על מה אתה מדבר, וויליס?

אז אתה לא אוהב לדבר?

"האמת היא שכיום אני סותם את הפה הרבה יותר מבעבר. אני לא מדבר אם אני לא חייב. התרשמתי מעצמי הרבה יותר מדי, אז עכשיו אני מסנן את דבריי".

וויליס היה חייב לדבר עם המון עיתונאים לאורך השנים. אין צורך להציג את גיבור האקשן האולטימטיבי לכל מי שאי פעם ראה מכונית (או מסוק, או בניין, או ספינה, או כולם) מתפוצצת על המסך הכסוף. למעשה, גם אם אתם מעדיפים סרטים של מ. נייט שמאלאן ("החוש השישי"), סרטים בזויים של מ. נייט שמאלאן (כל השאר, פחות או יותר), יצירות מופת ("ספרות זולה") ואפילו

 עיסוק אובססיבי בהוליווד כמקום קטנוני ועלוב נפש ("מה בדיוק קרה?"), הרי שגולגלתו המבהיקה של וויליס מוכרת גם לכם. מדובר בכוכב הוליוודי מן השורה הראשונה, מאלה ששולחים את הקהל לבית הקולנוע ואת עכברי ההורדות לאתרי אינטרנט מפוקפקים. הוא כריזמטי, שטותניק, נאה מראה, ודי מנוסה בכל הנוגע לפורמט שאלות־תשובות השחוק לעייפה.

עכשיו הוא מככב ב"RED" (ראשי תיבות של "בפרישה, מסוכן ביותר" בתרגום מיידי), סרט אקשן שעלה בשבוע שעבר אצלנו, על סוכן בפנסיה שהופך על לא עוול בכפו ליעד ממשלתי ונאלץ לגייס את חברי הצוות הישן שלו (מורגן פרימן, הלן מירן וג'ון מלקוביץ' המצוין) כדי לחסל את האיום. על הדרך הוא מתאהב במרי לואיז פרקר ("העשב של השכן") והולך מכות עם קארל אורבן ("שר הטבעות"), תוך שהוא מפזר מבטי פלדה כחולים. פרימן ומירן מצידם מפגיזים בנשיקה גריאטרית, ואפילו ריצ'רד דרייפוס קשישא מוכיח שהוא עדיין חי, על המסך.

הלן מירן אמרה לי מקודם שהיא "דלוקה עליך כבר מזמן".

"אולי נדבר קודם על הסרט ואחרי זה על העובדה שהלן מירן דלוקה עליי?".

בחייך.

"טוב, שיהיה. מממ... סיבכת אותי. תן לי לחשוב על מה שראוי לומר כאן. אני נשוי באושר (לדוגמנית הבריטית אמה המינג, א.ק), אבל די מבסוט מזה שהלן דלוקה עליי. אני די מחבב אותה בעצמי, וגם את בעלה טיילור" (האקפורד, המפיק והבמאי שאחראי על "מלכודת לפרקליט", א.ק).

מדוע רצית לשחק בסרט הזה?

"אני אוהב אלימות", הוא אומר, עוצר, מעיף כאפה למיקרופון, פולט, "תמיד רציתי לעשות את זה" וממשיך, "יש לי שיטה די מדעית שבעזרתה אני בוחר את התפקידים אותם אעשה: אני נכנס לחדר, תולה דלעת גדולה מהתקרה, מכבה את האור, לוקח מחבט בייסבול ומניף אותו באוויר. אם אני פוגע באמצע הדלעת ומפוצץ לה את הצורה לכל כיוון, אז אני מקבל עליי את התפקיד. ככה בדיוק החלטתי להשתתף ב'RED'. היי, זה היה סיפור ממש מטומטם, נכון? אני פשוט בג'ט לג קשה בצורה בלתי אפשרית".

קשישים שולטים. עם פרימן ומירן ב-"RED" 

היתה לך סצנת קרב ארוכה מאוד עם קארל אורבן. אתה מנצח בסוף, אבל מי קרע למי את הצורה בצילומים?

"הוא די הרג אותי. היה בינינו הרבה מגע. אני מניח ששנינו ידענו שברגע שהמצלמה תיכנס לחדר הקטן הזה ושכולם יצפו בנו, זה יהיה הרגע בו נתחיל להשתולל, להיכנס אחד בשני ולרסק דברים. זה קשה לא להתייחס לסצנה ברצינות, כי אתה באמת רוצה שזה ייראה כמו מאבק אמיתי. אתה באמת יכול להיפגע. אני מקווה שמכניסים את כל הסצנה לסרט, כי יש שם איזה שתי דקות של מכות".

נפגעת באמת?

"היה שם עציץ שעף וכתוצאה מכך נכנס לי הרבה חול לעין, אז ממש התחלתי לבכות. בוא נגיד שחתכו את זה בעריכה. לקארל היתה עבודה די קשה בסרט, כנראה שהכי קשה. כולם בעלילה רק מנסים לגרום לך לחשוב על אהבה, או לצחוק וליהנות קצת, אבל קארל היה חייב להיות מביא הבשורה, הבנאדם שאחראי על ההרג ועל מה שמניע את הסרט. זה יכול להיות תפקיד פחות כיפי ולעיתים מאוד כפוי טובה. זה לא רק לרוץ ולפוצץ דברים ולהתנהג כאילו אתה מישהו אחר, ואני חושב שהוא עשה עבודה מצוינת וגרם לכולנו להיראות הרבה יותר טוב בגלל הקשיחות שהוא הקרין. אחרי הכל, עבודה של שחקן זה לשקר ולהעמיד פנים".

