות הטובות ביותר שיש בז'אנר.  

גם להקת "סולפליי" סיפקה מופע מבולגן, אך מהנה ולהוסיף לכך את התוספות הישראליות, פסטיבל "אוזפסט" הפך מדוגם ומשביע רצון מתחילתו ועד סופו.

חיסרון אחד היה כשבצידי הבמה המרכזית החליטו שלא להציב מסכי ענק כמקובל בהופעות פארק שכאלה.

אחד מהתפקידים של אנשי צוותו של אוסבורן היא להתקרב אל הזמר כמה פעמים במהלך המופע ולשפוך עליו דלי מלא במים וקרח. מה שאנשי הצוות עשו לאוסבורן, זה קצת כמו מה שאוסבורן עשה לנו. הוא העיף עלינו דליים גדושים בצלילים חזקים וכואבים, אך הכי מהנים ומשחררים שאפשר.