חוק ועדות הקבלה: "גזען מי שמנסה לחדור ליישוב"
הסערה סביב הצעת החוק המאפשרת סינון מועמדים ליישובים מגיעה להכרעה. "אדם לא ייפסל רק אם הוא עולה מאתיופיה או הומו", הסביר ח"כ רותם. ח"כ טיבי לא השתכנע: "הגזענות הפכה לזרם מרכזי". אנשי רוח בעצומה: "לעצור את החרפה"
הסערה מתקרבת לשיא: הכנסת תצביע מחר (יום ב') בקריאה שנייה ושלישית על הצעת "חוק ועדות הקבלה", שאמור לאפשר ליישובים קטנים אפשרות חוקית לסנן מועמדים. לקראת ההצבעה על הצעת החוק, שיגרו שורת אנשי ציבור ואנשי רוח מכתב מחאה לחברי הכנסת שכותרתו: "עצרו את החרפה".
- לקריאת הנוסח המלא של הצעת החוק - לחצו כאן
מובילי החקיקה טענו כי "זהו חוק מוצדק מאין כמוהו, שיאפשר לייהד את הנגב ואת הגליל", בעוד שבשמאל ובסיעות הערביות האשימו כי מדובר בניסיון לעקוץ את פסיקת בג"ץ בפרשת קעדאן, כדי להקנות סמכות חוקית להדיר את רגליהם של בני המגזר הערבי מיישובים בעלי אופי יהודי.
את הצעת החוק, שעל-פי ההערכה תזכה לרוב ותאושר, יזמו חברי הכנסת ישראל חסון ושי חרמש מקדימה, יחד עם אורי אריאל, משה (מוץ) מטלון מהאיחוד הלאומי יצחק וקנין מש"ס ודוד רותם מישראל ביתנו. הם מתעקשים כי אין בה ולו שמץ של רצון לחפות על "סינון" על בסיס גזעני של מועמדים להצטרף ליישובים הכפריים.
"אני לא מבין מה הקשר בין החוק הזה לבין הטענות שהוא יגרום לאי-שוויון בין התושבים", אמר ל-ynet ח"כ דוד רותם מישראל ביתנו. "כל אזרח יוכל להתקבל לכל יישוב שהוא יעמוד בתנאי הקבלה אליו.
למרות ההבהרות, הרי ששיקול הדעת הרב והיקף הסמכות שמקנה הצעת החוק לוועדות הקבלה אכן יכולים למנוע, לדוגמה, את הצטרפותם של אזרחים כאלו ואחרים המעוניינים לציין את יום הנכבה ביישוב שמתגוררים בו יוצאי סיירות ויחידות קרביות. "גזעני הוא מי שמנסה להיכנס בכוח ליישוב שאינו מתאים לו", הבהיר רותם, שציין כי "המגבלה בחוק שנקבעה לכך היא באשר ליישוב שיש בו עד 500 משפחות - בסדר גודל שאכן המרקם עלול להתערער. שום אדם לא יוכל להיפסל רק אם הוא עולה מאתיופיה, הומו או אדם חולה. היישוב יצטרך לספק הסברים משכנעים, ואם לא - הרי שזה לא תואם את מגבלות החוק כפי שקבענו".
קיבוץ עין-גדי. רוצים לעבור? עמדו בקריטריונים (צילום: שרהל'ה אלבר)
מי שבכל זאת לא השתכנע מדבריו של רותם הוא יריבו המר, ח"כ אחמד טיבי מרע"מ-תע"ל. עוד לפני שהצעת החוק הובאה לאישור סופי של הכנסת, הוא פעל להקמת לובי בינלאומי להתנגדות לה. "אני מוצף פניות וקריאות מהתקשורת העולמית, ממכוני מחקר ומכנסים שרוצים שאדבר על החוקים האלה ועל הגזענות הפושעת שהפכה להיות זרם מרכזי במערכת הפוליטית בישראל ובחברה שלה. זו הכנסת הזאת הגזענית ביותר שהייתה מאז ומעולם. זאת לא רק ישראל ביתנו אלא כל הקואליציה הימנית, שתומכת בחוקים אלה יחד עם הממשלה".
טיבי הביע תרעומת על כך שדווקא יהודים מקבלים בעצמם החלטות ברוח זו שתובא לקריאה שנייה ושלישית בכנסת. "אם בצרפת, למשל, היו אוסרים על יהודי להצטרף ליישוב בשל 'אי התאמה חברתית', איזו צעקה הייתה קמה בישראל", האשים טיבי. "יש להותיר את ההחלטה היכן לגור בידי כל אזרח, ולא לעצור אזרחים ערבים בחוקים גזעניים כאלה. אני מציע לדוד רותם וחבריו לקרוא את ההיסטוריה של העם היהודי ולהשכיל לפני שהם מאשרים חוקים כאלה".
"טיעון חזק בבג"ץ נגד חוקתיות"
לקראת ההצבעה על הצעת החוק, שיגרו שורת אנשי ציבור מכתב מחאה לחברי הכנסת. בין החותמים על העצומה, הסופר יורם קניוק, המחזאי יהושע סובול, חתני פרס ישראל - האמנים דני קרוון ודוד טרטקובר, פרופ' יהודה באואר, וכן השרה לשעבר שולמית אלוני, הסופר ספי רכלבסקי ועוד.
דמות ציבורית נוספת החתומה על המסמך הוא הפרופ' מרדכי קרמניצר, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה. "מדובר במשחק מטומטם לידיים של אויבי ישראל שרוצים לטעון שאנחנו מדינת אפרטהייד גזענית. אנחנו פשוט מספקים להם את הסחורה", הוא הסביר. "אם כנסת ישראל תאשר חוק כזה, היא בעצם תזמין אנטישמים למיניהם להגיד: אנחנו ננהג כמו המדינה היהודית, ולא נאפשר ליהודים לגור יותר במקומותינו".
קרמניצר העריך כי החוק, אם יובא לפתחו של בג"ץ, ייתכן שייפסל על-ידי השופטים. "יש טיעון חזק נגד חוקתיות ההצעה הזאת, אבל עם זאת, מה תהיה התוצאה בבית המשפט - אי אפשר לדעת".
לפנייה לכתב/ת 
