שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    לראשונה: תערוכת אומנות של 31 חולי סוכרת

    הטיפול במחלת הסוכרת דורש הרבה עבודה פיזית: הזרקות, שמירה על תזונה נכונה ופעילות גופנית. אך גם התחום הנפשי, שמושפע מאוד מהמחלה, זקוק להתייחסות, ולכן חולים רבים פונים לעיסוק באומנות. עכשיו, לראשונה, מציגים 31 מהם בתערוכה חדשה. מקסים קופר, שצילומיו מוצגים בתערוכה: "הצילום מסייע לי בהתמודדות"

    להיות חולה סוכרת זה לא דבר פשוט. יש צורך לשמור על אורח חיים קפדני, הכולל תזונה מתאימה, הזרקות אינסולין תכופות ופעילות גופנית. אך בשנים האחרונות הבינו הגורמים המטפלים בחולי סוכרת כי לא רק החלק הפיזי של המחלה דורש התייחסות. התחום הנפשי של החולים זקוק גם הוא לטיפול צמוד, מאחר ואורח החיים הלא פשוט שלהם גובה את מחירו. רבים מחולי הסוכרת חיים בהכחשה של המחלה, אחרים מתביישים מהסביבה וישנם כאלו שאורח החיים התובעני שדורשת מהם המחלה גובה אצלם את מחירו.

     

    כחלק מההתמודדות עם הקשיים הנפשיים של המחלה מוצאים חולים רבים מפלט באומנות. היום (ב') תיפתח לראשונה תערוכה של 31 אומנים חולי סוכרת, במרכז העירוני למוסיקה ואומנויות ברעננה. התערוכה, שנקראת בפשטות "אומנים עם סוכרת מציירים", היא פרי שיתוף פעולה בין האגודה הישראלית לסוכרת לבין חברת התרופות "סאנופי אוונטיס".

     

    בין שלל המציגים בתערוכה נמצא גם מקסים קופר בן ה-67. קופר, הסובל מסוכרת סוג 1 (הנקראת גם סוכרת נעורים) כבר עשרות שנים, הוא צלם חובב המציג בתערוכה כמה מצילומיו. אך הוא אינו היחיד במשפחתו שסובל מהמחלה. רעייתו, עליזה, אובחנה לפני מספר שנים כחולה בסוכרת מסוג 2 (סוכרת מבוגרים) ובתו, סמדר, אובחנה במהלך ההריון שלה, לפני מספר חודשים, כחולה בסוכרת וכיום מוגדרת גם היא כחולה בסוכרת סוג 1.


    מקסים קופר ורעייתו עליזה. כל המשפחה מקפידה על תזונה בריאה

     

    "אנחנו משפחה של חולי סוכרת וזו הסיבה שאנחנו מאוד מבינים שצריך לשים דגש גם על הנושא הנפשי כשחיים עם המחלה", הוא אומר. "אנחנו נעזרים בטיפולים נפשיים, ואני גם מצלם, תחום שמסייע לי בהתמודדות עם המחלה. בנוסף אנחנו פעילים בא.י.ל (האגודה הישראלית לסוכרת - ל"מ) ומסייעים לאחרים עם הקשיים שלהם עם המחלה".

     

    "אני משתדל לא לחפש את האשמים במצב"

    קופר גילה לראשונה שהוא חולה בסוכרת בתחילת שנות ה-70' של המאה הקודמת. "הייתי אז בחור צעיר ופתאום התחלתי להרגיש צמא מאוד גדול, חוסר שקט וחוסר בטחון בפעולות הכי פשוטות שעשיתי", הוא נזכר. "הלכתי לרופאה ואחרי שהיא שמעה את תלונותיי ובדקה אותי היא בישרה לי שאני חולה בסוכרת נעורים. המצב שלי לא היה טוב ולכן כבר מההתחלה טופלתי בזריקות אינסולין, ואני חי עם הברכה הזו מאז ועד היום, ואני מקווה שעד 120".

