צירוף מקרים? התלוננה ושכרה קוצץ באלפי שקלים
מרינה עבדה כשנה וחצי כמוקדנית בחברת אלעד אחזקות, ושכרה עלה מ-21 ל-25 שקל לשעה. לאחרונה דרשה מהחברה כספים שלטענתה מגיעים לה וכשלא נענתה עזבה בזעם. זמן קצר לאחר מכן הודיעו לה ש"שכרה היה גבוה מדי בגלל טעות", והורידו 3,655 שקלים משכרה. עורך דינה: "זאת נקמה"
צירוף מקרים מדהים, או התנהלות תמוהה של חברה? מרינה (שם בדוי) עבדה כמוקדנית בחברת האבטחה אלעד אחזקות. לאחרונה העלתה בפני הנהלת החברה שורת תלונות רטרואקטיביות על התנאים שבהם הועסקה. התלונות לא נענו, ומרינה עזבה את החברה בזעם. זמן קצר לאחר מכן ניכתה החברה משכרה סכום של 3,655 שקל, בטענה שהוא שולם לה במשך יותר מחצי שנה בטעות.
כיצד ניתן לטעות בשיעור של 80% משכרו החודשי של עובד? כשמרינה התקבלה לעבודה, היא הועסקה בשכר של 21 שקל לשעה, בהתאם לחוזה ההעסקה הכתוב שלה. "הייתי עובדת טובה, וכל כמה חודשים המנהל לקח אותי ללשכתו והודיע לי בעל פה ששכרי הועלה, ל-22, 23 ו-25 שקל לשעה. רק מה: את החוזה המקורי בכתב הם לא שינו". בהנהלת החברה מכחישים את טענתה שמישהו הודיע לה על העלאה בשכרה וטוענים שמעולם לא התקבלה החלטה כזאת, אך מודים בכך ששכרה הועלה בפועל. "בטעות", כמובן.
"היא ארגנה קנוניה נגד החברה"
מרינה עבדה בחברה במשך יותר משנה וחצי. "יש לי המון טענות על איך שהם העסיקו אותי, וכל הזמן התלוננתי, אבל במשך זמן רב פחדתי לעשות רעש ולפנות לבית משפט", מודה מרינה. לאחרונה העלתה מרינה את הטונים של מחאתה על תנאי עבודתה, ואירגנה קבוצה של שלוש עובדות נוספות, שהתלוננו על אותם דברים. ארבע העובדות פנו לעורך הדין ראדי שקור ממשרד יאסין ווסאם, ששלח להנהלת החברה מכתב חריף שבו דרש להיענות לדרישותיה.
בהנהלת החברה זעמו על ההתארגנות הספונטנית של העובדות. בחברה אומרים: "אנו רואים בחומרה את העובדה שעובדות המוקד עשו יד אחת נגד המעסיק. זה גובל ב'מרד' או 'קנוניה. מטרת הקנוניה היה נסיון לסחוט העלאה של המחיר לשעה של כל אחת מהן, דבר אשר מקומו לא יהיה ביחסי העבודה".
בסופו של דבר, הודיעו ארבע העובדות כי הן עוזבות את המוקד בטריקת דלת. גם כאן יש הבדלי גירסאות בין הצדדים: העובדות שלחו מכתבים שבהם הודיעו על סיום עבודתן, והן טוענות שהודיעו על כך זמן רב מראש כפי שמחייבים נוהלי ההודעה המוקדמת; ואילו בהנהלה טוענים כי העובדות "קמו ועזבו בהודעה מהרגע להרגע, וגרמו לחברה נזק רב". חלקן, אגב, טוענות שהן עדיין עובדות במוקד. כך או כך, עבודתן שם הסתיימה באווירה לא נעימה ותוך טענות הדדיות.
"קיזוז שכר? טעות?! נקמה"
לקראת עזיבת החברה, חיכתה למרינה הפתעה לא נעימה. הנהלת החברה שלחה לה מכתב, שבו נאמר כי "בעקבות טעות בהנהלת החשבונות שולם לך שכר גבוה מכפי שנקבע בחוזה ההעסקה". ההנהלה הודיעה למרינה כי ה"טעות" תנוכה משכרה הבא. "המשכורת האחרונה שלי הייתה צריכה להיות יותר מ-4,000 שקל, אבל בפועל קיבלתי רק 900 כי הם ניכו לי 3,655", היא אומרת.
"קיזוז השכר הוא פשוט נקמה, חד וחלק, לא 'טעות' ולא שום דבר", טוען עו"ד שקור, "אני מניח שהם התנקמו בה. אם זה על כך שעזבה את העבודה, או על כך שהעזה להתלונן על דברים שהפריעו לה, או שניהם, אני לא יודע, אבל ברור שזאת נקמה ולא טעות".
מהנהלת החברה נמסר בתגובה: "השכר שהגיע לעובדת, כמו לכל עובד אחר, הוא השכר שנקבע בהסכם העבודה שנחתם איתה במועד קבלתה לעבודה, כאשר אין אסמכתא אחרת להעלאת השכר כפי שנטען. עם עזיבתה של העובדת את עבודתה ובהתאם לנוהלי החברה לעריכת חשבון סופי לכל עובד עם עזיבתו נמצא על ידי מחלקת שכר כי לעובדת שולם שכר בייתר, כאשר שכרה לשעה היה אמור להיות מחושב לפי 21 שקלים בלבד. מאחר שמדובר בטעות, מחויבת החברה לתקן את הטעות בהתאם, וכך נעשה".
בכלל, להנהלת החברה יש שפע של טענות נגד מרינה, ומעיון בתגובה ששלחו, נדמה כאילו היא זאת שחייבת להם כסף ולא להיפך. מהנהלת החברה נמסר: "עם כל הכבוד לעובדות (מרינה וחברותיה, ת.ג), הן שוכחות כי הן קיבלו הכשרה מלאה שעלותה לכל אחת מהן הסתכמה ב-3,000 שקל, ותקופת התלמדות נוספת להסתגלות לעבודה כמוקדנית, שגם לה הייתה עלות כספית רבה".
"בנוסף, הן עסקו בזמן עבודתן בפעילות אחרת, אישית שלהן, ואף השתמשו בטלפון לצרכים אישיים, דבר שהוא אסור בתכלית האיסור. אין מדובר במספר שיחות זניח אלא בנוהל שיחות ארוך, מתמשך וקבוע על חשבון המעביד וללא כל חרטה כאשר המעשים התגלו".
"לא אוותר להם על שקל"
בעתירה שהגישה היום (ה') מרינה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, באמצעות עו"ד שקור, היא מבקשת להורות לחברה לשלם לה את הכספים, שלטענתה לא שולמו לה כפי שמחייב החוק.
"עבדתי אצלם בעיקר תורנויות לילה, וקיבלתי על כל השעות הללו שכר רגיל ולא שכר של שעות נוספות", היא טוענת, "אחרי חצי שנה אמרו לי שהתחילו להפריש לי לפנסיה, אבל בקרן הפנסיה אמרו לי שהם לא מפרישים. הם שילמו שכר ב-15 לחודש, ולא ב-10 כמו כולם. למה? למה לא לשלם כמו שצריך, בלי כל המשחקים?"
הנהלת החברה מכחישה את טענתה כאילו נעשו עיכובים, כביכול, בהפרשה לפנסיה. עוד טוענים בהנהלה כי "לטענה שהשכר שולם ב-15 לחודש אין אחיזה במציאות", אף כי הם טוענים מנגד כי "המוקדנית הייתה אמורה להעביר את כרטיסי הנוכחות שלה להנהלת החשבונות ולמחלקת השכר בעוד מועד, כדי שיכינו לה את שכרה, והכרטיסים הוגשו באיחור". בהנהלה מאשרים שלא שולמו לה שעות נוספות בלילה, אך טוענים שחוק הגנת השכר אינו מחייב תשלום כזה.
"ההתייחסות שלהם הייתה פשוט גועל נפש", אומרת מרינה, "יש לי רישומים של כל שעה ושעה שעבדתי ואני לא אוותר להם על שקל, וכך גם חברותיי".
לפנייה לכתב/ת 
