סדרה חדשה: מחוננוּת – הרבה מעבר לציונים

עכשיו תסבירו לי: מה לכל הרוחות הקשר בין המשפט הפותח הנ"ל ובין נושא המחוננים (שבו אמור הטור הזה לעסוק)? בעצם, עזבו. אני אסביר.

תכונות אנושיות כלליות – גובה, משקל, חברותיות, אינטליגנציה וכיו"ב – נוטות לנוע על רצף של ערכים, מנמוך לגבוה. רוב החבר'ה על הפלנטה מתרכזים סביב הממוצע ובודדים בקצוות. במדעית נפוצה מכנים זאת "התפלגות נורמלית". בכל מה שנוגע לאינטליגנציה, קצוות הרצף נפיצים וטעונים במיוחד. בפינה הנמוכה מרוכזים הסובלים מפיגור שכלי (קל עד עמוק). בקצה העליון נמצא ביתם של המחוננים או לפחות כך גרסה הגישה המסורתית.

הון אנושי

רבים בציבור הרחב מבטלים את העיסוק בתחום המחוננות כ"צרות של עשירים". עיקר המשאבים, כך אחת הדעות הרווחות, אמור להיות מוקצה לאלה "שבאמת קשה להם". בעידן שבו בכל זווית שבה תזרוק אבן אתה עשוי לפגוע בשלושה ילדים לקויי למידה, הטיעון הפופוליסטי הזה עשוי להישמע הגיוני (ויעידו על כך התקציבים הממשלתיים הדיאטטיים למדי המוקצים לנושא).

ציניקנים ו/או בעלי אינטרס יציגו דעה הפוכה. מכיוון שהמונח "הון אנושי" מהווה את אחת הדרכים הבולטות להשגת הערך הנקרא "הון", כל בן תמותה בעל תבונה בסיסית קולט שהשקעה במחוננים יכולה להחזיר את עצמה בעתיד בשיעור ורדרד מבחינה דולרית. לפני עשרות שנים איששו מחקרי המחוננים של טרמן (קבוצת מחקרי האורך המפורסמת ביותר בנושא המחוננות) את הטענה – תלמיד שאותר כמחונן בתחילת שנות בית הספר היסודי שלו הראה בבגרותו תפוקה שגבוהה פי 10עד פי 30 מאדם רגיל.

מיהו המחונן?

בין שתי הגישות מצויים הילדים המחוננים עצמם, מונחים בידי רף גבוה של ציפיות, פנימיות וחיצוניות. חלקן מבוטא בגלוי וחלקן מוזרק לחלל האוויר באופן מרומז. היום ניגע בשאלה הבסיסית מכולן – במה התברכו אותם ילדים שזכו לתואר "מחונן", איך בעצם מגדירים מחוננות?

בעבר המחוננות הוגדרה דה פקטו עפ"י ציון ה-IQ. מחונן הוגדר בעיקר עפ"י הישגיו הגבוהים במבחני המשכל. גם בימינו אנו עדיין משמשים מבחני המשכל ככלי המוביל באיתור מחוננים, ונתון זה מהווה צידוק להזיל דמעה או שתיים. מדוע? כיוון שהתפיסות החדשות של המחוננות מציגות תמונה רחבה יותר של התופעה, כזו שמשתרעת מעבר להררי הציונים הגבוהים.

בעשורים האחרונים למדנו שני דברים חדשים וחשובים על המחונן – א. הקסם שלו יכול להתבטא בכמה מגרשים נוספים פרט למגרש האקדמי. ב. כדי לממש את הקסם הזה, המחונן זקוק לכמה דברים נוספים פרט ל-IQ גבוה.

כבר לפני 60 שנים החלו רבים וטובים לשים ליבם לכך שהיכולת השכלית האנושית מפגינה ביצועי על יוצאי דופן גם מעבר לגבולות בית הספר והאקדמיה – ג'ון לנון, לאנס ארמסטרונג, ביל גייטס ועוד שדרה ענקית של שמות נוצצים – כולם המחשה מתוקשרת לתובנה חינוכית חשובה: המחוננות מתבטאת בשפע של תחומים. כבר ב-1972 כינס הקונגרס האמריקאי ועדה שנדרשה להגדיר מחדש את המונח. ישבו החבר'ה המעונבים על המדוכה והחזירו תשובה – מחוננות תוגדר כיכולת להפגיז ביצוע עילאי באחד מתוך שישה תחומים: מנת משכל כללית, תחום אקדמי ספציפי, יכולת הנהגה חברתית, חשיבה יצירתית, יכולת ספורטיבית או כישרון אמנותי. במילים אחרות – פיני גרשון, אריה דרעי ויעל ארד עולים למגרש.

חשיבה יצירתית, התמדה ומחויבות

אבל ההתקדמות החשובה באמת נעשתה במישור התיאורטי והמחקרי. יותר ויותר החלו להתייחס אל המחוננות כאינטראקציה נדירה בין מרכיבים או במילים פשוטות – על מנת שאוגדר כמחונן, אני חייב שכמה תכונות יתפתחו וישגשגו בתוכי בו זמנית.

מהן התכונות הללו? יש גישות לכאן ולכאן, אבל קיימת הסכמה רחבה על שלוש: מחונן נדרש להפגין רמה גבוהה של אינטליגנציה, חשיבה יצירתית והתמדה ומחויבות. לשון אחרת – ציונים לא יספיקו. מדוע לא יספיקו? משום שהמחוננות היא ישות שמטרתה להתממש ולהוביל לתוצר מקורי ויוצא דופן (לעיתים עד כדי פריצת דרך). לשם כך המחונן נדרש למקסם את יכולתו להגות משהו חדש (קרי חשיבה יצירתית) ומכיוון שתהליך הוא מורכב מעבר להברקה פה ושם, המחונן נדרש לדלק אישיותי שילווה אותו בדרכו או כפי שהוזכר – התמדה ומחויבות. הגעה לקצה העליון של סקאלת הציונים אינה יכולה להוות קריטריון בלעדי או עיקרי.

אבל, ויש אבל – כאן חשוב למתוח קו בין הילד המחונן והמבוגר המחונן. האחרון נדרש לספק הוכחות בפועל ואילו הראשון אמור לטפח את המנוע שיאפשר לו להנפיק קסמים בעתיד. התאווה לקבלות מיידיות שתוארה בפיסקה הראשונה עשויה לספק מתבוננים מהצד, אבל לא בטוח שהילד המחונן יוצא נשכר מהריצה הנ"ל. הוא זקוק לזמן דגירה ולפסק זמן של פיתוח הפוטנציאל כמו אויר לנשימה.

ועוד דבר – מחקרים עדכניים הראו שלמחונן יש נפש. דברים לא פשוטים עוברים עליה. על כך – בכתבה הבאה.

• גיל ונטורה הוא אבא לשניים, פסיכולוג ומנחה סדנאות וקורסים  בנושאי חשיבה יצירתית והורות. לכל הטורים של גיל ונטורה בערוץ הורים.