אתה יודע ללכת מכות גם בחיים?

וויליס מרצין לשנייה ומסנן, "יש לך בעיה?! סתם, תראה, אני רוצה לחשוב שכן, שאוכל להגן על עצמי אם אצטרך. ככה אני אוהב לחשוב, להאמין שאני מסוגל לקרוע את כל מי שמולי. אולי אם יהיה לי איזה כלי נשק. זו שאלה טובה, לא שואלים אותי את זה יותר מדי".

נקלעת פעם לקרב אמיתי?

"כן, בטח".

ומי ניצח?

"אני, בשניים מתוך שלושה...".

וויליס שייך לליגת העל של כוכבי האקשן ב־20 השנה האחרונות, בעיקר בזכות דמותו של השוטר שארגוני טרור לא מפסיקים להפריע לו להתפייס עם גרושתו, ג'ון מקליין מסדרת "מת לחיות". לאחרונה פורסם שסרט חמישי יופק בסדרה הבלתי נגמרת הזו, שגרפה כבר יותר ממיליארד דולר, אבל עוד לפני זה ליקט אותו עמיתו לעולם ה"תירה הרבה ותדבר מעט", סילבסטר סטאלון, לתפקיד אורח בסרט הריוניון של קשישי הז'אנר, "בלתי נשכחים". לוויליס יש בסך הכל סצנה אחת, בה הוא מציע ג'וב מפוקפק עליו מתחרים סטאלון והאמן שהיה ידוע בעבר בשם הטרמינייטור והיום קוראים לו אדוני המושל - ארנולד שוורצנגר. מדובר כנראה בסצנה המשעשעת ביותר ברצף הפיצוצים בניחוח אייטיז הזה.

סילבסטר סטאלון אמר שזה היה הרעיון שלך להכניס את שניכם ביחד עם ארנולד שוורצנגר לאותה הסצנה ב"בלתי נשכחים".

"זה מה שהוא אמר? באמת? למעשה, התקבלתי לסרט הזה כי עשיתי לסליי חיים קשים על זה שהוא לא כולל אותי בתסריט - 'למה לא התקשרת אלי? למה לא ביקשת ממני להצטרף?'. הוא עשה את רוב העבודה על הסרט ההוא, ומדובר בעבודה ארוכה וקשה. תראו את ה־DVD של מאחורי הקלעים ותשימו לב כמה הוא חוטף שם, ובצורה רצינית. הוא אמר לי שזו הוכחה שבא היום ואתה כבר לא קופץ כל כך גבוה או קם כל כך מהר מהרצפה כמו שעשית בעבר. ראו את זה שם. בכל מקרה, נדמה לי שהוא חשב שזה נכון להכניס את המושל (שוורצנגר, א.ק) לפרויקט, אבל היי, אם הוא נותן לי את הקרדיט, אז כן, זה היה הרעיון שלי!".

אתה מעדיף סרטי אקשן על פני כל ז'אנר אחר?

"אתה צריך לעקוב אחרי המדריך לגיבור. יש סט של ערכים שמגיע עם הדמות. אומץ, יכולת לבכות ולחלוק את מחשבותיך אל מול אקדח שלוף. להיות צלף. אולי לא ללבוש תחתונים? וגם נאמנות לחברים, להיות נחמד לחיות, להיות נחמד לבמאי! אני עושה סרטים קטנים, סרטים בינוניים וסרטים גדולים כמו זה. אני חושב שברובם יש קרבות או אלמנטים מסוימים של אקשן. מה שאני אוהב זה שאנחנו לא עושים משהו חדש במיוחד, הטובים מנצחים את הרעים, וזה משהו שקרה בסרטים מאז ומעולם. היופי פה זה שאני משתתף במשחק הזה, בדבר הזה, ומתחיל אותו בכל פעם מחדש. כל סרט אקשן שזוכה להצלחה או לתשומת לב מעט מפריע, במובן הזה שבפעם הבאה אתה תצטרך לפוצץ משהו גדול יותר או לעשות משהו בצורה שונה. אבל יש כל כך הרבה דברים בדמות שלי, ואני מנסה לעשות את הכל במכה אחת. לפני שהכל מתחיל אתה חושב לעצמך, זה באמת יכול לקרות? זה ייכנס בחבילה של 90 דקות? ואני יכול לומר שבהחלט כן, זה עובד. יש לי הרבה מזל שממשיכים לשלוח לי תסריטים כאלה כל השנה".

יש סרטי אקשן שאתה פוסל מראש?

"יש לוקיישנים שלא אסכים לצלם בהם: סירות, ג'ונגלים, מדבר ושלג. אני שונא שלג. אם

 יש משהו שמדכא אותי זה שלג. זה קר וזה עצוב לחיות ככה. תן לי אנשים בחליפות ונשים יפות".

• את הראיון המלא תוכלו לקרוא בגליון החדש של "פנאי פלוס"