הכבשים וסוכני המוסד: "שגריר ארה"ב חסר מושג"

ההשוואה בין היחס לסוכני המוסד לבין מכירות הכבשים למדינות ערב לא נעמה לאוזניים הניו-זילנדיות. מנהיג הלייבור במדינה האוקיאנית טוען כי השגריר האמריקני, שעשה את אותה השוואה בפרשה שכבר מכונה "קבב-גייט", מונה לתפקיד בגלל שתרם למפלגה הרפובליקנית וכי הוא אינו מבין בדיפלומטיה.

במסמך שנחשף באתר ההדלפות ויקיליקס כתב שגריר ארצות-הברית בעבר לניו-זילנד, צ'רלס סווינדלס, כי המדינה המארחת שלו הגיבה באופן חריף במיוחד למעצרם של ישראלים שנעצרו בחשד שניסו להשיג דרכונים מזויפים, במטרה להגדיל את הסחר עם מדינות ערב.

מנהיג הלייבור בניו-זילנד, פיל גוף, זעם על ההאשמות של השגריר באותה תקופה ואמר כי סווינדלס השתמש ברקע הכלכלי שלו בבואו לנתח את יחסי החוץ. "זו הנורמה של האמריקנים - למנות שגרירים שאינם מקצועיים. צ'רלס סבל מחוסר ידע ומחוסר הבנה של איך מדינות מתנהגות", אמר היום (ה') גוף ב"הראלד" הניו-זילנד. 

"התגובה שלנו היתה מידתית, הולמת ואפקטיבית"

גוף התייחס גם לעברו של השגריר: "הוא הגיע לתפקידו בגלל שתרם כספים רבים למפלגה הרפובליקנית והניח שכולם מסתכלים על העולם באותה דרך שבה הוא בוחן אותו. הוא לא הבין בדיפלומטיה". לדברי מנהיג הלייבור, הפעולות שנקטה ניו-זילנד נגד ישראל היו "מידתיות, הולמות ואפקטיביות. לתגובה שלנו לא היה שום קשר למסחר".

המטרה: להגדיל את מכירות הכבשים לערבים

שגרירות ארצות-הברית בניו-זילנד הגיבה לפרסום באומרה שלא צריך לראות מסמכים בודדים "כעומדים בפני עצמם", או ככאלו המייצגים את מדיניות ארצות-הברית.

היחסים בין ניו זילנד לישראל התקררו לאחר מעצרם ב-2004 של אורי זושה קלמן (30) ואלי קרא (50). הם נחשדו כי שירתו כסוכני מוסד בעודם מתחזים לתיירים תמימים ובהמשך הורשעו על פי הודאתם בניסיון להנפיק דרכון מזויף. אחרי שישראל לא נענתה לדרישת ניו-זילנד להתנצלות, הורידה הממשלה בוולינגטון את דרג היחסים בין המדינות. הם שבו לקדמותם רק שנה מאוחר יותר.

ישראלי נוסף שהצליח להימלט מניו-זילנד, זאב ברקן, נחשד כי גנב את זהותו של צעיר נכה מאוקלנד, במטרה להשיג במרמה את דרכונו, והמשטרה חיפשה גם חבר רביעי בחוליה. ראש ממשלת ניו-זילנד באותה עת, הלן קלארק, אמרה כי ברור שאותם אנשים הם סוכני מוסד. "אנחנו רואים במעשים שביצעו סוכני המודיעין הישראלים לא רק פעולה לחלוטין בלתי מתקבלת על הדעת, אלא גם פגיעה בריבונותה של ניו-זילנד ובחוק הבינלאומי", אמרה אז קלארק.

השגריר, עם זאת, העריך במסמך שפורסם בוויקיליקס כי "לממשלת ניו-זילנד יש מעט להפסיד מפעולה קשה כזו, כשהקשר והמסחר עם ישראל מוגבל, וכנראה יש לה מה להרוויח בעולם הערבי". צוינה שם החלטת הממשלה בוולינגטון לפתוח שגרירות במצרים, ולקדם במרץ את הסחר עם מדינות ערב.

במסמך אמריקני מסווג נוסף, שנכתב יומיים לאחר מכן, תואר השלל שעשויה ניו-זילנד לקצור מהמהלך הדיפלומטי החריף בצורה אפילו מדויקת יותר. "התגובה החזקה מדי נגד ישראל בנושא הזה מעלה את האפשרות שממשלת ניו זילנד רואה בכך הזדמנות לצייר עצמה מהימנה יותר בעיני מדינות ערב, ועל ידי כך, אולי, לקדם גישה נרחבת יותר של כבשים מניו-זילנד ומוצרים ניו-זילנדיים לשוק גדול יותר ומשתלם יותר".