שתף קטע נבחר

אנחנו מאותה שכבה: הקצינים מרעות לא פראיירים

הם למדו יחד באותו תיכון, והתייצבו יחד במגרש המסדרים של בה"ד 1 אחרי קורס קצינים מפרך. רגע לפני שיישלחו למשימות הפיקוד, מגיעים הקצינים הטריים מרעות חדורי מוטביציה, ומנסים למנוע מהמציאות בשטח לפגוע במורל הגבוה

עד לפני לא הרבה שנים הם עדיין למדו יחד באותה השכבה, וביום שלישי האחרון עמדו שבעה בוגרים טריים של קורס קצינים מהיישוב רעות במגרש המסדרים של בה"ד 1 - וקיבלו את דרגות הסג"מ. הם ממשיכים בגאווה את מסורת בוגרי בית הספר ביישוב, שמוכר כמוסד שמוציא משורות בוגריו את כמות הקצינים הגבוהה ביותר בצה"ל, כשרבים מהם בולטים בתפקידי לחימה ביחידות מובחרות.

 

במרוצת החודשים שבהם היו סגורים במצפה רמון, זעזעה את הצבא פרשת המסמך, וגם "חוק האברכים" הצליח להעלות בקרב לא מעטים תהיות באשר לעול השירות הצבאי ואי-השוויון בנשיאה בנטל.


מבית הספר ועד לפיקוד בצה"ל. הקצינים ה"רעותניקים" (צילום: הרצל יוסף)

 

"החיילים של היום אולי קצת יותר מפונקים. הם מגיעים ממקום אחר ומסביבה מאוד עוטפת, אבל הם מקצועיים מאוד ויודעים היטב את התפקיד שלהם", ניתח סגן-משנה עמרי קרסו, שיפקד בקרוב על קורס מפקדי תותחנים בשבטה. "הם מבינים שמתכוננים למלחמה ואת הסיכון שנשקף מכך, ובכל זאת - רוצים להיות שם כשזה קורה".

 

גילה הממוצע של החבורה של קרסו וחבריו הוא 20, ויש בה נציגות של כמעט כל שדה הקרב הצה"לי: שריון, תותחנים, הנדסה הקרבית וגם חי"ר. "אני ממש לא פראייר שאני בצבא ושאני קצין", קבע סגן-משנה ע', ששמו אסור לפרסום בשל שיבוצו ביחידה מובחרת. "זה משהו שגדלתי עליו במשך כל החיים. הרגשתי ששלוש שנים הן לא מספיקות וצריך לשרת יותר. הטיולים להודו ולתאילנד אחרי השחרור יכולים לחכות".

 

אין שוויון בנטל? "אנחנו לא בוכים כל היום"

חלק מחבריו של ע' נקטו עמדו קשוחה הרבה יותר נגד אלו שלא נושאים בנטל השירות הצבאי. "אנחנו לא מתעסקים בזה ביומיום, אבל מי שלא מתגייס צריך לעשות עם עצמו חשבון נפשי אישי", אמר קרסו. חברו, סג"מ עידו לביא, שיפקד בקרוב על טירונים בשריון, סבור כי מי שלא נושא באופן שווה בחובות, לא צריך להינות מאותן הזכויות. "מי שהוא אזרח במדינה וחייב בשירות, אך לא עושה את זה מטעמים לא עניינים, לא צריך לקבל אותן זכויות", קבע נחרצות.

 

למרות כל זאת, ביקשו הקצינים להדגיש כי העיסוק באותה הסוגיה לא מצליח לחדור את מעטה הפעילות הצבאית, והיא נעדרת מהאימונים וממשימות הביטחון השוטף. "זה לא שכל היום אנחנו בוכים ושואלים את עצמנו למה אנחנו כן משרתים והם לא", הסבירו הקצינים הטריים.


הקצינים הטריים מרעות. אין שוויון - בלי שוויון בנטל? (צילום: הרצל יוסף)

 

האווירה בסביבת מגוריהם בהחלט מקנה להם תמיכה רבה להמשיך בדרכם. "זה יישוב כזה שמתגוררים בו קצינים בכירים. האווירה נעה כל הזמן סביב הצבא", תיאר סג"מ קרסו.

 

גם סג"מ נתנאל אהרון מההנדסה הקרבית וסג"מ דור פרץ מהשריון, טענו כי סוד המוטיבציה שהביאו מהבית טמון באווירה שבה גדלו. "בתיכון שלנו יש מעין 'קרנבל' של מי מתגייס ולאן, וכל אחד רוצה להגיע כמה שיותר רחוק, להוכיח לעצמו ולחברה ולעשות שירות משמעותי. אין אצלנו חלופה אחרת".

 

יחד עם זאת, הם ביקשו להדגיש כי "מדובר בכל זאת בתיכון רגיל. אין לנו שיעורים צבאיים או מסדר על הבוקר, אבל העובדה שהנושא הזה נמצא כל הזמן באוויר מאוד דוחפת את כולם להיות ב'שפיץ' של צה"ל".

 

בניגוד אולי לאופן שבו מתמודדים חבריהם בני אותה שכבת גיל עם ההסתגלות למערכת הצבאית, הגיעה החבורה מרעות מוכנה היטב לקורס הקצינים וכל אחד מחבריה ידע, או לפחות שיער, מה יצפה לו במהלך החודשים המפרכים. "זה החלק שבו מעצבים את התפקיד שלך, בעיקר בפן המנהיגות והערכים. אחר כך - במהלך ההשלמה - נוגעים בפן המקצועי", הסביר לביא.

 

ע', לעומתו, בירך על כך שהתקופה הקרובה, לפחות עבור השריונרים, אמורה להיות מעין רגיעה מהפעילות היומיומית האינטנסיבית סביב הטנקים.

 

אבל למרות הגאווה הגדולה ורף המוטיבציה הגבוה, הודו הקצינים הצעירים שלמרות הכל - הצליחו החודשים האחרונים בכל זאת לשנות משהו בהלך המחשבה שעמו באו. "מתברר שיש דברים שלא הכרנו, למשל - שאי אפשר להתייחס לאנשים בהכללות רק בגלל צבע הכומתות שלהם".

 

זמן קצר אחרי שהקורס הסתיים ו"הדבר האמיתי" כבר מצפה מעבר לפינה, הספיקו חלק מהמפקדים הטריים להיפגש עם החיילים שעליהם יפקדו, ואילו היתר יעשו זאת בתקופה הקרובה.

 

כבר עכשיו ברור לכל חברי החבורה שידרשו מפקודיהם אמינות ומקצועיות - כדי להיערך כראוי למלחמה הבאה. במהלך השיחה, הדהד באוויר לא אחת המשפט: "פראייר מי שלא מתכונן", לא כהצהרה חסרת תוכן, אלא במה שנראה כמוטו מרכזי שירשו ממדריכיהם בתקופת הקורס.

 

"אנחנו חייבים להכין אותם לדבר האמיתי", הסביר סג"מ עמית אחיאסף, שיפקד על לוחמים ביחידת "אגוז". "הדרך לעשות את זה היא באמצעות בניית יחסי אמון בין המפקדים לבין הפקודים, כדי שהם ידעו שאפשר לסמוך עלינו, ושאנחנו נוכל לבטוח בהם".


האווירה ביישוב מעודדת מוטיבציה. הקצינים מרעות (צילום: הרצל יוסף)

  

סג"מ רן כהנא מחטיבת הצנחנים, שמפקד כעת על קורס מ"כים בבית ספר לחי"ר של צה"ל, הסביר" "כמו שאנחנו הפכנו למפקדים, כך אני מצפה מהחיילים בקורס מ"כים, להפוך ממובלים למובילים. זה הדבר המרכזי שאמרתי להם בשיחת הפתיחה".

 

בזמן האימונים המפרכים וההדרכות של הקורס שעברו במהלך החודשים האחרונים, הרעידו את המערכת הצבאית באותה התקופה לא מעט פרשיות שהצליחו להנחית מכה אחר מכה על צה"ל.

 

על פרשת המסמך הודו הקצינים הטריים כי כמעט שלא שמעו. "זאת תקופה שהיינו די מנותקים ממה שקורה בחוץ", הסביר קרסו. אבל אחרי שהקורס הסתיים, הספיקו הצעירים הנמרצים להתעדכן גם במה שלא אמור להחדיר בהם יתר מוטיבציה.

 

המציאות בשטח עדיין נראית רחוקה

בעוד שפרשת המסמך נגעה כמעט רק בהתנהלות הדרגים הבכירים של צה"ל, נגעה הרשעתם בפלילים של שני לוחמי גבעתי בפרשת "נוהל ילד" במהלך מבצע "עופרת יצוקה" באופן חזק ומשמעותי יותר בקצינים הטריים.

 

"אין ספק שהפעילות שאנחנו נדרשים לבצע מורכבת", מספרים הצעירים הנמרצים. "תמיד עולה ההתלבטות שבין סיכון חיינו וחיי החיילים שלנו לבין מה שיקרה לאוכלוסיה האזרחית שנמצאת בשדה הקרב. זו שאלה קשה, ואפשר להבין את החיילים שחשבו שאסור היה להעמיד לדין את הלוחמים".

 

למרות זאת, אולי בעיקר ברוח השפעת החודשים האחרונים, הם סבורים כי הסוגיה הערכית היא זו שצריכה להנחות את התנהלות צה"ל בכל צעד. "הצבא נשען על פקודות ואי אפשר להתעלם מכך. הדבר הטוב ביותר יהיה לתת לחיילים כלים להתמודד עם מצבים כאלה, לדבר איתם כל הזמן על ערכים, להציב גבולות ולהיות שם איתם".

 

למרות המוטיבציה הגבוהה והעובדה שאיש מהם כלל לא התלבט אם לצאת לקורס קצינים או לא, בשאלת המשך חייהם והאפשרות לפתח קריירה צבאית - נשמעים קולות נחרצים הרבה פחות. "כרגע אנחנו חושבים על התפקיד הנוכחי. לחלק מאתנו יש אולי מחשבות להיות מ"פים בהמשך, אבל גם זה עדיין רחוק מאוד. מי מאתנו יהיה מג"ד? אין סיכוי שנדבר על זה כרגע", הם ענו בחיוך.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מסתכלים קדימה, בלי להסס . הקצינים הטריים
צילום: הרצל יוסף
מומלצים