     

    רעייתו של קופר, עליזה, הייתה אישה בריאה ולאורך כל השנים לצד בעלה התמודדה עם מחלתו, כשהיא מנסה להקל עליו. אך לפני כשש שנים גילתה גם היא כי היא חולה בסוכרת. "בניגוד אליי היא חולה בסוכרת מבוגרים, אבל גם היא זקוקה לאינסולין".


    אחת מהתמונות שמציג קופר בתערוכה. "צריך לשים דגש על התחום הנפשי" (צילום: מקסים קופר)

     

    אך המחלה תקפה את בני המשפחה גם בפעם השלישית. בתם של השניים, סמדר (37), שהייתה בריאה לחלוטין כל חייה, גילתה כשהייתה בהריון, רק לפני 10 חודשים, כי היא סובלת מהמחלה גם כן. "כשגילו לה את המחלה היא הייתה עדיין בהריון ולכן חשבו שמדובר רק בסוכרת הריונית, שתעבור לאחר הלידה", מתאר קופר את שעבר עליה. "אבל הסוכרת לא נעלמה ואחרי בדיקות היא אובחנה כחולה בסוכרת נעורים, כמוני".

     

    -איך הגבת כששמעת שגם בתך חולה בסוכרת?

    "הופתעתי, אבל גם היא וגם אני לא קיבלנו בצורה קשה את הבשורה", אומר קופר. "זה אמנם לא היה נעים, כי הרגשתי שאולי זה בגללי, אבל אני משתדל לא לחפש את האשמים במצב הזה, כי פשוט אין. לא אני גרמתי לסוכרת אצלי ובטח שלא אצלה, זה המצב הקיים וצריך לחיות איתו".

     

    לדברי קופר בתו אפילו ראתה את החיובי בגילוי המחלה אצלה. "בגלל שאני חי עם המחלה כבר הרבה מאוד שנים, והבת שלי ראתה שאני חי איתה טוב, אז לא היה לה פחד, כמו שיש לחולים אחרים. מבחינתה זה עובר די רגוע והיא אפילו אמרה שהיא שמחה על כך שהיא התגלתה אצלה עכשיו, כי היא חייבת להקפיד על התזונה שלה ועל אורח חיים בריא, מה שהיא לא עשתה קודם".

     

    -עכשיו, כשגם בתך חולה, יש לך חשש שהמחלה תעבור גם לנכדים שלך?

    "אני ממש לא חושב על זה", מדגיש קופר. "סוכרת היא אמנם מחלה תורשתית, אבל אם לא נותנים לה את ההזדמנות היא לא תופיע. אם עושים פעילות גופנית, תזונתית ונפשית נכונה אז אפשר לנצח את המחלה. היות ואנחנו במשפחה יותר מודעים לזה מאשר אחרים אז אנחנו מקפידים על כך מאוד".  

     

    "גם לחולי סוכרת יש לפעמים חשק למאכל מתוק"

    אך למרות שקופר ובתו משתדלים שלא לגרום למחלה לדכא אותם, היא בהחלט משפיעה על חייהם של כל בני המשפחה. "בגלל המחלה אני תמיד הקפדתי על תזונה נכונה ומזון בריא, אבל הבת שלי הקפידה פחות, גם עם עצמה וגם עם ילדיה", מספר קופר. "עכשיו, בעקבות הגילוי של המחלה, זה מאוד השתנה וגם היא וגם בעלה מנסים לנהל אורח חיים כמה שיותר בריא בבית. גם הבן שלי, שחי היום בארצות הברית, מבין שכדי לא לחלות הוא צריך מאוד להקפיד, ולכן גם הוא משתדל לצרוך רק מזון בריא ולהקפיד על פעילות גופנית".

     

    למרות זאת, מציין קופר, הוא גם נהנה מדי פעם מההנאות שאוכל מתוק מציע. "אנחנו לא מכונות", הוא מסביר. "גם לחולי סוכרת יש לפעמים חשק למאכל מתוק, וזה לא סוף העולם. אז אם בא לי, למשל, לאכול גלידה, אני אוכל אותה ואחר כך אזריק אינסולין כדי לנטרל את רמת הסוכר. לא קרה שום דבר".


      

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מקסים קופר. נהנה גם מגלידה מדי פעם
    צילום: מקסים קופר
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים