שתף קטע נבחר

אובמה הסיר את הכפפות

מי שרצה נשיא מוחלש אחרי הבחירות, קיבל אובמה שלא מתאפק - ודווקא מחריף את הטון המרוכך של מחלקת המדינה

הבחירות לקונגרס האמריקני חלפו לפני שבוע, ועמן תמה גם ההקפאה שהממשל האמריקני נטל מטיפול פומבי בנושא הקפאת הבנייה. מי שחשב, ייחל, התפלל, או חלם לנשיא אמריקני מוחלש, כזה שיפסיק ללחוץ על ישראל, קיבל תשובה חדה וברורה מג'קרטה: ברק אובמה הסיר את הכפפות.

 

הוא לא עשה זאת בשמחה. מי שעקב אחר מבע פניו של הנשיא האמריקני, כשנשאל במסיבת עיתונאים בבירת אינדונזיה על הבנייה במזרח ירושלים, יכול היה לראות נשיא מאוכזב. הוא הדגיש שלא קיבל תדרוך מלא על מה שקרה. הוא לא הזכיר את המילה ירושלים. אובמה הביע חשש ש"סוג כזה של פעילות לא הועיל מעולם למגעי השלום. אני מודאג כך שאנחנו לא רואים את הצדדים עושים את המאמץ המיוחד הנדרש להשגת פריצת דרך". בקול כמעט נוגה הוא הוסיף ש"צעדים כאלה יכולים לשבור את האמון בין הצדדים".

 

הדיפלומטים האמריקנים ניסו לרכך. שלשום עוד ניסה דובר מחלקת המדינה פיליפ קראולי להסביר לכתבים שזה לא נתניהו, אלא גורמים בממשלה שמנסים לחבל במאמצי ראש הממשלה לקדם את תהליך השלום. אבל אובמה לא עובד אצל קראולי, לא אצל יועצו הבכיר למזרח התיכון דניס רוס, המנסה להוריד את הנושא מהכותרות ואפילו לא אצל הילרי קלינטון. כולם עובדים בשבילו. הם יכולים ללכת על הבהונות, להתנסח בזהירות, אבל ברגע שהנשיא מדבר - כולם מיישרים קו. האמריקנים חושבים שלחץ מאחורי הקלעים בנושא ההקפאה עדיף על לחץ פומבי, אבל אובמה הוא שגורם לדיפלומטים שלו לכסוס ציפורניים פעם אחר פעם, כשהוא מעלה את דרישת ההקפאה בפומבי.

 

אובמה יכול להופיע למסיבת עיתונאים בבית הלבן ולהפתיע את עוזריו בהצהרה ישירה, לפיה ישראל צריכה להפסיק את הבנייה בהתנחלויות. הוא עשה זאת שוב בנאומו בעצרת הכללית של האו"ם בחודש ספטמבר, אחרי שבממשל כבר הבינו שהדרישה הפומבית פוגעת בשיחות. אובמה לא יכול להתאפק. הוא הגיב מסין על פרסום תוכנית בנייה בגילה, ועכשיו מג'קרטה על פרסום דומה בהר-חומה ופסגת-זאב. הוא "חטף עצבים" כשאושרה בנייה בפסגת-זאב, בזמן שסגנו, ג'ו ביידן, היה בארץ. עכשיו זה קרה שביידן ונתניהו נפגשו בניו-אורלינס.

 

מי שרצה נשיא מוחלש אחרי "בחירות האמצע", שיעסוק בכלכלה ובמשבר התעסוקה, קיבל אובמה שמתכוון להמשיך להשקיע מאמצים וזמן בנושאים בינלאומיים. לא במקרה הוא יצא שלושה ימים לאחר הבחירות למסע בן עשרה ימים בהודו, אינדונזיה, דרום קוריאה ויפן.

 

מפילוח ההצבעה בבחירות לקונגרס, עלה שהיהודים היו הציבור הנאמן ביותר למפלגה הדמוקרטית. יהודים שלא הצביעו עבור מועמדים דמוקרטים, עשו זאת משיקולים מקומיים, או בעיקר בגלל אכזבה מאובמה בתחום הכלכלי. ישראל חשובה להם - אבל היא אינה הנושא היחידי, ולרבים מהם לא הנושא הכי חשוב. מי שבודק את הסקרים יודע, שבשנת2011 אובמה ינסה ללחוץ על הצדדים, על-מנת לקדם את תהליך השלום - כדי שיוכל לברוח מהנושא בשנת הבחירות לנשיאות - 2012.

 

טוב בפנים, רע בחוץ

ההודעה של נתניהו, שיצאה מניו-יורק, לפיה ירושלים היא בירת הישראל ואינה התנחלות, זוכה להסכמה ישראלית. אם ללכת לעימות נגד הממשל, נושא ירושלים טוב מבחינת ראש הממשלה. אבל למה בכלל ללכת אתם למלחמה? נתניהו יכול היה לומר את הדברים בתשובה לשאלות בראיונות שהוא העניק אתמול לשלושה כלי תקשורת. הוא חזר ואמר שירושלים היא בירת ישראל ולא התנחלות. מדוע להוציא הודעה יזומה? זה אמנם טוב לפוליטיקה הישראלית הפנימית, אבל לא לבריאות היחסים עם ארה"ב.

 

נתניהו ניסה להשאיר לאובמה, בפגישתם האחרונה בבית הלבן, תחושה שהוא מוכן ללכת עד הסוף, אבל בבית הלבן לא משוכנעים מיהו ביבי האמיתי.

 סגן הנשיא ביידן נשאל על ידי יהודים בשולי הכינוס השנתי של הקהילות היהודיות בניו אורלינס, אם נתניהו רציני בכוונתו לעשות שלום.

 

התשובה של ביידן היתה שבממשל לא יכולים להשיב על השאלה, אבל הם עובדים איתו כאילו שהוא רוצה באמת להגיע לפשרה היסטורית עם הפלסטינים. הנשיא לשעבר ביל קלינטון ידע מה רבין וברק רוצים. בוש הגיע עם שרון ואולמרט לרמת תיאום חסרת תקדים. ברק אובמה לא יודע מה נתניהו רוצה.

 

על רקע ההחרפה המילולית בין שתי המדינות, תפגוש מזכירת המדינה הילרי קלינטון את נתניהו מחר בניו-יורק ותנסה להבין קצת יותר.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אובמה באינדונזיה
צילום: רויטרס
נתניהו עם ביידן
צילום: AFP
מומלצים