נגמרו ימי ניגוב החומוס

מהומות אוקטובר, שלושה עשר האזרחים ההרוגים ומדיניות צה"ל בשטחים, הביאו לכעס עצום במגזר הערבי כלפי הממשלה ולחשש כבד במטה הבחירות של ברק כי ב-6 בפברואר ערביי ישראל "יצביעו ברגליים" או ישלשלו לקלפי פתק לבן.

"הכעס על ניצב אליק רון, כחולי המדים, הגז המדמיע, האש החיה וההשפלה", חוששים פעילי ה"עבודה", "יכולים להכריע את הבחירות". הפיתרון שנשקל במטה ברק הוא לבקש סליחה מערביי ישראל, לאחר בקשת הסליחה המפורסמת מעדות המזרח, ערב הבחירות הקודמות.

בעלי זכות הצבעה במגזר הערבי מונים כיום כ-600 אלף נפש. בבחירות הקודמות זכה שם ברק לתמיכה מוחצת, כשלמעלה מ-95% מהם בחרו בו לראש ממשלה:.בכפר אבו גוש למשל, הצביעו 95% לברק; בטירה – 98%; בדליית אל כרמל 84%; בשפרעם 90%; בטייבה 94.6%; בקלנסואה 98% ובכפר קאסם 98.8%.

"גם ב-96' הערבים איימו - ובסוף הצביעו פרס"

אומנם הקול הערבי לא השפיע על תוצאות הבחירות ב-99' - ברק ניצח את נתניהו בהפרש ניכר והיה מגיע לכיסא ראש הממשלה גם ללא הקול הערבי, אולם במערכת הבחירות הנוכחית, המפה שונה לגמרי והקול הערבי חשוב לברק כמו אינסולין לחולה סכרת - בלעדיו, הוא לא יחזור למשרד ראש הממשלה.

למרות הכל, יו"ר מרצ, יוסי שריד, אומר כי עדיין אפשר להתגבר על אירועי אוקטובר. "ערב בחירות 96', כאשר פרס היה מועמד "העבודה", לאחר שפגז נפל על בית ילדים בכפר כנא, שמענו את אותן תגובות ואותם איומים, אבל עובדה שהם באו והצביעו", אומר שריד.

אירועי החודשים האחרונים הביאו את ח"כ עזמי בשארה (בל"ד) לנסות ולהכתיב חוקי משחק חדשים. ח"כ בשארה לא מוכן להביע תמיכה בברק, אך יחד עם זאת הוא מעריך כי בין 40 ל-50 אחוזים מערביי ישראל יצביעו בכל זאת לברק. "אני לא מוכן בכל מערכת בחירות להיות אובייקט לסחיטה ולבחור בין הרע לרע במיעוטו", אומר בשארה. "אני לא מוכן שהשמאל ילמד ממני שאני בכיס של כל מועמד שלהם, כי כך יכולת ההשפעה שלנו על החיים הדמוקרטיים תתרוקן מתוכן. אוכלוסיה פוליטית שרוצה שיכבדו אותה צריכה לנקוט עמדה. זו לא נקמה וחשוב לי להדגיש זאת, אבל דם הילדים שלנו הוא לא הפקר", הוא אומר ומוסיף כי "אני גם לא רואה כזאת משמעות בבחירות, כי לדעתי בכל מקרה תקום ממשלת אחדות והשאלה היחידה היא מי יהיה הסגן של מי".

"הצבענו לברק - וקיבלנו 13 הרוגים"

לא רק אירועי אוקטובר גורמים למצביע הערבי לנדנד את כיסאו של ברק. ראש הממשלה ניהל שיחות עם הפלסטינים על הסכם הקבע, אך במהלך השנה וחצי האחרונות לא נסוג מסנטימטר, למעט קבר יוסף בשכם.

בנימין נתניהו, לעומתו, נסוג מ-13 אחוז משטחי הגדה בהתאם להסכמי הפעימות ומסר את חברון לרשות הפלסטינית. אהוד ברק עדיין ממאן למסור את הכפרים עזריה ואבו-דיס באזור ירושלים לידי הפלסטינים למרות החלטת הממשלה ואישור הכנסת.

"הערבים רואים שבתקופה של ברק ההתנחלויות גדלו פי שניים והם לא אוהבים את זה", אומר עיסאווי פריג', דובר מרצ במיגזר הערבי ומנהל הקמפיין של ברק במיגזר הערבי. "הערבים נפגעו מברק: מה הם קיבלו אחרי שהצביעו עבורו? 13 הרוגים בהפגנות. תראי את ההפגנות בהלוויית כהנא. זרקו אבנים, שברו חנויות ואף אחד לא נהרג. היום יש אמצעי פיזור הפגנות מכאן ועד להודעה חדשה, אבל אנחנו קיבלנו את הרושם בזמן המהומות שאנחנו אוייב ואסור לנו להפגין".

לדברי פריג' "ברק יכול לאכול חומוס בטירה בוקר צהרים וערב, אבל זה לא יעזור לו. יעזרו לו הקשרים של אנשים מקובלים במיגזר כמו רן כהן, ביילין, בורג וזהבה גלאון. האמת היא, שהעובדה שאריאל שרון מתמודד מולנו פועלת לטובתנו. שרון בעיני הערבים הוא קבלן הריסות אחד גדול. קשה מאוד לשכוח את סברה ושתילה".

עיסאווי פריג' מודע גם לתיסכולם של ערביי ישראל ממדיניות הפנים שניהל ברק. לערבים הובטחו מיליוני שקלים במסגרת התכנית לסגירת פערים, אבל הכסף עדיין משוטט בצינורות הבירוקרטיה וקשה לפתח חינוך ותשתיות בלעדיו.

למרות זאת מבטיח עיסאווי כי יעשה הכל למען בחירתו של ברק. "אם הוא יביא הסכם שלום, ולא חשוב מה כתוב בו, יהיה לנו הרבה יותר קל לשווק אותו. הסכם שלום זה מוצר שאפשר לשווק. ולי יש שני נימוקים חזקים למה כן לבחור בברק: אחד, ברק הוא לא שרון ואסור ששרון יהיה ראש ממשלה, כי מעגל הדמים יהרוס אותנו. שנית, ברק נבחר לארבע שנים וצריך לתת לו צ'אנס להשלים את הקדנציה", אומר פריג' ומקווה ש"כאיש מרצ, הפעם ברק יעריך את מה שמרצ עושה בשבילו".

לוטפי משעור: "אולי אצביע לאריק שרון"

עורך "א-סינארה" הנצרתי, לוטפי משעור, עדיין כועס על ברק. הוא אינו מסוגל לומר שיצביע לו, אבל מתוך שיקול עסקי לקח משרד הפירסום שלו את האחריות לקמפיין ברק במיגזר הערבי. "אבל עסקים זה דבר אחד, ופוליטיקה זה דבר אחר", אומר משעור ומוסיף "אני לא מרגיש נוח לענות על השאלה אם אצביע לברק".

משעור מפתיע ואומר כי "אם שרון יודיע בשבועיים הקרובים שהוא מתכונן לדאוג ללגיטימיות של האזרח הערבי – יכול להיות שאני אבחר בשרון. את התנהגות המיגזר הערבי בקלפי לא כדאי לנחש, כי זה תלוי במה שיקרה בשבועות האחרונים וביום הבחירות עצמו".

בעקבות אירועי אוקטובר זעם משעור על ברק ואף אמר אז: "הנישואים הקתוליים בין האוכלוסיה הערבית למועמדי "העבודה" לראשות הממשלה נגמרו. הקתולים קיבלו אישור מהאפיפיור להתגרש".

בחודשים שחלפו משעור הספיק להתקרר, אולם הוא עדיין מבקש הישגים והבטחות למיגזר הערבי עצמו, ולא רק הישגים במשא ומתן עם הפלסטינים שיחניפו לערבים המתגוררים בתוך הקו הירוק. "עם כל הכבוד לפלסטינים", אומר משעור, "העתיד של אחינו בשטחים הוא ברור, למרות הדרך העקובה מדם שהם עוברים - יהיה להם טוב. העתיד שלנו, הערבים בישראל, לא ברור בכלל. אנחנו רוצים מנהיג שיתן לנו לגיטימיות, כמו שבגין נתן לגיטימיות לעולים מצפון אפריקה והמזרח. האזרח הערבי רוצה כבוד".

אבל במטה שרון לא מוותרים מראש על המגזר הערבי. אריאל שרון כבר חזר והבטיח שלוש פעמים כי אם יבחר, ימנה שר ערבי. בתגובה לדברי שרון, הציע ח"כ מוסי רז ממר"צ שאם שר הבריאות רוני מילוא יתפטר מהממשלה, ימנה ברק את ח"כ נואף מסאלחה מישראל אחת לשר. "נואף כבר היה סגן שר הבריאות", אומר רז, "והוא מאוד יכול להתאים". שתי ההצעות מבהירות עד כמה דחוף לצדדים לטייח את היחסים העקומים עם המיגזר הערבי.

"בלי הסכם - חבל לברק על הזמן"

גם לרשות הפלסטינית יש עניין בבחירות בישראל. הרשות עוקבת אחרי כל הדיווחים על הבחירות, מנצלת את התקופה הפרובלמטית מבחינת ברק ואף מנסה להשפיע על כיוון הקול הערבי באמצעות לחצים על הסיעות הערביות.

יו"ר סיעת רע"ם, עבד אל מאלכ דהאמשה, מכחיש את הלחצים מכיוון הרשות. "הם לא ניסו ללחוץ, לא דיברו איתי, אבל אני יודע שהם מאוד מעוניינים בהסכם חתום", כך דהאמשה. "ערפאת רוצה הבהרות בנושא הפליטים והר הבית ואני מציע לברק לרדת מהעצים הגבוהים, לנסוע לקלינטון אם יוזמן ולהביא שלום ורווחה לשני העמים. אם יביא ברק הסכם, כל הסכם שיפתח אפיק בהיר וזוהר, אקרא לציבור שלי להצביע בשבילו. בלי הסכם מדיני, אין הבדל מבחינתי בינו לבין אריק שרון – ואני אומר לבוחרים לשים בקלפי פתק לבן".